ביהמ"ש המחוזי חיפה: ביטוח לאומי יבדוק תביעות חוב לגופן אין לגלגל ממצאים לגבי בעת המניות לחובתן של שלוש העובדות, ללא הוכחה כי הן היו שותפות לקנוניה עמה

1. הנושות, אסצנאו יישיוונז, ביטון שני ובוזיקאשוילי טאה (להלן: "הנושות" או "המבקשות"), הגישו בתיק חדל"ת 28211-06-26 בקשה למתן הוראות המורה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המשיב או "המל"ל") לבדוק את תביעות החוב שלהן לגופן. זאת, לאחר שהמשיב דחה את תביעותיהן על הסף, בטענה כי לא עבדו בחברה שבפירוק, א.מ קישקשתא בע"מ (להלן: "החברה") או שתקופת העסקתן האחרונה הייתה אצל מעסיק אחר שאינו מצוי בהליך חדלות פירעון.
2. הנושות טוענות כי כולן עבדו בחברה עד ליום 30.11.2024, עבודתן דווחה למשיב, הונפקו להן תלושי שכר ושולמו דמי ביטוח לאומי כדין. הן מדגישות כי העובדה שעבדו לאחר מכן אצל בעלת החברה בעסק המוגדר כעוסק מורשה, אינה מייתרת את חובת החברה לשלם להן את פיצוייהן ואת יתר זכויותיהן. עוד הן מבהירות כי המעסיקה האחרונה, בעלת השליטה בחברה, מעולם לא חתמה עמן על רצף זכויות או נטלה על עצמה בכתב את התחייבויות החברה, ואף היא עצמה מצויה בהליכי הסדר נושים בתיק חדל"פ (שלום חי') 39784-12-24.
3. ביחס למבקשת 2, ביטון שני, נטען כי עבדה בחברה עד ליום 30.11.2024, ועבודתה זו אף אושרה בדיווחי המל"ל לתקופות שהחל מיום 01.11.2022 עד ליום 31.05.2023, והחל מיום 01.09.2023 עד ליום 30.11.2024, כפי שעולה מאישור תקופות העסקה של המשיב. אף נשלח אל המבקשת 2 מכתב רשמי מטעם המל"ל המזמין אותה להגיש תביעת חוב בעקבות מתן צו הפירוק נגד החברה.
4. לגבי המבקשת 3, טאה בוזיקאשוילי, הוסבר כי נפלה טעות סופר ברישום מועד סיום העסקתה בטופס התביעה המקורי, אך מועד הסיום הנכון הוא 30.11.2024, והתחשיבים נערכו כראוי ובזמן.

תגובת המל"ל:

5. בתגובתו, המל"ל טוען כי הנושות אינן זכאיות לגמלה מאחר שהעסקתן נמשכה ברציפות באותו מקום עבודה. המבקשות עברו לעבוד החל מיום 01.12.2024 אצל המעסיקה החדשה, אלינור מגרלישוילי (להלן: "בעלת השליטה"), המפעילה את גן הילדים כעוסק מורשה באותה כתובת.
6. המל"ל מדגיש בתגובתו כי לגבי המבקשת 3, טאה בוזיקאשוילי, צורפו תלושי שכר לתקופה שהחל מחודש 12/2024 עד לחודש 07/2025, הנושאים את שם החברה שבפירוק, אך מופיע בהם מספר העוסק המורשה של בעלת השליטה.
7. המל"ל מעלה חשד כי מדובר בפירוק פיקטיבי, בהתבסס על זהות בעלת השליטה, כתובת העסק המשותפת והמשך הפעילות, תוך הפניה לפסיקה בעניין פריס ניו יורק בע"מ [פר"ק (מחוזי ת"א) 46384-07-18]. לשיטת המשיב, חובות החברה עברו לבעלת השליטה כמעסיקה החדשה, מכוח סעיף 30(א) לחוק הגנת השכר, וסעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, הפוטרים את המעסיק הקודם מחבותו במקרה של רציפות תעסוקתית באותו מקום עבודה, ומאחר שבעלת השליטה כעוסקת מורשית אינה מצויה בחדלות פירעון, אין זכאות לגמלה מהמל"ל.

תשובת המבקשות:

8. בתשובתן, המבקשות טוענות כי טענת הפירוק הפיקטיבי מהווה הרחבת חזית אסורה, שכן היא לא נטענה בהכרעות המקוריות או בהשגות, ומדובר בחשדות חסרי תשתית עובדתית שחלק מהעובדות כלל לא המשיכו לעבוד אצל בעלת השליטה. הן מבהירות כי תביעתן מוגבלת אך ורק לחובות שנצברו עד ליום 30.11.2024 בגין תקופת העסקתן בחברה שבפירוק, ואינן עותרות לקבלת כפל תשלום או תשלום בגין עבודתן אצל העוסק המורשה לאחר מכן. הן מדגישות כי זהות המעסיק האחרון אינה תנאי בלעדי לשלילת זכאות, שכן סעיף 180 לחוק הביטוח הלאומי, מגדיר כמעביד גם מי שהיה מעבידו של העובד בעבר.
9. המבקשות מבהירות כי סעיף 30(א) לחוק הגנת השכר, מטיל אחריות נוספת על המעסיק החדש, אך אינו פוטר את המעסיק הקודם מחובותיו שנצברו. בדומה לכך, לפי סעיף 1(ב) לחוק פיצויי פיטורים (אשר בצידו נרשמה בטעות ההפניה לסעיף 11ב), המעסיק הקודם יהיה פטור מתשלום פיצויים רק אם המעסיק החדש קיבל על עצמו אחריות זו בהתחייבות בכתב כלפי העובד, דבר שלא הוצג בענייננו.
10. לפיכך, המבקשות עותרות להשבת שלוש התביעות למל"ל לצורך בדיקה פרטנית והכרעה מנומקת בכל רכיב ורכיב (כגון: שכר, הבראה, חופשה, פנסיה והודעה מוקדמת) שנצברו בתקופת העבודה בחברה.

דיון והכרעה:

11. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שהוגשו בשני התיקים הקשורים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.
12. ראשית, יש לקבל את טענת המבקשות כי הטענה החמורה בדבר "פירוק פיקטיבי" נטענה לראשונה בפניי על ידי המל"ל באופן כללי, ללא עריכת בירור עובדתי מעמיק מול המבקשות, וללא מתן הזדמנות הוגנת להתמודד עמה. טענה זו אינה מהווה נימוק לדחיית הבקשות.
13. אף שהנאמן בתיק חדל"ת 50732-04-25 הציג בדו"ח מיום 22.9.2026 ממצאים חמורים ביותר בדבר התנהלות בעלת השליטה ומשיכות כספים חסרות הסבר, ובכלל זה משיכות והעברות נטו בשנת 2024 בסך של 256,617 ₪ (סעיף 35 לדו"ח הנאמן), אין לגלגל ממצאים אלו לחובתן של שלוש העובדות, כל עוד לא הוכח כי הן היו שותפות לקנוניה עם בעלת השליטה.
14. אף לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לביסוס הטענה בדבר פיקטיביות הפירוק. בחשדות גרידא לא די, בפרט לנוכח הטענות החמורות הנטענות.
15. הפסיקה והספרות מדגישות כי לאחר שינוי ההסדר החקיקתי תביעת העובד מוגשת ישירות למל"ל, ופקיד התביעות מוסמך להכריע גם בשאלות משפטיות ועובדתיות, כגון: קיומם של יחסי עבודה ומעמד העובד. בהתאם לכך, ההכרעה צריכה להיות פרטנית ומנומקת, ולא להישען רק על רישום של מעסיק מאוחר יותר או על חשד כללי.

ראו: נחום פינברג, אפרת בירן סיומם של יחסי עבודה (2025) | פרק שביעי: זכויות עובדים בהליכי חדלות פרעון; חדל"ת (מחוזי ת"א) 65161-04-25 רוזמרין נ' המוסד לביטוח לאומי (17.11.2025); חדל"ת (מחוזי חי') 77782-01-25 פרמן נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז חיפה והצפון (10.6.2025).

16. המל"ל רשאי היה לבקש מסמכים ולחקור את הטענות, לרבות את טענת המשך הפעילות או העברת העסק, אך היה עליו לתת למבקשות אפשרות להציג ראיות ולהכריע בכל אחת מן התביעות ובכל אחד מן הרכיבים בהחלטה מנומקת.
17. זאת ועוד. גם אם קיימת התנהלות בעייתית של המעסיק אשר מעביר את התנהלות העסק מחברה לעוסק מורשה, אין הדבר צריך לבוא בחשבון על חשבון העובד ולמנוע ממנו זכויות המגיעות לו על פי דין בגין מלוא תקופת העסקתו באותו מקום עבודה ובגין תקופות העסקתו השונות אצל כל אחת מהחברות בהן הועסק, כל עוד לא הוכח כי מדובר בקנוניה שנרקמה בין העובד למעסיק, וכי העובד היה מעורב בהתנהלות בעייתית זו. וראו והשוו: פר"ק (מחוזי ת"א) 11498-07-21 המוסד לביטוח לאומי – ירושלים נ' החברה ש.י.א ירוק השכרת רכב בע"מ (22.5.2022).
18. כפי שציינה כב' השופטת נועה גרוסמן ב- פר"ק 11498-07-21 הנ"ל, בפסקה 47 לפסק דינה:

"נראה כי בגישה לפיה אין לזקוף לחובת העובד את התנהלותו הבעייתית של המעסיק המעביר את הפעילות מחברה לחברה מחזיק גם כב' הנשיא (בדימוס) אורנשטיין אשר הבהיר בהחלטתו בעניין פריס ניו יורק, אליה הפנה המל"ל, כי: "אין חולק כי העובד זכאי לרצף זכויות מהמעביד, ואין לזקוף לחובתו את התנהלות המעביד אשר העביר את הפעילות מחברה אחת לשניה…".

19. גם אם קיימת מחלוקת לגבי מועד סיום העסקתה של המבקשת 3, טאה בוזיקאשוילי, מדובר לכאורה בשאלה עובדתית הניתנת לבירור, שכן עבודתה בחברה אכן דווחה כדין למל"ל במשך 25 חודשים (מיום 01.11.2022 ועד ליום 30.11.2024) כפי שעולה מאישור המעסיקים. לפיכך, אין בטעויות הרישום שנפלו בטופס המקורי כדי להצדיק את דחיית התביעה כולה ללא בחינת הזכאות לגופה.
20. לגופו של עניין, עצם העובדה שלאחר יום 30.11.2024 המשיכו חלק מהנושות לעבוד באותו גן ילדים תחת בעלת השליטה כעוסק מורשה, אינה שוללת, כשלעצמה, את זכאותן לתבוע מן המשיב זכויות שנצברו בתקופת עבודתן בחברה. עם זאת, הזכאות תלויה בסוג הרכיב, בקיומו של צו פתיחת הליכים מתאים ובבדיקה עובדתית פרטנית, ולכן אין הצדקה לדחייה גורפת ללא הכרעה מנומקת.

21. סעיף 180 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") מגדיר "מעביד של עובד" גם כמי שהיה מעבידו בעבר. מכאן, עצם המעבר המאוחר של עובדת לעבוד אצל מעסיק אחר, אינו מוחק אוטומטית את חובות המעסיק הקודם שנוצרו בתקופת העסקתה אצלו. גם סעיף 183(א) לחוק קובע שהגמלה היא סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שהמעביד חייב לעובד, בכפוף לתקרה ולמגבלות החוק. וראו: חדל"ת (מחוזי ת"א) 34896-07-23 ג'פניקה הקריות בע"מ נ' ג'פניקה הקריות בע"מ (6.8.2024) (להלן: "עניין ג'פניקה").

22. המסקנה הנגזרת היא שהמל"ל אינו רשאי לדחות את תביעות המבקשות רק מן הטעם שתקופת העסקתן האחרונה, או חלק ממנה, הייתה אצל העוסק המורשה. עליו לבחון מה הייתה תקופת ההעסקה בחברה, אילו חובות נצברו עד ליום 30.11.2024, והאם מתקיימים יתר תנאי הזכאות.

23. בעניין ג'פניקה נקבע במפורש כי עובד רשאי לתבוע גמלה בגין פיצויי פיטורים מתקופת העסקתו אצל החברה שנקלעה לחדלות פירעון, אף אם המשיך לעבוד באותו מקום עבודה תחת מעסיק חדש. באותו עניין נקבע גם כי ניתן לתבוע דמי חופשה, וכי סעיף 30 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 הוא הוראה קוגנטית שאינה מיועדת לגרוע מזכויות העובד.

24. בנוסף, בהתאם לסעיף 1(ב) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 שלפיו, חילופי מעסיקים במקום העבודה אינם שוללים את זכאות העובד לפיצויי פיטורים מן המעסיק הקודם, אלא אם המעסיק החדש קיבל על עצמו בכתב את האחריות לפיצויים – תנאי שלא התקיים בענייננו מאחר שבעלת השליטה לא הציגה כל התחייבות כתובה שכזו. לכן, בהעדר התחייבות כתובה כזו, אין לקבל את הטענה שהמעסיקה הקודמת פטור באופן אוטומטי.

25. המשך עבודה אצל עוסק מורשה לאחר יום 30.11.2024 אינו שולל לבדו זכויות שנצברו בחברה. על המל"ל להשיב את שלוש התביעות לבדיקה פרטנית ומנומקת, תוך הבחנה בין רכיבי החוב השונים שנצברו עד ליום 30.11.2024 (שכר עבודה, פנסיה, חופשה, הבראה, הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים), ולקבל הכרעה מנומקת תוך מניעת כפל תשלום. עם זאת, ההכרעה הסופית מחייבת בירור של צו חדלות הפירעון, מועדי ההעסקה, מהות המעבר בין המעסיקים ותחולת סעיף 183(ב) לחוק הביטוח הלאומי.

סוף דבר:

26. הבקשה למתן הוראות מתקבלת, והתיק מוחזר למל"ל לבחינה מחודשת והכרעה מנומקת של תביעות החוב של שלוש המבקשות, באשר לרכיבים הנתבעים ביחס לתקופת העבודה בחברה.
27. המל"ל ישא בהוצאות הבקשה בסך של 3,000 ₪.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים, לנאמן בתיק חדל"ת 50732-04-25 ולממונה.

ניתנה היום, ל' תשרי תשפ"ז, 11 אוקטובר 2026, בהעדר הצדדים.