אפרתי רואי חשבון

משרדנו מספק שירותי חשבונאות וייעוץ מס הכנסה , מיסוי בינלאומי מס ערך מוסף , ביטוח לאומי, מיסוי מקרקעין, עידוד השקעות הון ועוד…משרדנו מציע מתן שירות לתאגידים חברות, עמותות, שותפויות, קרנות גידור, וליחידים בעל/ת שליטה , עצמאי/ת, שכיר/ה פורש/ת

נשמח לספק ייעוץ מס, במימוש הזכאות להטבות לעולה חדש/ה, לתושב/ת חוזר/ת וותיק/ה ו/ או לתושב/ת חוזר/ת, נשמח לסייע בדיווחים על ביצוע השקעות ובקבלת אישורים מקדמיים  ו/או החזרים למפעל מוטב ובקבלת תמיכות ממשרדים ממשלתיים, ו/או מוסדות המגיעים בהתאם להוראות החוק והתקנות.

באתר מידע שימושי שיעורי מס הכנסה , מס על רווח הון ריאלי מס רכישה לדירת מגורים יחידה, ולדירה אחרת וכן למשקים חקלאיים, שיעורי ביטוח לאומי לעצמאים ולשכירים ולמי שאינו עובד ואינו עצמאי (לעל"ע), מי חייב בהגשת דוח, קריטריונים בהחלטה על אופן התאגדות, מי חייב בדיווח, מהו תכנון מס חייב בדיווח, שווי רכב, סכומים המזכים בהטבות בעת הפקדה לקופת גמל ו/או ביטוח חיים ולקרן השתלמות, היבטי מס לגבי הכנסות משכר דירה בארץ ובחו"ל, היבטי מס על הכנסות מהימורים, הגרלות ופרסים, חדשות ועדכונים , שאלות ותשובות מגוון קישורים שימושיים ועוד…

"תשלום מס אמת הוא נשמת החוק ותכליתו"
אינטרבילדינג פ"ד נג(1) 699, 719 (1999), ראו גם ע"א 4030/03 מפעלי גרנות – אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ נ' פשמ"ג (טרם פורסם, ניתן ביום 2.7.2007) 

"עיקרון של מס אמת נועד לשרת את הצדק, עם קיום העיקרון הראשון מבין ארבעת העקרונות של "המס הטוב", כפי שעמד עליהם אדם סמית' – "המס צריך להיות שווה וצודק""
(ראו יוסף מ' אדרעי "בסיס מס כולל בישראל" ; כן ראו ע"א 900/01 קלס נ' פקיד שומה ת"א 4, פ"ד נז(3) 750, 766-765 (2003)).

"במעגל קרוב המטרה היא הבטחת הכנסה לאוצר הרשות הציבורית. … מאחורי המטרה המיידית עשויות לעמוד מטרות נוספות בעלות אופי חברתי. מס הוא מכשיר חברתי.באמצעותו נלחמת החברה בתופעות הנתפשות כשליליות. הוא מעודד פעולות שרוצים לעודדן ומרתיע מפני פעולות שרוצים למונעןחזקה היא, שתכלית החוק היא לשאוף להרמוניה נורמטיבית. חוק מס אינו עומד בבדידותו. הוא משתלב עם חוקים אחרים המטילים מס דומה ועם כלל חקיקת המס בישראל. יש לפרשו מתוך מגמה ליצור הרמוניה פנימית בתוך חקיקת המס. הרמוניה זו אינה מוגבלת אך להרמוניה 'פנים-מִסית'. על הפרשן לשאוף להרמוניה נורמטיבית כוללת. על-כן חזקה היא, כי דיני המס משתלבים בדין הכללי" .
ראו פרופ' ברק , במאמרו "פרשנות דיני המסים" משפטים כ"ח 425, 436-434 (1997) , ע"א 6726/05 וערעור שכנגד הידרולה בע"מ נגד פ"ש ת"א 1 מיום 10.9.2007

"על פי עקרונות יסוד בדיני המס, "מס אמת" נקבע בהתאם למהות הכלכלית האמיתית של העסקה; ובהקשר זה, "על מנת להתחקות אחר טיבה של העסקה מבחינה כלכלית אין לראות בכותרת שהכתירו אותה הצדדים חזות הכל והוא הדין באשר לאופן שבו כינו אותה, למתכונת שבה ערכו אותה וללבוש שהעטו עליה" (ע"א 5025/03 מנהל מיסוי מקרקעין איזור תל אביב נ' אורלי חברה לבנין ופיתוח בע"מ, פסקה 7 (16.8.2006); כן ראו: ע"א 5118/13 נסים נ' פקיד שומה גוש דן, פסקה 12 (24.12.2015); ע"א 6340/08 וילאר נכסים בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה, פסקה 24 (10.6.2010)). לא פעם נדרשות אפוא רשויות המס להאיר עסקה באור שונה מזה שבו היא הוצגה על ידי הצדדים לה, שאז פתוחים בפני פקיד השומה שני מסלולים אפשריים: מסלול הדין הכללי ומסלול דיני המס. בתמצית, מטרתו של המסלול הראשון היא לחשוף את המהות האמיתית של העסקה באמצעות עקרונות וכלים מן הדין הכללי הרלוונטי; למשל, מכוח דיני החוזים ניתן להורות על בטלותו של חוזה למראית עין (ע"א 1829/13 ישיבת ויז'ניץ בית ישראל נ' מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים, פסקה 14 (8.10.2015) ; ע"א 10666/03 שיטרית נ' פקיד שומה תל-אביב-יפו 4, פסקה 13 (30.1.2006); ע"א 3415/97 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' יואב רובינשטיין ושות' חברה לבנין פיתוח ומימון בע"מ, פ"ד נז(5) 915, 923-922 (2003) . במסלול השני עושה פקיד השומה שימוש בדיני המס, וגם בהקשר זה עומדות לו שתי אפשרויות: "סיווג שונה" ו"סיווג מחדש".  במסגרת "סיווג שונה" נדרש מפקיד השומה לפנות להוראות מס "רגילות" על מנת להגדיר באופן שונה את בסיס המס; קרי: את התקבול שאותו ממסים. כך, למשל, "מכירה" זכתה להגדרה רחבה בסעיף 88 לפקודה, שמכוחה ניתן לקבוע כי עסקת מתנה לפי הדין הכללי מהווה מכירה במישור המס (עניין ויז'ניץ, פסקה 14; ע"א 7493/98 שרון נ' פקיד שומה – יחידה ארצית לשומה, פסקה 17 (15.12.2003)  דוד גליקסברג גבולות תכנון המס 18, 72 (1990) ; אהרון יורן "סיווג שונה של עסקה לצורך מס ומיקומה הנכון של עסקה מלאכותית" משפטים כ 43, 47 (תש"ן-תשנ"א) . "סיווג מחדש", לעומת זאת, נסמך על "נורמה אנטי-תכנונית" כללית – קרי: הוראה שמטרתה לקבוע את קו הגבול בין תכנון מס לגיטימי לכזה שאינו לגיטימי; ולענייננו רלוונטית ההוראה שבסעיף 86(א) לפקודה… סעיף זה נועד להתמודד עם עסקאות שמטרתן העיקרית היא תכנון מס בלתי לגיטימי, והוא מקנה לפקיד השומה סמכות לסווג עסקה מחדש ובדרך זו להתעלם מיתרון המס שביקש הנישום להשיג. מאחר שסיווג מחדש הוא אמצעי דרסטי יותר מסיווג שונה, ואף כרוך בקביעה שלפיה העסקה שביצע הנישום אינה לגיטימית, הנטל להוכיח שמדובר בעסקה מלאכותית רובץ לפתחן של רשויות המס (עניין שיטרית, פסקה 18; ע"א 2965/08 סגנון שרותי תקשוב בע"מ נ' פקיד שומה פתח-תקווה, פסקאות 14 ו-25 (21.6.2011) ; ע"א 4060/12 שנהב נ' פקיד שומה ת"א 3, פסקה 11 (27.4.2014). יצוין כי נורמות אנטי-תכנוניות כלליות נוספות מצויות בסעיף 84 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 וסעיף 138 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. לענייננו יש לציין עוד, כי לגישתו של פרופ' גליקסברג "ראשית יש לבדוק אם תכנון המס מושתת על סיווגים התואמים את הדין הכללי. אם התשובה חיובית יש לבחון האם אין בהוראות המס הרלבנטיות סיווג שונה המאפשר לסכל את תכנון המס. הפנייה לשלב השלישי של הסיווג מחדש על פי הנורמות האנטי תכנוניות תיעשה רק לאחר שלא היה בידי הסיווג השונה למנוע את תכנון המס" (שם, עמ' 19). מכל מקום, הנורמה שבסעיף 86 לפקודה היא שיורית. ההלכה היא ש"רק אם לפי העובדות הרלוונטיות לא ניתן לסווג את העסקה באופן שונה מכפי שסיווגה הנישום, מותר לרשויות המס לטעון כי מדובר בעסקה מלאכותית" (עניין שרון, פסקה 17; וראו גם: ע"א 4374/05 ראובני נ' פקיד שומה תל אביב 4, פסקה ח (19.9.2007)); עם זאת ייאמר, כי אף בפסיקתו של בית משפט זה לא פעם חסרה התייחסות לאפשרות של סיווג שונה טרם הפנייה לסעיף 86 לפקודה (ראו למשל: עניין שטרית, פסקה 13; ע"א 9412/03 חזן נ' פקיד שומה נתניה, פ"ד נט(5) 538, 559 (2005)."

ראו ע"א  750/16 בן ציון סעדטמנד נגד פ"ש רחובות

(ההדגשות אינן במקור, אפרתי רואי חשבון)

 

מצאתם את התוכן שימושי ו/או מעניין. שתפו.