חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953

תוכן ענינים

	פרק ראשון: מבוא	Go	3
סעיף 1	פירושים	Go	3
	פרק שני: גיל עבודה ועבודות אסורות	Go	3
סעיף 2	גיל עבודה	Go	3
סעיף 2א	עבודה בחופשת לימודים	Go	4
סעיף 4	הופעות וצילומים	Go	4
סעיף 5	איסור עבודה במקומות מסוימים	Go	4
סעיף 6	עבודות אסורות	Go	4
סעיף 7	גיל מיוחד לעבודות מסויימות	Go	4
	פרק שלישי: בדיקות רפואיות	Go	4
סעיף 8	מוסד רפואי מוסמך	Go	4
סעיף 9	איסור תשלום	Go	4
סעיף 10	סדרי בדיקה רפואית	Go	4
סעיף 11	אישור רפואי להעבדה	Go	4
סעיף 11א	עבודה זמנית	Go	5
סעיף 12	בדיקה רפואית חוזרת	Go	5
סעיף 13	הודעה על תוצאות בדיקה רפואית	Go	5
סעיף 14	איסור העבדה לאחר קבלת הודעה	Go	5
סעיף 16	בדיקה רפואית עד גיל 21	Go	5
	פרק רביעי: הדרכה בבחירת מקצוע	Go	5
סעיף 17	פירושים	Go	5
סעיף 18	מתן הדרכה בבחירת מקצוע	Go	6
סעיף 19	מנגנון להדרכה בבחירת מקצוע	Go	6
	פרק חמישי: שעות עבודה ומנוחה וחופשה שנתית	Go	6
סעיף 20	יום עבודה ושבוע עבודה	Go	6
סעיף 21	שעות המנוחה השבועית	Go	6
סעיף 22	הפסקות	Go	6
סעיף 22א	הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים	Go	6
סעיף 23	לימוד ושעות עבודה	Go	6
סעיף 24	איסור עבודת לילה	Go	7
סעיף 25[1]	היתר עבודת לילה	Go	7
סעיף 26	היתרים הוראות כלליות	Go	7
סעיף 27	חופשה שנתית	Go	8
	פרק ששי: חובת יום לימודים	Go	8
סעיף 27א	חובת יום לימודים	Go	8
סעיף 27ב	פטור מן החובה	Go	8
סעיף 27ג	סמכות פיקוח	Go	8
סעיף 27ד	אישור על סיום לימודים	Go	8
סעיף 27ה	שחרור ללימודים	Go	8
	פרק שישי 1: הוראות בדבר היתרים	Go	8
סעיף 27ו	היתר להעבדת נער	Go	8
סעיף 27ז	שמיעת הנער	Go	9
	פרק שביעי: ביצוע ועונשין	Go	9
סעיף 28	פנקס עבודה	Go	9
סעיף 28א	הודעה בדבר שעות הלימודים	Go	9
סעיף 29	סמכויות מפקח עבודה	Go	9
סעיף 29א	צו למניעת פעולה מפירה	Go	9
סעיף 30	מועצה לעניני נוער עובד	Go	9
סעיף 30א	ועדות המועצה	Go	10
סעיף 31	רישום נערים עובדים	Go	10
סעיף 32	חובת יידוע	Go	10
סעיף 33	העבדה מסכנת	Go	10
סעיף 33א	העבדה אסורה אחרת	Go	10
סעיף 33ב	העבדת בוגר	Go	10
סעיף 33ג	עבירות נוספות	Go	11
סעיף 33ד	פעולות אסורות לגבי הופעות וצילומים	Go	11
סעיף 33ה	אחריות תאגיד	Go	11
סעיף 33ו	אחריות קפידה	Go	11
סעיף 33ז	עבירה נמשכת	Go	11
סעיף 33ח	הפרעה למפקח עבודה	Go	11
סעיף 34	נער המועבד על ידי מעבידים שונים	Go	11
סעיף 37	חובת הורים	Go	11
סעיף 38	חובת פיקוח	Go	12
סעיף 38א	חובות פיקוח ברשות ציבורית	Go	12
סעיף 39	ראיות	Go	12
סעיף 40	אגרות	Go	12
סעיף 40א	תשלום שכר עבודה	Go	12
סעיף 41	המדינה כמעביד	Go	12
סעיף 42	ביצוע ותקנות	Go	12
סעיף 43	העברת סמכויות	Go	12
סעיף 44	אי חלות חוק	Go	12
סעיף 45	ביטול	Go	12
סעיף 46	תחילת תוקף	Go	12

חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953*

פרק ראשון: מבוא

פירושים

(א) בחוק זה –

"ילד" פירושו – מי שעדיין לא מלאו לו 16 שנה;

"צעיר" פירושו – מי שמלאו לו 16 אך עדיין לא מלאו לו 18 שנה;

"נער" פירושו – ילד או צעיר;

"הורים", לגבי נער, לרבות אפוטרופוס של הנער וכל מי שהנער נמצא ברשותו, בפיקוחו, או בהשגחתו;

(תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

"מפקח עבודה" פירושו – מפקח כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954;

"מפקח עבודה אזורי" פירושו – מפקח עבודה שנתמנה על ידי שר העבודה להיות מפקח עבודה אזורי;

(תיקון מס' 18) תשע"ו-2016

"פנקס עבודה" – (נמחקה);

"רוכלות" או "התעסקות ברוכלות" פירושו – מכירה או הצעת מכירה, וכן שירות או הצעת שירות, ברשות הרבים, במקום ציבורי או מבית לבית.

(תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(ב) לענין חוק זה רואים נער כמועסק ואת מי שהנער עובד אצלו רואים כמעסיקו אם הנער עובד –

(1) אצל הוריו – בעבודה שהיא לצורך עסקם או משלח ידם, להוציא עבודה ארעית שלא בתעשיה ועבודה חקלאית במשק של ההורים;

(תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

(2) אצל אדם אחר, בכל עבודה, בין אם נתקיימו יחסי עבודה ובין אם לאו; לענין זה, "עבודה" – לרבות רוכלות;

(תיקון מס' 7) תשל"ג-1973 (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

(3) בכל מקום שהעבודה בו אינה לסיפוק צרכיו בלבד אף אם אינה לשם עסק או לשם ריווח, ובכלל זה במקום שהוכרז על ידי שר העבודה כמרכז להכשרה מקצועית לנערים המיועד להקנות מקצוע אגב עבודה מעשית.

(תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(ג) לענין חוק זה יראו העסקת ילד בהופעה ציבורית, אמנותית או לצורכי פרסום, או בצילומים לצורכי פרסום, כאמור בסעיף 4, כהעסקה, אף אם לא נתקיימו בהעסקה יחסי עבודה, ואף אם ההעסקה היתה חד-פעמית, וזאת בין אם ההעסקה היתה בתמורה ובין שלא בתמורה; לענין זה, "העסקת ילד" – לרבות שיתופו.

פרק שני: גיל עבודה ועבודות אסורות

גיל עבודה (תיקון מס' 3) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 14) תש"ע-2010 (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(א) לא יועסק ילד שעדיין לא מלאו לו 15 שנה.

(תיקון מס' 14) תש"ע-2010

(ב) ילד שמלאו לו 15 שנה וחל עליו לימוד חובה לפי חוק לימוד חובה, תש"ט-1949 (בסעיף זה – לימוד חובה), לא יועסק אלא אם נתקיים אחד מאלה:

(1) הילד עובד כחניך כמשמעותו בחוק החניכות, תשי"ג-1953;

(תיקון מס' 5) תשל"ב-1972

(2) (בוטלה);

(3) ניתנה לגבי הילד הוראה לפי סעיף 5(ב)(1)(II) לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949;

(4) מפקח מטעם משרד החינוך והתרבות אישר כי הילד השלים חינוך חובה בתקופה קטנה מתקופת הלימוד המתאימה לגילו.

(תיקון מס' 14) תש"ע-2010

(ב1) צעיר ומי שמלאו לו 18 שנה שחל עליהם לימוד חובה לא יועסקו בשעות הלימודים אלא בהתקיים לגביהם האמור בפסקאות (1), (3) או (4) שבסעיף קטן (ב).

(תיקון מס' 7) תשל"ג-1973

(ג) שר העבודה רשאי להתיר העסקת ילד שמלאו לו 14 שנה וניתן לגביו פטור לפי סעיף 5 לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949; היתר על פי סעיף קטן זה יכול להיות כללי או מיוחד[1].

(תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

(ד) (בוטל).

עבודה בחופשת לימודים (תיקון מס' 5) תשל"ב-1972 (תיקון מס' 8) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 14) תש"ע-2010 (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

2א. (א) ילד שמלאו לו 14 שנה, מותר להעסיקו בתקופת חופשת לימודים רשמית, על אף האמור בסעיף 2, בעבודות קלות שאין בהן כדי להזיק לבריאותו ולהתפתחותו, הכל כפי שיקבע שר העבודה והרווחה בתקנות ובתנאים שיקבע, לרבות מספר השעות שמותר להעסיק ילד כאמור; תקנות כאמור, או מקצתן, יכול שיחולו גם על העסקת ילד לפי סעיף 2(ג).

(תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(ב) הוראות חוק החניכות, תשי"ג-1953, לא יחולו על העסקת כאמור בסעיף קטן (א).

(תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

(בוטל).

הופעות וצילומים (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(א) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 2(א), אין להעסיק ילד שטרם מלאו לו 15 שנים, בהופעה ציבורית, אמנותית או לצורכי פרסום, או בצילומים לצורכי פרסום.

(תיקון מס' 14) תש"ע-2010

(ב)[2] על אף הוראות סעיף קטן (א) וסעיף 2, רשאי שר העבודה והרווחה לתת היתר¹, לתקופה מוגבלת, להעסקתו של ילד פלוני או לתיווך להעסקתו של אותו ילד, בהופעה או בצילומים כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שלא יינתן היתר להעסקה כאמור בשעות הלימודים של הילד.

(ג) בסעיף זה, "הופעה" – לרבות הופעה מוקלטת ולרבות חזרות, לימוד או אימון לצורך ההופעה.

איסור עבודה במקומות מסוימים (תיקון מס' 8) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

ילד, אף אם מלאו לו 15 שנה, לא יועסק במקום שקבע שר העבודה והרווחה, בין בדרך כלל ובין במיוחד, אם לדעתו עבודתו של ילד באותו מקום, עלולה לסכן את התפתחותו הגופנית, הנפשית או החינוכית בשל טיב העיסוק, מיקומו או בשל כל סיבה אחרת.

עבודות אסורות (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

שר העבודה רשאי לאסור או להגביל, בתקנות, העסקת ילד או צעיר בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה שהעבודה בהם עלולה לדעתו, לפגוע בבריאותם, שלומם או בהתפתחותם הגופנית, אף אם העסקתם אינה אסורה על פי הסעיפים הקודמים.

גיל מיוחד לעבודות מסויימות (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, כי נער שעדיין לא הגיע לגיל פלוני לא יועסק בעבודה פלונית, אם לדעתו עלולה העבודה לפגוע בבריאותו, בשלומו או בהתפתחותו הגופנית, החינוכית, הרוחנית או המוסרית של הנער, אף אם העסקתו אינה אסורה על פי הסעיפים הקודמים.

פרק שלישי: בדיקות רפואיות

מוסד רפואי מוסמך (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

(א) בפרק זה –

"מוסד רפואי מוסמך" – קופת חולים, כהגדרתה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994;

"רופא משפחה" – רופא, רופא בעל תואר מומחה ברפואת ילדים או רופא בעל תואר מומחה ברפואת המשפחה, כמשמעותם לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז-1976 (להלן – פקודת הרופאים), המועסקים על ידי מוסד רפואי מוסמך;

"רופא מורשה" – רופא בעל תואר מומחה ברפואה תעסוקתית לפי פקודת הרופאים או רופא המועסק על ידי מוסד רפואי מוסמך שהורשה, לענין הוראות פרק זה, על ידי שר העבודה והרווחה בהסכמת שר הבריאות.

(ב) בדיקה רפואית לענין עבודות המחייבות בדיקות התאמה לפי סעיפים 11(ב) ו-12, תיעשה בידי רופא מורשה.

(תיקון מס' 18) תשע"ו-2016

(ג) אישור רפואי שניתן לפי פרק זה לא יכלול כל מידע רפואי מעבר לנדרש לפי הוראות חוק זה.

איסור תשלום (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

נער, הוריו או מעסיקו, אינם חייבים בכל תשלום בעד בדיקה רפואית או בעד אישור רפואי על פי פרק זה.

סדרי בדיקה רפואית

שר העבודה רשאי, לאחר התיעצות בשר הבריאות, לקבוע, בתקנות, הוראות בדבר עריכתן והיקפן של בדיקות רפואיות על פי פרק זה.

אישור רפואי להעסקה (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(א) לא יועסק נער אלא אם כן נבדק בדיקה רפואית, ורופא המשפחה שבדק אותו נתן אישור רפואי להעסקתו.

(ב) (1) בפרק זה, "עבודה המחייבת בדיקות התאמה" – עבודה ששר העבודה והרווחה קבע כי דרושה קביעה מקדמית רפואית על התאמתו הבריאותית של הנער לעבוד בה, וכן עריכת בדיקות רפואיות חוזרות לענין התאמתו הבריאותית לאותה עבודה;

(2) לא יועסק נער בעבודה המחייבת בדיקות התאמה אלא אם כן נבדק גם בידי רופא מורשה שקבע את התאמתו לעבודה כאמור ושנתן לו אישור רפואי על כך;

(תיקון מס' 189 תשע"ו-2016

(3) אישור לפי פסקה (2) יהיה לעבודה מסוימת המחייבת בדיקות התאמה או לסוג עבודות בדומה לה מבחינת סיכון הבריאות והמאמץ הגופני הנדרש מהנער, ויכול הוא להיות מותנה בתנאים ומוגבל בזמן לשם ניסיון.

עבודה זמנית (תיקון מס' 7) תשל"ג-1973 (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

11א. שר העבודה רשאי להתיר לנער, בכפוף להוראות סעיף 2, לעבוד תקופה שלא תעלה על שלושה חדשים בעבודה שקבע בהיתר, שאינה מסכנת את הבריאות ואינה כרוכה במאמץ גופני קשה, אם ניתן מאת רופא המשפחה אישור רפואי להעסקתו של הנער באותה עבודה; היתר לפי סעיף זה יכול שיהיה כללי או מיוחד[3].

בדיקה רפואית חוזרת (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

(א) נער העובד בעבודה המחייבת בדיקות התאמה ייבדק בידי רופא מורשה, במועדים ובתנאים שקבע שר העבודה והרווחה לגבי עבודה כאמור ולפחות אחת לשנה (להלן – בדיקה רפואית חוזרת).

(תיקון מס' 16) תשע"ד-2014 (תיקון מס' 18) תשע"ו-2016

(ב) על סמך דין וחשבון של הרופא המורשה שערך בדיקה רפואית חוזרת על פי סעיף זה, ירשום המוסד הרפואי המוסמך, אישור רפואי שבו תצוין, כל הגבלה בעבודה הנובעת משינוי לרעה במצב בריאותו של הנער, ויביא אותו לידיעת ההורים, המעסיק, וכן לידיעת מפקח העבודה ומפקח החניכות האזורי כמשמעותם בחוק החניכות, תשי"ג-1953.

הודעה על תוצאות בדיקה רפואית (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(א) העלתה בדיקה רפואית על פי סעיפים 11(ב) ו-12 כי –

(תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

(1) (נמחקה);

(תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

(2) הנער אינו מתאים מבחינה רפואית לעבודה בה הוא מועסק;

(תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

(3) העבודה בה מועסק הנער משפיעה לרעה על מצב בריאותו –

ימסור המוסד הרפואי המוסמך הודעה בכתב למפקח עבודה אזורי.

(תיקון מס' 18) תשע"ו-2016

(ב) מפקח העבודה האזורי ישלח העתק של ההודעה לאחד מהורי הנער, ואם נאמר בהודעה שהנער אינו מתאים לעבודה בה הוא מועסק, יישלח העתק גם למעסיקו של הנער.

איסור העסקה לאחר קבלת הודעה (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

קיבל המעסיק העתק הודעה בהתאם לסעיף 13, יחדל להעסיק את הנער תוך עשרה ימים מיום קבלת ההודעה, או תוך זמן קצר יותר שנקבע על ידי מפקח העבודה האזורי, בעבודה שאליה מתייחסת ההודעה או בעבודה הדומה לה מבחינת סיכון הבריאות או המאמץ הגופני הנדרש מהנער.

(תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

(בוטל).

בדיקה רפואית עד גיל 21 (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

16.(א) מועסק אדם שעדיין לא מלאו לו 21 שנה, והוא מועסק בעבודה שיש בה סיכון מיוחד לבריאות – חלות לגביו הוראות פרק זה והוראות הפרק הששי, כאילו היה נער.

(ב) שר העבודה יקבע, בתקנות, לאחר התיעצות בשר הבריאות, את העבודות שיש בהן סיכון מיוחד לבריאות לענין זה.

הצגה ושמירה של אישור רפואי (תיקון מס' 18) תשע"ו-2016

16א. (א) מעסיק לא יעסיק נער אלא אם כן הציג הנער לפניו אישור רפואי שניתן לפי סעיף 11(א), ואם העבודה מחייבת בדיקות התאמה, גם אישור רפואי שניתן לפי סעיף 11(ב)(2).

(ב) מעסיק ישמור במקום שבו מתנהל עסקו את האישור הרפואי שהוצג לפניו לפי סעיף קטן (א) או את העתקו, בתקופה שבה הנער מועסק אצלו ועד שנה לאחר סיום העסקתו; בתום התקופה האמורה יבער המעסיק את האישור הרפואי או את העתקו.

פרק רביעי: הדרכה בבחירת מקצוע

פירושים

בפרק זה, "הדרכה בבחירת מקצוע" פירושו – ההדרכה הניתנת לנער בבחירת מקצוע או להתקדמותו במקצוע, בשים לב לתכונותיו האישיות של הנער ולסיכויי התעסוקה.

מתן הדרכה בבחירת מקצוע

(א) שר העבודה ינקוט צעדים הדרושים לדעתו כדי לאפשר הדרכה בבחירת מקצוע.

(ב) שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, עבודות שאין לקבל להן נער אלא אם נוכח המקבל שניתנה לנער קודם הדרכה בבחירת מקצוע על ידי מוסד מוסמך, על פי סעיף 19.

מנגנון להדרכה בבחירת מקצוע

(א) שר העבודה רשאי למנות אדם להיות הממונה על הדרכה בבחירת מקצוע. הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

(ב) שר העבודה יסמיך מוסדות למתן הדרכה בבחירת מקצוע ומוסד שהוסמך כאמור לא יעסיק במתן הדרכה בבחירת מקצוע אלא אנשים שיש להם ההכשרה שנקבעה על ידי שר העבודה בתקנות.

פרק חמישי: שעות עבודה ומנוחה וחופשה שנתית

יום עבודה ושבוע עבודה (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(א) לא יועסק נער יותר משמונה שעות עבודה ליום וארבעים שעות עבודה לשבוע.

(תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), במקום עבודה שמותר בו לעבוד יותר מ-8 שעות עבודה ליום, לפי סעיף 5(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, יכול שיועסק צעיר עד תשע שעות ליום עבודה, ובלבד ששבוע העבודה לא יעלה על 40 שעות עבודה.

(ב) ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג שהנער אינו עובד בו, בין על פי חוק ובין על פי הסכם או נוהג, לא יועסק נער יותר משבע שעות עבודה.

(תיקון מס' 13) תש"ע-2009

(ג) "שעות עבודה" פירושו – הזמן שבו עומד הנער לרשות העבודה לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לנער להחלפת כוח ואויר ולרבות הפסקות לפי סעיף 22א, חוץ מהפסקות על פי סעיף 22.

שעות המנוחה השבועית (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(א) לא יועסק נער במנוחה השבועית.

(ב) (1) המנוחה השבועית של הנער היא לפחות שלושים ושש שעות רצופות ותכלול – לגבי נער יהודי – את יום השבת;

(2) לגבי נער שאיננו יהודי – את יום השבת או את היום הראשון או את היום הששי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.

הפסקות (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(א) הועסק נער שש שעות עבודה ליום או למעלה מזה, תופסק עבודתו למנוחה ולסעודה, ¾ שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה אחת של חצי שעה לפחות. ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג, ההפסקה היא של חצי שעה לפחות.

(ב) ההפסקה לא תעלה על שלוש שעות.

(ג) בשעת ההפסקה הנמשכת חצי שעה או יותר רשאי הנער לצאת מהמקום שבו הוא עובד, אלא אם היתה נוכחותו במקום העבודה הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, והנער נדרש על ידי מעסיקו להישאר במקום העבודה; במקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.

הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים (תיקון מס' 13) תש"ע-2009

22א. (א) נער זכאי, במהלך יום עבודתו, להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים, בהתאם לצרכיו.

(תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(ב) (1) המעסיק יוודא כי יש חדר שירותים תקין וראוי לשימוש העובדים, במקום העבודה או בקרבתו;

(2) על אף הוראות סעיף 44, הוראות שנקבעו לפי סעיף 20א(ב)(2) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, יחולו גם לגבי תחולת הוראות פסקה (1).

(ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מחובות המוטלות לפי כל דין לעניין חדרי שירותים, אלא להוסיף עליהן.

(תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(ד) הוראות סעיף זה יחולו, לעניין מעסיק ועובד, גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם במועסק אצל מעסיק בפועל ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות, ובלבד שלעניין תחולת הוראות סעיף קטן (ב)(1), העובד מועסק בחצרים שבהחזקתו של המעסיק בפועל או מזמין השירות, לפי העניין; בסעיף זה –

"מזמין שירות" – מי שמקבל אצלו שירות מקבלן שירות, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית;

"מעסיק בפועל", "קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;

"קבלן שירות" – מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו.

(תיקון מס' 19) תשע"ז-2017

(ה) על הליכים בשל הפרת הוראות סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 5א לחוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס"ז-2007.

לימוד ושעות עבודה (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(א) נמסרה למעסיק הודעה בכתב מאת מוסד מוסמך להשתלמות, האומרת שנער פלוני מבקר בימים מסויימים בשיעורי ערב של המוסד, לא יועסק הנער באותם הימים אחרי שעה 16.00.

(ב) לא ינוכה משכר עבודתו של נער על שנעדר מהעבודה לרגל ביקור בשיעורי ערב כאמור, אלא אם המוסד המוסמך להשתלמות הודיע למעסיק בכתב שהנער לא ביקר בשיעורים ורק בעד השעות שבהן נעדר הנער מהעבודה על מנת לבקר בשיעורים ולא ביקר.

(תיקון מס' 7) תשל"ג-1973

(ג) לענין סעיף זה, "מוסד מוסמך להשתלמות" פירושו – מוסד להשתלמות נוער עובד ששר החינוך והתרבות הסמיכו לכך או מוסד להשתלמות במסגרת חוק החניכות, תשי"ג-1953, ששר העבודה הסמיכו לכך ושפורסמה על כך הודעה ברשומות.

(ד) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות סעיף 4(ג) לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949, ועל סעיף 14 לחוק החניכות, תשי"ג-1953, ולא לגרוע מהן.

איסור עבודת לילה (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(א) נער לא יועסק ולא ירכול בלילה.

(תיקון מס' 8) תשנ"ה-1995

(ב) בסעיף זה, "לילה", לגבי ילד וצעיר שחוק לימוד חובה, תש"ט-1949, חל עליהם – פרק זמן של 12 שעות שבין 20:00 ובין 08:00 ולגבי צעיר שחוק חינוך חובה, תש"ט-1949, אינו חל עליו, פרק זמן של 10 שעות שבין 22:00 ובין 06:00.

(ג) על אף האמור בסעיף 1(ב) רואים נער כמועסק, לענין סעיף זה, גם אם הוא עובד בבית ספר מקצועי.

עבודת לילה בתקופת חופשת לימודים רשמית – הוראת שעה (תיקון מס' 18 הוראת שעה) תשע"ו-2016

24א. (א) על אף האמור בסעיף 24, מעסיק רשאי להעסיק צעיר עד שעה 24:00 בתקופת חופשת לימודים רשמית, ובלבד שאם ההעסקה הסתיימה אחרי השעה 23:00, המעסיק יחזיר את הצעיר לביתו בסיום העבודה, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על ענפי עבודה מסוימים או על עבודה מסוימת ששר הכלכלה והתעשייה קבע כי הם עלולים לפגוע בבריאותו, בשלומו או בהתפתחותו הגופנית, החינוכית, הרוחנית או המוסרית של הצעיר.

(ג) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן עד ליום א' באלול התשע"ט (1 בספטמבר 2019).

היתר עבודת לילה

25[4]. (א) שר העבודה רשאי להתיר העסקת צעיר עד שעה 23.00 במקום שבו עובדים במשמרות.

(תיקון מס' 11) תשס"ז-2007

(ב) (1) ניתנה החלטה על שעת חירום, רשאי שר התעשיה המסחר והתעסוקה להתיר העסקת צעיר גם אחרי השעה 23:00, במקום שבו עובדים במשמרות או כאשר עבודת הצעיר נחוצה בשל החלטה כאמור, ובלבד שהובטחו לדעת השר תנאים לשמירת בריאותו ורווחתו של הצעיר.

(2) תוקפו של היתר לפי פסקה (1) יפקע במועד שבו פקע תוקפה של החלטה על שעת חירום שבעקבותיה ניתן ההיתר, או במועד אחר שנקבע בהיתר.

(3) בסעיף קטן זה, "החלטה על שעת חירום" – כל אחת מאלה:

(א) הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;

(תיקון מס' 12) תשס"ח-2008

(ב) הוצאת צו הקורא ליוצאי צבא להתייצב לשירות מילואים לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;

(תיקון מס' 20) תשע"ח-2018

(ג) הכרזה על אירוע חירום אזרחילפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971.

(תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

(ג) סבור שר העבודה שהדבר דרוש להשתלמותו המקצועית של צעיר, רשאי הוא להתיר, התרת שעה, את העסקתו בלילה במקום שבו עובדים ברציפות.

(ד) סבור שר העבודה שרצוי לעשות כן למען האמנות, רשאי הוא להתיר, התרת שעה, העסקתו של נער שמלאו לו 10 שנים עד שעה 24.00 אם לדעתו הובטחו התנאים לשמירת בריאותו, חינוכו והתפתחותו המוסרית של הנער.

(תיקון מס' 2) תשכ"ג-1963 (תיקון מס' 7) תשל"ג-1973

(ה) שר העבודה רשאי להתיר העסקת צעיר עד שעה 24.00 בחקלאות או במפעל תעשיה שבהם עובדים במשמרות ותנאים מיוחדים מצדיקים זאת; כן רשאי שר העבודה להתיר העסקת צעיר משעה 05.00 בעבודה חקלאית עונתית שבה מקדימים להתחיל בעבודה.

היתרים הוראות כלליות

(א) בהיתר לפי סעיף 25 ייקבע תנאי המבטיח לנער מנוחה של 14 שעות לפחות בין יום עבודה למשנהו ורשאי שר העבודה לקבוע תנאים והגבלות אחרים.

(תיקון מס' 2) תשכ"ג-1963 (תיקון מס' 7) תשל"ג-1973

(ב) היתר לפי סעיף 25(ג) או (ד) יהיה מיוחד; היתר לפי סעיף 25(א) או (ב) יכול להיות כללי או מיוחד או לסוג של צעירים או מפעלים; היתר לפי סעיף 25(א) או (ה) יהיה כללי למקום או לעבודה המפורטים בהיתר ויינתן לאחר התייעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים, בארגון הגדול ביותר של נוער עובד ובארגוני מעבידים שלדעת שר העבודה הם נוגעים בדבר.

(ג) כל היתר, להוציא היתר מיוחד, והתנאים וההגבלות שנקבעו בו, וכן ביטול היתר כזה ושינוי התנאים שנקבעו בו – יפורסמו ברשומות.

(תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(ד) מי שניתן לו היתר מיוחד יציג אותו הצגה נראית לעין, במקום שבו מעסיקים לפיו, אך אם הוא מנהל פנקס לפי סעיף 31, רשאי הוא לצרף את ההיתר לפנקס.

(תיקון מס' 2) תשכ"ג-1963

(ה) במשלחי-יד לא תעשייתיים, כמשמעותם באמנה בדבר הגבלת עבודת לילה של ילדים ונערים במשלחי-יד לא-תעשייתיים, 1946, לא יינתן היתר לפי סעיף 25(א) אלא אם נתמלאו התנאים הקבועים בסימן ג' פסקה 2 לאמנה.

חופשה שנתית

(א) לגבי נער יש לקרוא בסעיף 3(א) לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, "18 יום" במקום "14 יום".

(ב) הוראות סעיף זה יחולו על שנת העבודה כמשמעותה בחוק האמור שתחילתה ביום ט"ז בניסן תשי"ג (1 באפריל 1953) ועל כל שנת עבודה שלאחריה.

(תיקון מס' 6) תשל"ב-1972

פרק ששי: חובת יום לימודים

חובת יום לימודים (תיקון מס' 6) תשל"ב-1972

27א. (א) שר העבודה יטיל בצו על כל נער עובד שמלאו לו 15 שנים ועדיין לא מלאו לו 18 שנים חובת לימודים לשם הכשרה מקצועית והם יקויימו במקום שקבע לכך.

(ב) שר העבודה רשאי להחיל את חובת הלימודים בהדרגה, ובלבד שתוך חמש שנים מיום תחילת סעיף זה יטיל אותו על כל נער עובד שאין חוק החניכות, תשי"ג-1953, (להלן – חוק החניכות), חל עליו.

(ג) שר העבודה לאחר התייעצות עם שר החינוך והתרבות, יקבע תכנית לימודים מינימלית אחידה; קביעת התכנית לא תמנע הוספת שיעורים על המפורטים בה; משך הלימודים, לפי סוג הנערים, ייקבע בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת.

(ד) צו כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיהא כללי, או מיוחד למפעל פלוני או לסוגי מפעלים, לענפי עבודה או לאזורים גיאוגרפיים, או לבני גיל או רמת השכלה מסויימים.

(ה) בצו יכול שייקבע חובת לימודים רצופה ביום אחד בשבוע או מפוצלת לכמה ימים בשבוע, ובלבד שלא תעלה בסך הכל על תשע שעות בשבוע.

(ו) לגבי סוגי נערים מסויימים, רשאי השר לקבוע תקופות לימודים מרוכזות במשך השנה, ואת מספר השעות בשבוע שיוקדשו ללימודים אלה.

(ז) נער החייב בחובת לימודים לפי סעיף זה זכאי לקבלם חינם, ולא יידרש לשלם כל תשלום בעדם; הוראה זו אינה חלה על ציוד וחמרי לימוד.

פטור מן החובה

27ב. חובת הלימודים לפי פרק זה לא תחול לגבי נער –

(1) הלומד בבית ספר שחוק פיקוח על בתי-ספר, תשכ"ט-1969, חל עליו;

(2) הלומד במוסד מוסמך להשתלמות כמשמעותו בסעיף 23;

(3) הלומד בבית ספר או במוסד לימודים שרוב עובדי החינוך בו הם עובדי המדינה הפועלים בתוקף תפקידם;

(4) הלומד בבית ספר או במוסד לימודים ששר העבודה קבע אותו כמוסד שהלימודים בו פוטרים את הנער מהחובה לפי פרק זה;

(5) בגיל שחלה עליו חובת לימודים לפי חוק לימוד חובה, תש"ט-1949, זולת אם שוחרר מחובה זו מטעם שר החינוך והתרבות.

סמכות פיקוח

27ג. (א) מפקח על חניכות כמשמעותו בחוק החניכות, יפקח גם על קיום החובות לפי פרק זה, ויהיו לו לשם כך הסמכויות המוקנות לו בחוק האמור.

(ב) מועצת החניכות שהוקמה לפי חוק החניכות תהיה מועצה מייעצת לענין הוראות פרק זה.

אישור על סיום לימודים

27ד. שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן אישור על סיום חובת הלימודים לפי פרק זה.

שחרור ללימודים (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

27ה. (א) מי שמעסיק נער שחלה עליו חובת לימודים לפי פרק זה, חייב לשחררו מעבודה לשעות הלימודים ואין להעסיקו בשעות אלה.

(ב) לא ינוכה משכר עבודתו של נער על שנעדר מעבודתו לרגל לימודים כאמור, אלא אם הוכח כי לא השתתף בלימודים, והכל אם אין בהסכם קיבוצי החל על הנער ועל מעסיקו הוראה אחרת לענין זה.

(ג) המוסד שבו לומד הנער בשעות העדרו מעבודה יודיע למעסיקו, בדרך שנקבעה, על שעות הלימודים שבהן חייב הנער ואם אכן השתתף בהן.

(ד) שר העבודה רשאי לקבוע בהוראה כללית או מסווגת, שהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו גם לגבי נער הלומד בבית ספר או מוסד מן המנויים בסעיף 27ב.

(תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

רק שישי 1: הוראות בדבר היתרים

היתר להעסקת נער (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

27ו. (א) לא יינתן היתר להעסקת נער לפי חוק זה (בפרק זה – היתר להעסקת נער), אם יש בו כדי לפגוע בטובתו של הנער.

(ב) שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע, ולענין סעיף 4 יקבע, כללים, תנאים וסייגים למתן היתר להעסקת נער או לתיווך להעסקת נער; כללים, תנאים וסייגים כאמור יכול שייקבעו דרך כלל או לסוגי היתרים מסוימים.

(ג) היתר להעסקת נער יכלול את אלה:

(1) תנאים שיבטיחו כי הנער לא ינוצל לרעה, כי בריאותו, בטיחותו, חינוכו, או התפתחותו התקינה לא ייפגעו, וכי יהיו לו שעות מנוחה ופנאי הולמות;

(2) תנאים בדבר שעות העבודה, הפסקות בעבודה וכן הפסקות בין יום עבודה אחד למשנהו.

(ד) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים נוספים על אלה שקבע לפי סעיף קטן (ב) או על אלה המפורטים בסעיף קטן (ג), לענין היתר להעסקת נער פלוני.

שמיעת הנער (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

27ז. (א) במתן היתר להעסקת נער תהיה זכות לנער המסוגל לחוות דעה משלו, להביע את עמדתו לענין מתן היתר להעסקתו, ויינתן לדעתו משקל ראוי בהתאם לגילו ולמידת בגרותו.

(ב) שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יתקין תקנות לענין דרכי המימוש של זכות הנער לפי סעיף זה.

(תיקון מס' 6) תשל"ב-1972

פרק שביעי: ביצוע ועונשין

הצגת תעודת זהות (תיקון מס' 18) תשע"ו-2016

27ח. (א) מעסיק לא יעסיק נער אלא אם כן הציג הנער לפניו תעודת זהות שלו או תעודת זהות של הוריו, שבה מופיעים פרטיו.

(ב) מעסיק ישמור במקום שבו מתנהל עסקו העתק של תעודת הזהות כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה שבה הנער מועסק אצלו ועד שנה לאחר סיום העסקתו; בתום התקופה האמורה יבער המעסיק את העתק תעודת הזהות.

(תיקון מס' 18) תשע"ו-2016

28.(בוטל).

הודעה בדבר שעות הלימודים (תיקון מס' 14) תש"ע-2010 (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

28א. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 2(ב1), לא יועסק צעיר או מי שמלאו לו 18 שנה, שחל עליהם לימוד חובה, אלא אם כן נמסרה למעסיק הודעה של מוסד החינוך שבו לומד הצעיר או מי שמלאו לו 18 שנה בדבר שעות הלימודים שלו באותו מוסד; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שמתקיים לגביו האמור בפסקאות (1), (3) או (4) שבסעיף 2(ב).

(ב) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהסכמת שר החינוך, לקבוע הוראות בדבר הודעה כאמור בסעיף קטן (א), לרבות לעניין הגורם במוסד החינוך המוסמך לתתה, פרטיה, צורתה, דרכי מסירתה והחזקתה.

סמכויות מפקח עבודה (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(א) סמכויות של מפקח עבודה ביחס לכל מקום שיש לו יסוד להניח שמועסק בו נער, יהיו כסמכויותיו של מפקח לפי סעיף 2 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954.

(ב) אדם הנמצא במקום שאליו בא מפקח עבודה בתוקף סמכויותיו לפי סעיף קטן (א), וכן נער שיש למפקח עבודה יסוד להניח שהוא עובד או רוכל – רשאי מפקח עבודה לחקור אותו אדם, אותו נער ואת הוריו, בכל ענין הנוגע לחוק זה, אך לא יידרש איש ליתן תשובה או עדות העלולות להפלילו. מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר.

(ג) דין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף קטן (ב) כדין הודעה שנרשמה בהתאם לסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו-4 לאותה פקודה חלים עליו.

צו למניעת פעולה מפירה (תיקון מס' 15) תשע"ב-2012

29א. (א) (1) היה ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו, או למפקח עבודה בכיר ששר התעשייה המסחר והתעסוקה הסמיך לעניין זה, יסוד סביר להניח שאדם מבצע או עומד לבצע, במעשה או במחדל, פעולה מפירה, רשאי הוא להגיש לבית הדין האזורי לעבודה בקשה למתן צו המורה לאותו אדם להימנע מהפעולה המפירה או לעשות מעשה למניעתה (בסעיף זה – צו למניעת פעולה מפירה;

(2) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי תובע כהגדרתו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, להגיש בקשה למתן צו למניעת פעולה מפירה;

(תיקון מס' 18) תשע"ו-2016

(3) בסעיף זה, "פעולה מפירה" – פעולה בניגוד להוראות לפי סעיפים 2, 2א, 4, 5, 6, 7, 11, 12, 14, 18(ב), 20, 21, 22, 22א, 23, 24, 27ה, 28א, 31, 32, 33ד.

(ב) (1) בית הדין האזורי לעבודה רשאי לתת צו למניעת פעולה מפירה במעמד צד אחד;

(2) ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים הדיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו, ורשאי בית הדין האזורי לעבודה להאריך את תוקפו של הצו למניעת פעולה מפירה, לבטלו או לשנותו, אף אם מי שלגביו ניתן הצו והוזמן כדין, לא התייצב לדיון.

(ג) נוכח בית הדין האזורי לעבודה כי יש בפעולה המפירה או בנסיבות העניין משום סיכון שלומו או בריאותו של נער, רשאי הוא להורות בצו למניעת פעולה מפירה על מתן ערובה לקיום הצו, בסכום ולתקופה שיקבע.

מועצה לעניני נוער עובד

(א) תוקם מועצה לעניני נוער עובד (להלן – המועצה) שתייעץ לשר העבודה בכל ענין הנוגע לחוק זה.

(ב) המועצה תהיה מורכבת מבאי כוח הממשלה שיתמנו על ידי שר העבודה, מבאי כוח מרכז לשכות העבודה הכלליות, ומאנשי הציבור שיתמנו על ידי שר העבודה כנציגיהם של עובדים, של נוער עובד, של מעבידים וכן של מוסדות ציבוריים שלדעת שר העבודה הם נוגעים בדבר. נציגי עובדים יתמנו לאחר התיעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים, ונציגי הנוער העובד יתמנו לאחר התיעצות בארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של נוער עובד, ובארגונים אחרים של נוער עובד לפי החלטת שר העבודה, ונציגי מעבידים יתמנו לאחר התיעצות בארגונים ארציים רפרזנטטיביים של מעבידים שלדעת שר העבודה הם נוגעים בדבר.

(תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(ג) מספר חברי המועצה לסוגיהם ייקבע על ידי שר העבודה בהודעה שתפורסם ברשומות ובלבד שמספר נציגי העובדים והנוער העובד גם יחד יהיה כמספר נציגי המעסיקים.

(ד) שר העבודה, ובהעדרו מי שנתמנה על ידיו לכך, יהיה יושב ראש המועצה.

(ה) המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה, במידה שלא נקבעו בתקנות.

ועדות המועצה (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

30א. המועצה רשאית למנות, מבין חבריה, או שלא מבין חבריה, ועדות, ולאצול להן מסמכויותיה, למעט הסמכות לייעץ לשר בכל ענין הנוגע להתקנת תקנות כאמור בסעיף 42.

רישום נערים עובדים (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(א) מעסיק חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחס לכל נער המועסק על ידיו, הפרטים שייקבעו בתקנות.

(ב) שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעסיקים שעליהם חל סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע כאמור שהפנקס יהיה חלק מפנקס אחר שמעסיק חייב לנהלו על פי חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו.

חובת יידוע (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(א) מעסיק יביא לידיעת נער המועסק על ידיו את הוראות חוק זה.

(ב) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע דרכים ליידוע נער, על פי הוראות סעיף זה.

העסקה מסכנת (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 14) תש"ע-2010 (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(א) המעסיק נער באחד מאלה –

(תיקון מס' 14) תש"ע-2010

(1) בניגוד להוראות סעיפים 2(א), (ב) ו-(ג), 2א או 4 או בניגוד להוראות היתר שניתן מכוחן;

(2) במקום ששר העבודה והרווחה קבע, בהתאם להוראות סעיף 5, כי עבודה של נער בו עלולה לסכנו;

(3) בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה ששר העבודה והרווחה אסר או הגביל העסקת נער בהם, בהתאם להוראות סעיף 6;

(4) בעבודה, שעל פי הקבוע בתקנות לפי סעיף 7 אין להעסיקו בה בגילו;

(5) בניגוד להוראות סעיף 14,

דינו – מאסר שנה או קנס פי אחד וחצי מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין).

(תיקון מס' 14) תש"ע-2010

(ב) המעסיק צעיר או מי שמלאו לו 18 שנה שחל עליהם לימוד חובה בניגוד להוראות סעיף 2(ב1), דינו – מאסר שנה או קנס פי אחד וחצי מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

העסקה אסורה אחרת (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

33א. המעסיק נער באחד מאלה –

(1) בניגוד להוראות סעיפים 11 או 12 או בניגוד להוראות היתר שניתן לפי סעיף 11א, שענינן בדיקות רפואיות;

(תיקון מס' 13) תש"ע-2009

(2) בניגוד להוראות סעיפים 20, 21, 22, 22א ו-24, או בניגוד להוראות היתר שניתן לפי סעיף 25, שענינן שעות עבודה ומנוחה;

(3) בניגוד להוראות היתר שניתן לפי חוק זה ושלא לפי סעיפים 2, 2א, או 4, לרבות הוראות בענין קביעת מספר מרבי של שעות עבודה, מנוחה שבועית, הפסקות בעבודה או עבודה בלילה.

דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

העסקת בוגר (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

33ב. המעביד את מי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, בעבודה ששר העבודה והרווחה קבע, לפי סעיף 16, שיש בה סיכון מיוחד לבריאות, בניגוד להוראות פרק שלישי: בדיקות רפואיות, או בניגוד להוראות פרק שישי: חובת יום לימודים, דינו – כדין המעביד נער לפי סעיפים 33 או 33א, לפי הענין.

עבירות נוספות (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

33ג. (א) המעסיק נער באחד מאלה –

(1) בעבודה שנקבעה לפי סעיף 18, בלי שנוכח שניתנה לנער, קודם לכן, הדרכה בבחירת מקצוע, כאמור באותו סעיף;

(2) בניגוד להוראות סעיף 23, למעט סעיף קטן (ב) שבו, שענינן נער המבקר בשיעורי ערב;

(3) בלי שהציג היתר מיוחד לעבודת לילה בהתאם להוראות סעיף 26(ד);

(4) בניגוד להוראות סעיף 27ה(א), שענינן נער שחובת לימודים חלה עליו;

(תיקון מס' 18) תשע"ו-2016

(5) (נמחקה);

(6) בלי שניהל פנקס בהתאם להוראות לפי סעיף 31;

(7) בלי שהביא לידיעתו של הנער את הוראות חוק זה בהתאם לחובתו לפי סעיף 32;

דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(תיקון מס' 14) תש"ע-2010

(א1) המעסיק צעיר או מי שמלאו לו 18 שנה שחל עליהם לימוד חובה בלי שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף 28א או שלא החזיק הודעה לפי הוראות סעיף 28א(ב), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(ב) מעסיק שניכה משכר עבודתו של נער, בשל היעדרות לצורך לימודים, בניגוד להוראות סעיפים 23(ב) או 27ה(ב), דינו – קנס כאמור בסעיף קטן (א).

(תיקון מס' 18) תשע"ו-2016

(ג) מעסיק שהעסיק צעיר אחרי השעה 23:00 ולא החזיר את הצעיר לביתו בסיום העבודה, בניגוד להוראות סעיף 24א, בתקופת תוקפו של אותו סעיף, דינו – קנס כאמור בסעיף קטן (א).

פעולות אסורות לגבי הופעות וצילומים (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

33ד. (א) המתווך, ללא היתר, להעסקה של ילד בהופעה או בצילומים כאמור בסעיף 4, או המתווך להעסקת ילד בניגוד להוראות היתר שניתן לו לפי הוראות סעיף 4, דינו – כדין המעסיק ילד בניגוד להוראות אותו סעיף.

(ב) המזמין הופעה או צילומים כמשמעותם בסעיף 4, שבה אמור לעבוד ילד, חייב להתנות את העסקת הילד בהופעה או בצילומים שהזמין בקבלת היתר לפי הוראות אותו סעיף; הפר המזמין חובה זו, וילד הועסק ללא היתר, בהופעה או בצילומים שהזמין, דינו – מחצית העונש הקבוע למעסיק ילד בניגוד להוראות סעיף 4.

(ג) בסעיף זה, "ילד" – מי שטרם מלאו לו 15 שנים.

אחריות תאגיד (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

33ה. בוצעה עבירה לפי סעיפים 33, 33א, 33ב, 33ג או 33ד, בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.

אחריות קפידה (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 10) תשס"א-2000

33ו. עבירה לפי סעיפים 33, 33א, 33ב, 33ג, 33ד, 33ה ו-38א(ג) היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

עבירה נמשכת (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

33ז. בית משפט רשאי, בנוסף לכל עונש הקבוע לעבירה לפי חוק זה, שהיא עבירה נמשכת, להטיל על הנידון קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה.

הפרעה למפקח עבודה (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

33ח. המפריע למפקח עבודה להשתמש בסמכויותיו לפי חוק זה, דינו – מאסר שנה או קנס פי אחד וחצי מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

נער המועסק על ידי מעסיקים שונים (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014 (תיקון מס' 18) תשע"ו-2016

המעסיק נער ביודעו שהוא מועסק גם על ידי מעסיק אחר, רואים את מי שהעסיקו אותו יום או אותו שבוע שעות העודפות על שמונה ליום או על ארבעים לשבוע כמעסיקו של הנער בכל השעות, אלא אם לא ידע, ולא יכול היה לדעת, את מספר השעות שבהן כבר הועסק הנער על ידי מעסיק אחר.

(תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

(בוטל).

(תיקון מס' 1) תשס"ו-2006

(בוטל).

חובת הורים (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(א) הורה לנער חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת העסקת הנער בניגוד להוראות סעיף 33; המפר חובה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע למעסיק נער בניגוד לאותן הוראות.

(ב) הועסק נער בניגוד להוראה מהוראות סעיף 33, חזקה היא כי הורה הנער הפר חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות, ועשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

חובת פיקוח (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור בסעיפים 33, 33א, 33ב, 33ג ו-33ד בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובתו האמורה, דינו – קנס פי אחד וחצי מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיפים 33, 33א, 33ב, 33ג ו-33ד בידי תאגיד, חזקה היא כי נושא משרה הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות, ועשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

חובות פיקוח ברשות ציבורית (תיקון מס' 10) תשס"א-2000

38א. (א) בסעיף זה –

"ראש רשות ציבורית" – המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי – בעל תפקיד מקביל ברשות הציבורית, ובהעדרם ראש הרשות; ולענין רשות מקומית – ראש הרשות המקומית;

"רשות ציבורית" – גוף מהגופים המפורטים בתוספת, אולם לענין פסקה (9) בתוספת – רשאי שר העבודה והרווחה לפטור בצו חברה כאמור באותה פסקה מהחובות האמורות בסעיף זה, כולן או חלקן.

(תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

(ב) ראש רשות ציבורית חייב לעשות את כל אלה, כדי למנוע העסקת נער בניגוד להוראות סעיפים 33 ו-33א על ידי קבלן המבצע עבודה או הנותן שירותים לפי הזמנתה של הרשות הציבורית (בסעיף זה – הקבלן המבצע):

(1) למנות מבין עובדי הרשות הציבורית אחראי מטעמו, שתפקידו לדווח לראש הרשות על כל הפרה של הוראה מהוראות סעיפים 33 ו-33א בידי קבלן מבצע (בסעיף זה – אחראי);

(2) לכלול בחוזה בין הרשות הציבורית לבין הקבלן המבצע, סעיף המפרט את הוראות סעיפים 33 ו-33א והקובע כי הפרת הוראות החוק האמורות מהווה גם הפרת החוזה בין הצדדים;

(3) לדווח מיידית לאגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה והרווחה על כל הפרה של הוראה מהוראות סעיפים 33 או 33א, על ידי הקבלן המבצע שהאחראי דיווח לו עליה;

(4) לדרוש מהקבלן המבצע להפסיק לאלתר הפרה של הוראה מהוראות סעיפים 33 או 33א, שהאחראי דיווח לו עליה.

(ג) אלה דינם מחצית הקנס הקבוע בסעיף :33

(1) ראש רשות ציבורית המפר חובה מהחובות המפורטות בסעיף קטן (ב);

(2) אחראי שאינו מדווח לראש רשות על הפרת הוראה מהוראות סעיפים 33 או 33א בידי קבלן מבצע.

(ד) ראש רשות ציבורית חייב לדווח מיידית לאגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה והרווחה על הפרת הוראה מהוראות סעיפים 33 או 33א, בידי קבלן מבצע, ולדרוש מהקבלן המבצע להפסיק את ההפרה לאלתר, אף אם ההפרה לא דווחה לו בידי האחראי אלא נודעה לו בדרך אחרת; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף 33.

ראיות

(א) תמצית מהרישום בספר התושבים לפי פקודת מרשם התושבים, תש"ט-1949, בדבר גילו של אדם, או אישור משרד הרישום המעיד שלפי הפקודה האמורה נמסרה הודעה למשרד הרישום שאדם נולד בתאריך פלוני – ישמשו ראיה לגילו של אדם בכל תביעה על פי חוק זה, אלא אם הוכח על פי תעודת לידה שהאדם נולד בתאריך אחר.

(ב) נמצא נער במקום שבו נעשית עבודה או פועלות מכונות, רואים את הנער כעובד באותו מקום ובאותה שעה, אלא אם הוכח ההיפך.

אגרות (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

שר העבודה והרווחה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע אגרות שיש לשלמן בעד בקשות להיתרים לפי חוק זה ובעד מתן ההיתרים.

תשלום שכר עבודה (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

40א. העסקת נער בניגוד להוראות חוק זה אינה פוטרת את המעסיק מתשלום שכר העבודה או מכל תשלום אחר, שהנער זכאי לו עבור עבודתו, עקב עבודתו, ולפי כל דין.

המדינה כמעסיק (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

לענין חוק זה דין נער המועסק על ידי המדינה כדין נער המועסק על ידי כל מעסיק אחר.

ביצוע ותקנות

(א) שר העבודה[5] ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

(ב) שר העבודה לא יתקין תקנות, להוציא תקנות על פי הסעיפים 10, 31 ו-32 אלא לאחר התיעצות עם המועצה לעניני נוער עובד המוקמת על פי סעיף 30.

העברת סמכויות (תיקון מס' 18) תשע"ו-2016

(א) שר העבודה רשאי להעביר לאחר את סמכויותיו לפי הסעיפים 3, 4 ו-25, פרט לסמכות ליתן היתר כללי לפי סעיף 25(א) או (ב).

(ב) הודעה על העברת סמכויות תפורסם ברשומות.

אי-חלות חוק (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014

חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 – לא יחול על העסקת נער.

ביטול

פקודת העבדתם של ילדים ונערים, 1945, והתקנות שהותקנו על פיה – בטלות.

תחילת תוקף

תקפו של חוק זה הוא בתום ששה חדשים לאחר שנתקבל בכנסת[6].

(תיקון מס' 10) תשס"א-2000

תוספת

(סעיף 38א(א))

(1) משרדי הממשלה, יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;

(2) לשכת נשיא המדינה;

(3) הכנסת;

(4) משרד מבקר המדינה;

(תיקון מס' 17) תשע"ה-2014

(4א) ועדת הבחירות המרכזית לכנסת;

(5) בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל, וכל גוף אחר בעל סמכות שפיטה על פי דין;

(6) רשות מקומית;

(7) תאגיד בשליטת רשות מקומית;

(8) תאגיד שהוקם בחוק;

(9) חברה ממשלתית וחברה-בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975.

משה שרת גולדה מאירסון

ממלא מקום ראש הממשלה שרת העבודה

יצחק בן-צבי

נשיא המדינה