בוררות

משרדנו בשיתוף פעולה עם משרדים אחרים מציעים שירותי ייצוג בהליכי בוררות גישור או גישבור

הליכי יישוב סכסוכים מחוץ לבית המשפט Alternative Dispute Resulution תופסים חלק נכבד מההליכים האזרחיים והפליליים בארץ ובעולם, הליך משפטי הינו ארוך, מורכב, יקר, ולא תמיד סופי (ערעור בזכות).

בהליכי "שפיטה פרטיים" קיימת אפשרות לבחור בזהות הבורר/ מגשר, מומחיותו וכישוריו בהקשר לסכסוך הספיציפי (מהנדס בסכסוך בנייה), במועדים נוחים (ימים ושעות בהתאם לרצון הצדדים וזמינותם) וכן לקבוע גמישות בפרוצדורה ובצורך בהסכמות במהלך ההליך.

 "…ההליכים המשפטיים אינם תכנית כבקשתו של פלוני או אלמוני; איננו נמצאים מעל בימת תיאטרון, והצדדים אינם שחקנים, אשר יכולים להחליף דמויות, תפקידים ותסריטים כאוות נפשם. על המעוניין לפנות למערכת המשפט לשם קבלת סעד לדבוק בגרסה אחת לאורך ההליכים, או לכל הפחות להציג הסבר מניח את הדעת לשינויה… יהא כלל זה נקוט בידינו: בעל דין הבוחר לשנות גרסתו, חושף עצמו לתמיהה ואף למבט חשדני מצד בית המשפט" (כבוד השופט אליקים רובינשטיין רע"א 12/15 עזבון המנוח אליה פרג' ז"ל נ' אלעזר, פיסקה י"א (1.3.2015)).  

לעיתים עושה בית המשפט עושה שימוש בסמכותו ומפנה הצדדים לבוררות או גישור לעיתים מסדירים זאת בהסכמה אפריורית של הצדדים ליישוב סכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט הקבועה בתניית בוררות בהסכם ההתקשרות בין הצדדים, בענפים מסוימת הבוררות הינה חובה (וועדי עובדים, יהלומנים, כדורגל, אגודות שיתופיות ועוד).

שפיטה אדברסרית בוררות פשרה גישור גישבור
Judgement Arbitration Compormise Mediation
מקור בחוק בתי המשפט 79ב 79א 79ג
מקור נורמטיבי חוק הבוררות 1968 ת
תפקיד השופט שיפוטי מעין שיפוטי מכריע טיפולי מפשר גם וגם
בית משפט מחוזי
דין סדרי דין מהותי ופרוצדורלי יצירתי
התקשרות הסכם בוררות בכתב / תניית בוררות בהסכם מקורי הסכם מצוי (תוספת לתקנות)
ייצוג בידי עו"ד הצדדים מיוצגים בידי עו"ד את הצדדים שומעים בעדויות רצוני ייתכן ייתכן
תוצרת פסק דין פסק בוררות לרבות פסק ביניים כמעשה בית דין למעט ערעור. ישנן החלטות בהליך. אישור פשרה הסדר גישור
מועד  שלושה חודשים ועוד שלושה מתחילת הדיון בסכסוך. (חודשיים ?)מסיום הבוררות
חובת הנמקה יש
מינוי מוסכם בין הצדדים בחירה באישור בימש
שכר הסכמת הצדדים, בימ"ש רשאי להפחית (ס' 32)
הסכמת הצדדים הסכם בוררות בכתב (בהסכם מקורי תיתכן תניית בוררות) הסכמת הצדדים נדרשת בכפוף לכללים
סמכות לזמן עדים ולפסוק הוצאות יש יש אין
סמכות להוצאת צווים יש אין
סמכות גילוי מסמכים ומילוי שאלונים כמו בימש תקנה 2 לגלות מידע
סמכות מינוי מומחה כמו בימש באישור בימש
אבעיה רשאי להביא בפני בימש ס טז תוספת ראשונה רשאי להביא בפני בימש
חסיון confidentially דברים בהליך לא ישמשו ראיה
חסינות ס 8 לפקנז ס' 5 להסכם המצוי
פרוטוקולים חובת ניהול פרוטקולים. פתוחים לעיון בעלי הדין
חובת שמירת תיק שבע שנים
סוגים בורר מכריע, בורר חליף, בורר נוסף
ערעור בזכות ערעור תוך 30 יום, תגובה לערעור 30 יום תגובה לתשובה 15 יום. ערעור שכנגד 30 יום תגובה לערעור 15 יום זכות ערעור בפני בורר אם הסכימו הצדדים על כך. תוך 15 יום
בקשת רשות ערעור תקנה 29 ב
ביטול סעיף 24 עילות לביטול פסק בוררות סעיף 8 בהחלטת הצדדים
מועד לבקשת ביטול 45 יום
חובות נאמנות לבעלי הדין בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים
הפרת חובה הפרת חובת נאמנות זכאי הצד לפיצויים בשל הפרת חוזה
עלות ההליך חסכון בהוצאות
בחירת המגשר/ בורר בעלי הדין בוחרים הגורם שינהל ההליך
פורמליות הליך פרוצדורלי הקבוע בסדרי הדין עפי כתב טענות הוכחות ופסק דין הליך פחות פורמלי
סעדים לצדדים יצירתיות
משמורת ילדים יש למצות תחילה בדרך של גישור כמו בארה"ב
ענייני עבודה קביעת קיום יחסי עובד מעביד לא ייעשו בבוררות

בוררות בין קופות גמל
דיני ספורט בוררות חובה

חוק הבוררות, התשכ"ח-1968

פרק א': פרשנות

הגדרות
1. לענין חוק זה –

"הסכם בוררות" – הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו;
"בורר" – בורר שנתמנה בהסכם בוררות או על פיו, לרבות בורר מכריע ובורר חליף;
"פסק בוררות" – פסק שניתן על ידי בורר, לרבות פסק ביניים;
"פסק בוררות-חוץ" – פסק בוררות שניתן מחוץ לישראל;
"בית המשפט" – בית המשפט המוסמך לדון, לפי כל דין, בעניין שהוסכם למסרו לבוררות.

פרק ב': הסכם בוררות

הוראות מכללא
2. רואים הסכם בוררות כמכיל את ההוראות שבתוספת הראשונה ככל שהן נוגעות לענין, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם.
סייג להסכם
3. אין תוקף להסכם בוררות בענין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים.
חילופי צדדים ובוררים
4. הסכם בוררות וסמכותו של בורר על פיו כוחם יפה גם לגבי חליפיהם של הצדדים להסכם, וסמכותו של בורר על פי הסכם בוררות מוקנית גם לבורר חליף, והכל כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם.
עיכוב הליכים בבית המשפט
5. (א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
(ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.
(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות.
עיכוב הליכים על פי אמנה בין-לאומית
6. הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וחלה על הבוררות אמנה בין-לאומית שישראל צד לה והאמנה קובעת הוראות בענין עיכוב הליכים, ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף 5 בהתאם לאותן הוראות ובכפוף להן.
סעד נגד הפקעת זכויות
7. (א) נקבע בהסכם בין הצדדים שהתחלת הליכי בוררות או סיומם תוך תקופה פלונית יהיו תנאי מוקדם למימושה של זכות שביניהם ונתגלע סכסוך בין הצדדים, רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, להאריך את התקופה, אף אם עברה, בתנאים שימצא לנכון.
(ב) החליט בית המשפט שסכסוך לא יידון בבוררות, אם לפי סעיף 5 או 6 ואם לפי סעיף 12(ב), בטלה כל תניה בהסכם בין הצדדים שעל פיה יהיו התחלת הליכי בוררות או סיומם תנאי מוקדם למימושה של זכות שביניהם.

פרק ג': מינוי בורר והעברת בורר מתפקידו

מינוי בורר על ידי בית המשפט
8. (א) נתגלע סכסוך בענין שהוסכם למסרו לבוררות ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, למנות את הבורר; בית המשפט רשאי לעשות כן בין שהבורר צריך היה להתמנות על ידי בעלי-הדין או אחד מהם, ובין שצריך היה להתמנות על ידי הבוררים שנתמנו או על ידי צד שלישי.
(ב) לא ימנה בית המשפט בורר כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שהמבקש נתן לבעל-דינו הודעה בכתב כאמור להלן ולא נענה תוך שבעה ימים מהיום שנמסרה ההודעה:
(1) נקבע בהסכם הבוררות שכל צד ימנה בורר, ינקוב המבקש בהודעה את שם הבורר שמינה וידרוש מבעל-הדין למנות בורר מצידו;
(2) בכל מקרה אחר יציע המבקש בהודעה בורר וידרוש מבעל-הדין להסכים למינויו.
(ג) נקבע בהסכם הבוררות שכל צד ימנה בורר, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הצד שמינה בורר, למנות אותו בורר, או אדם אחר, כבורר יחיד.
מינוי בורר יחיד על ידי בית המשפט
9. נתמנה בורר נוסף או בורר מכריע, בין על פי הסכם הבוררות ובין על ידי בית המשפט, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין ועל אף האמור בהסכם הבוררות, למנות אותו בורר כבורר יחיד, אם ראה טעם מיוחד לכך למען קיום הבוררות או סיומה.
מעמד בורר שנתמנה על ידי בית המשפט
10. בורר או בורר יחיד שנתמנה על ידי בית המשפט, דינו כדין בורר שנתמנה על ידי צדדים להסכם בוררות.
העברת בורר מתפקידו
11. בית המשפט רשאי להעביר בורר מתפקידו באחד המקרים האלה:
(1) נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים;
(2) התנהגותו של הבורר במהלך הבוררות גורמת לעינוי דין;
(3) נבצר מהבורר למלא את תפקידו.
מינוי בורר חליף
12. (א) נתפנתה כהונתו של בורר, אם עקב התפטרותו או פטירתו ואם עקב העברתו מתפקידו, יחולו הוראות הסעיפים 8 עד 10 על מינויו של בורר חליף, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות.
(ב) הועבר בורר מתפקידו, רשאי בית המשפט, במקום למנות בורר חליף, להחליט שהסכסוך שהוא נושא הבוררות לא יידון בבוררות, אם ראה טעם מיוחד לכך.

פרק ד': מהלך הבוררות

הזמנת עדים
13. (א) לבורר נתונה בבוררות אותה סמכות להזמין עדים למתן עדות או להמצאת מסמכים כפי שהיא נתונה לבית המשפט בתובענה שהוגשה לפניו, והוא רשאי לפסוק להם שכר והוצאות.
(ב) עד המעיד בבוררות, חובותיו וחסיונותיו יהיו כשל עד המעיד בבית המשפט.
(ג) עד שהוזמן על ידי בורר, רשאי בית המשפט, על פי בקשת העד, לבטל את ההזמנה, אם ראה שהיא באה תוך שימוש לרעה בהליכי הבוררות.
דרכי גביית עדות
14.עדותו של עד, לרבות עדותו של בעל-דין, תיגבה בשבועה או בהן צדק, אם לא הסכימו הבורר ובעלי-הדין לגבות את העדות בלי שבועה ובלי הן צדק, ובלבד שלא יחוייב עד להעיד בשבועה מקום שבית המשפט לא היה מחייבו לעשות כן.
דיון בהעדר בעל-דין
15. (א) בעל דין שהוזמן כדין לישיבה פלונית ולא התייצב, רשאי הבורר באותה ישיבה לדון בסכסוך בהעדרו; בעל-דין שנדרש לטעון טענותיו במועד שנקבע לכך ולא עשה כן, רשאי הבורר לפסוק בסכסוך בהעדרו.
(ב) פסק בוררות שניתן אחרי דיון שהתנהל בהעדר בעל-דין או בהעדר טענותיו, רשאי הבורר, על פי פניית בעל-דין שהובאה לפניו תוך שלושים יום מהיום שנמסר לו העתק הפסק, לבטלו ולחדש את הדיון, אם שוכנע שבעל-הדין נעדר או לא טען טענותיו מסיבה מוצדקת.
סמכויות-עזר של בית המשפט
16. (א) בענינים הבאים נתונות לבית המשפט לגבי בוררות הסמכויות למתן סעד הנתונות לו לגבי תובענה שהוגשה לפניו:
(1) הזמנת עדים, פסיקת שכרם והוצאותיהם;
(2) נקיטת אמצעי כפיה וענישה כלפי עד שלא נענה להזמנה של הבורר או של בית המשפט, או שסירב להעיד;
(3) גביית עדות מיד או מחוץ לתחום השיפוט;
(4) תחליף המצאה של הודעות או מסמכים לבעלי-הדין;
(5) עיקול נכסים, עיכוב יציאה מן הארץ, ערובה להמצאת נכסים, מינוי כונס נכסים, צו עשה וצו לא תעשה.
(ב) בקשה למתן סעד לפי סעיף זה יכול שתוגש על ידי בעל-דין או על ידי הבורר; לא נתמנה עדיין בורר, רשאי בעל-דין להגיש את הבקשה לאחר שנתן לבעל-הדין האחר הודעה כאמור בסעיף 8(ב).
(ג) לענין סעיף קטן (א) דין מינוי בורר או מתן הודעה כאמור כדין הגשת תובענה לבית המשפט.
(ד) הוראות סעיף זה אין בהן כדי לגרוע מסמכויות הבורר לפי הסכם הבוררות או לפי חוק זה.
הארכה של סעד זמני
17. (א) סעד שניתן לפי סעיף 16(א)(5) יעמוד בתקפו, אם לא בוטל על-ידי בית המשפט, עד למתן פסק הבוררות, ורשאי הבורר בפסק הבוררות לעשותו, כולו או מקצתו, לסעד סופי.
(ב) החלטת הבורר לפי סעיף קטן (א) דינה, פרט לערעור, כדין החלטת בית המשפט.
פניה לבית המשפט אינה מעכבת הדיון
18.הגשת בקשה לבית המשפט בקשר לבוררות, אם על ידי בעל-דין ואם על ידי הבורר, אין בה כדי לעכב את מהלך הבוררות, אלא אם הורה על כך בית המשפט או הבורר.
הארכת תקופות לפעולות הבורר
19. (א) נקבעה בהסכם הבוררות או בחוק זה תקופה למתן פסק הבוררות או לפעולה אחרת של הבורר, רשאי בית המשפט, על פי בקשה של בעל-דין או של הבורר, להאריך את התקופה מדי פעם לתקופה שיקבע, אף אם עברה התקופה הקודמת.
(ב) בחישוב תקופה כאמור בסעיף קטן (א) לא יבוא במנין הזמן שבו עוכב מהלך הבוררות לפי סעיף 18 או לפי סעיף 33.

פרק ה': פסק הבוררות

צורת פסק בוררות
20. פסק הבוררות יהיה בכתב וייחתם על ידי הבורר בציון תאריך החתימה; בבוררות לפני בוררים אחדים, די בחתימת רובם אם צויין בפסק ששאר הבוררים אינם יכולים או אינם רוצים לחתום עליו.
דין פסק בוררות
21. בכפוף לסעיפים 24 עד 28 ובאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות, מחייב פסק בוררות את בעלי-הדין וחליפיהם כמעשה בית-דין.
ערעור לפני בורר

21א. (א) קבעו צדדים להסכם בוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור לפני בורר –

(1) ינמק הבורר את פסק הבוררות הניתן לערעור;
(2) יחולו הוראות התוספת השניה נוסף על הוראות התוספת הראשונה ככל שאינן סותרות את הוראות התוספת השניה, והכל אלא אם כן קבעו הצדדים אחרת.
(ב) הוראות חוק זה החלות על בורר, על הליך לפני בורר ועל פסק בוררות, יחולו בשינויים המחויבים על בורר בערעור, על הליך הערעור לפני בורר ועל פסק הבוררות בערעור, ובלבד שפסק הבוררות לעניין ההגדרה "פסק בוררות" יהיה פסק הבוררות בערעור או פסק הבוררות של הבורר הראשון, אם לא הוגש ערעור או בחלוף המועד להגשתו.

(ג) קבעו צדדים כאמור בסעיף קטן (א) –

(1) ניתן להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות על פי העילות האמורות בסעיף 24(9) ו-(10) בלבד;
(2) לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות.
תיקון פסק בוררות
22. (א) הבורר רשאי, על פי פניית בעל-דין ולאחר שניתנה לבעלי-הדין האחרים הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם, לתקן או להשלים את פסק הבוררות, אם היה לקוי באחד מאלה:
(1) נפלה בפסק טעות סופר, פליטת קולמוס, השמטה, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר, בחישוב וכיוצא באלה;
(2) הפסק לקוי בענין שאינו נוגע לגוף הסכסוך;
(3) אין בפסק הוראה בדבר תשלום ריבית;
(4) אין בפסק הוראה בדבר הוצאות הצדדים, לרבות שכר טרחת עורך-דין.
(ב) לא ייזקק הבורר לפניה לפי סעיף קטן (א)(3) או (4) שהובאה לפניו כעבור שלושים יום מיום מתן פסק הבוררות, אם ניתן בפני הפונה, או מהיום שנמסר לפונה העתק הפסק, אם ניתן שלא בפניו.
(ג) הבורר יחליט בפניה לפי סעיף זה תוך שלושים יום מהיום שנמסרה לבעלי-הדין האחרים הודעה עליה.
(ד) ליקויים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) רשאי בית המשפט לתקנם תוך כדי דיון בבקשה לאישור הפסק או לביטולו, אף אם לא היתה פניה לבורר או שהיתה פניה והבורר לא החליט בה.
אישור פסק בוררות
23. (א) בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין, לאשר פסק בוררות; אושר הפסק – דינו לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק-דין של בית המשפט.
(ב) לא ייזקק בית המשפט להתנגדות לאישור פסק בוררות אלא בדרך בקשה לביטולו או במסגרת ערעור על פסק הבוררות לפי סעיף 29ב.
ביטול פסק בוררות
24. בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה – בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:
(1) לא היה הסכם בוררות בר-תוקף;
(2) הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין;
(3) הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות;
(4) לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו;
(5) הבורר לא הכריע באחד הענינים שנמסרו להכרעתו;
(6) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן;
(7) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן;
(8) הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו;
(9) תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור;
(10) קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד.
החזרת הפסק לבורר
25. החליט בית המשפט להחזיר לבורר פסק בוררות, יפסוק הבורר תוך תקופה של שלושה חדשים מיום ההחלטה, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.
סייגים לביטול הפסק
26. (א) בית המשפט רשאי לדחות בקשת ביטול על אף קיומה של אחת העילות האמורות בסעיף 24, אם היה סבור שלא נגרם עיוות דין.
(ב) לא יבטל בית המשפט את פסק הבוררות כולו, אם ניתן לבטלו בחלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר.
(ג) לא תישמע טענה של בעל-דין שפסק הבוררות ניתן שלא במועדו, אלא אם שמר לעצמו, בהודעה בכתב לבורר לפני מתן הפסק, את הזכות לטעון טענה זו.
המועד לבקשת ביטול
27. (א) לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה כעבור ארבעים וחמישה יום מיום מתן הפסק, אם ניתן בפני המבקש, או מהיום שנמסר למבקש, על ידי הבורר או על ידי בעל-דין, העתק הפסק, אם ניתן שלא בפניו; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובכל מקרה שהוגשה בקשה לאישור של פסק בוררות-חוץ.
(ב) היתה פניה לבורר לפי סעיף 22, תתחיל התקופה של ארבעים וחמישה יום מהיום שהבורר החליט או צריך היה להחליט בפניה; ובבקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(10) – מהיום שנתגלו העובדות המשמשות יסוד לבקשה.
(ג) לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה אחרי שפסק הבוררות אושר.
(ד) המועדים האמורים בסעיף קטן (א) לא יחולו על בקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(1) והוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על בקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(10).
בקשת ביטול ואישור הפסק
28. הוגשה בקשת ביטול והיא נדחתה, או נדחה ערעור שהוגש לפי סעיף 29ב, יאשר בית המשפט את פסק הבוררות, אף אם לא הוגשה בקשה לאישורו; דחה בית המשפט את בקשת הביטול או את הערעור בחלקם או שהשלים או תיקן את פסק הבוררות עקב הדיון, יאשר את הפסק במידה שלא בוטל או כפי שהושלם או תוקן.
צו עיקול וכו'
29. (א) משהוגשה בקשה לאישור פסק בוררות או לביטולו, רשאי בית המשפט להורות על עיקול נכסי בעל-הדין שנגדו ניתן הפסק, עיכוב יציאתו מן הארץ או מתן ערובה למילוי פסק הבוררות; הבקשה יכול שתהיה בעל-פה, ורשאי בית המשפט לפטור את המבקש ממתן ערובה.
(ב) הוראות כל חיקוק בדבר עיקול זמני, עיכוב יציאה מן הארץ ומתן ערובה יחולו על סעד לפי סעיף זה בשינויים המחוייבים.
פסק בוררות חוץ
29א. בקשה לאישור או לביטול של פסק בוררות-חוץ שחלה עליו אמנה בינלאומית שישראל צד לה והאמנה קובעת הוראות בענין הנדון, תוגש ותידון בהתאם לאותן הוראות ובכפוף להן.
ערעור ברשות לבית המשפט על פסק בוררות
29ב. (א) צדדים להסכם בוררות אשר התנו שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין, רשאים להסכים כי ניתן לערער על פסק הבוררות, ברשות בית המשפט, אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין; ערעור כאמור יידון בשופט אחד, ויחולו עליו ההוראות החלות על ערעור לפני בית המשפט.
(ב) הסכימו צדדים להסכם בוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור לפני בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), יתועדו ישיבות הבוררות בפרוטוקול והבורר ינמק את פסק הבוררות.
(ג) הוגש ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות, לא ייזקק בית המשפט לבקשה לביטול פסק הבוררות, והצדדים יהיו רשאים להעלות בערעור טענות בעניין ביטול פסק הבוררות על פי אחת העילות שבסעיף 24 לחוק.

פרק ו': חיובי הבורר ושכרו

אחריות הבורר
30. בורר שהסכים למינויו חייב לנהוג כלפי בעלי-הדין בנאמנות; מעל הבורר באמון שניתן בו, זכאי הנפגע, נוסף על כל תרופה לפי חוק זה, לפיצויים הניתנים בשל הפרת חוזה.
שכר הבורר
31. (א) בעלי-הדין חייבים לשלם לבורר את שכרו והוצאותיו (להלן ביחד – השכר), בסכומים, בחלקים ובמועדים שקבע הבורר, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות.
(ב) בעל-דין רשאי לשלם לבורר לחשבון שכרו כל סכום שבעל-דין אחר מפגר בתשלומו, ומשעשה כן זכאי הוא בכל עת לחזור על בעל-הדין האחר ולהיפרע ממנו מה ששילם.
הפחתת שכר הבורר
32. (א) בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין, להפחית שכר שקבע הבורר שלא על דעת בעלי-הדין, אם ראה שהשכר מוגזם, ורשאי הוא לפי זה לצוות על החזרת סכומים ששולמו לבורר לחשבון השכר, והכל כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות.
(ב) לא ייזקק בית המשפט לבקשה להפחית שכר שהוגשה לפני מתן פסק הבוררות או אחרי עבור התקופה האמורה בסעיף 27(א).
זכות עיכוב
33. (א) לא שולם לבורר שכרו, כולו או מקצתו, במועדו, רשאי הוא לעכב את המשך הדיון ואת מתן פסק הבוררות או מסירתו עד שישולם הסכום שבפיגור.
(ב) עשה הבורר כאמור בסעיף קטן (א) לגבי שכר שבעל-דין טוען שהוא מוגזם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, להורות לבורר להמשיך בדיון או לתת את פסק הבוררות או למסרו, הכל לפי הענין, בתנאי שהשכר, כולו או מקצתו, יופקד בבית המשפט או שהמבקש יתן ערובה לתשלומו.
שכרו של בורר שהועבר מתפקידו
34. בורר שהועבר מתפקידו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, לקבוע אם הוא זכאי לשכרו, כולו או מקצתו, אם לאו, ורשאי בית המשפט לפי זה לצוות על החזרת סכומים ששולמו לבורר לחשבון שכרו.
מעמד הבורר ובעלי הדין
35. בבקשה שהגיש אחד מבעלי-הדין לפי סעיפים 32, 33(ב) או 34 יהיה הבורר משיב ותינתן לבעלי-הדין האחרים הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם.

פרק ז': הוראות שונות

דין המדינה
36. דין המדינה לענין חוק זה כדין כל אדם, אולם הוראות החוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל-דין), תשי"ח-1958, יחולו על בוררות שהמדינה צד לה.
סמכויות הרשם
37. הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי חוק זה נתונות גם לרשם בית המשפט בענינים אלה:
(1) סמכויות שרשם היה מוסמך להשתמש בהן אילו התביעה שבבוררות היתה תובענה שהוגשה לבית המשפט;
(2) מינוי בורר;
(3) הארכת מועדים לפי חוק זה;
(4) אישור פסק בוררות ומתן צו לפי סעיף 29, כשאין בקשה לביטול הפסק.
ערעור
38. החלטה של בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור ברשות לפי סעיף 19(ב) לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957; החלטה של רשם לפי חוק זה ניתנת לערעור לפי סעיף 8(ב) ו-(ד) לפקודת הרשמים, 1936.
שמירת זכויות וחיובים
39. אין בהוראות חוק זה כדי למנוע הגשת תובענה לבית המשפט על פי הזכויות והחיובים שנקבעו בפסק בוררות לפי חוק זה או בהכרעה שניתנה על יסוד הסכם בעל-פה.
שמירת דינים
39א. אין בהוראות חוק זה כדי למנוע עיכוב ההליכים בבית המשפט, אישור או ביטול של פסק בוררות או הליך אחר על פי חוק זה, אף אם חל על הבוררות דין חוץ, או שפסק הבוררות הוא פסק בוררות-חוץ, שלא חלה עליהם אמנה כאמור בסעיפים 6 או 29א או שאין באמנה הוראות בענין הנדון.
ביטול
40. פקודת הבוררות – בטלה.
תחילה והוראת מעבר
41. תחילתו של חוק זה ביום י"א בטבת תשכ"ט (1 בינואר 1969); אולם בוררות שהתחילה לפני תחילת חוק זה, אם על ידי מתן הודעה מבעל-דין למשנהו הדורשת ממנו למנות בורר או להסכים למינויו ואם על ידי הודעה לבורר הדורשת ממנו להתחיל לדון בסכסוך – יוסיף לחול עליה הדין הקודם.
ביצוע ותקנות
42. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות סדרי דין במידה שהדבר דרוש לקיום אמנה כאמור בסעיפים 6 או 29א.

תוספת ראשונה

(סעיף 2)

א. הבוררות תהיה לפני בורר יחיד, אם לא נקבע מספר בוררים גדול יותר.
ב. בבוררות לפני מספר זוגי של בוררים, ימנו הבוררים, על פי דרישת אחד מהם, בורר נוסף; נתמנה בורר נוסף, יהיה הוא יושב-ראש הבוררות.
ג. בבוררות לפני מספר בלתי זוגי של בוררים יבחרו הבוררים מתוכם יושב-ראש.
ד. יושב-ראש הבוררות רשאי לקבוע את מקום ישיבות הבוררות ומועדיהן ולהחליט בכל דבר הכרוך בסדרי ישיבות הבוררות.
ה. החלטות הבוררים ופסק הבוררות יתקבלו ברוב דעות; באין רוב לפסק הבוררות הסופי, תכריע דעתו של היושב-ראש; בורר שנשאר במיעוט רשאי להביע דעתו החולקת בפסק הבוררות.
ו. בבוררות שבה נתמנה בורר מכריע, ייכנס אותו בורר לתפקידו לאחר שהבוררים האחרים, או אחד מהם, נתנו לו ולבעלי-הדין הודעה בכתב שאין רוב לפסק הבוררות הסופי, ומשנכנס לתפקידו, יבוא הוא במקום הבוררים האחרים.
ז. נכנס בורר לתפקידו כבורר נוסף, בורר מכריע או בורר חליף, תימשך הבוררות מהשלב שאליו הגיעה לפני כן, אם לא דרש הבורר לנהוג בדרך אחרת.
ח. הבורר רשאי להורות לבעלי-הדין להשיב לשאלונים, לגלות ולהמציא מסמכים ולעשות כל דבר אחר הכרוך בניהול הבוררות, כפי שרשאי היה לעשות בית המשפט בתובענה שהוגשה לפניו.
ט. ציווה הבורר על בעל-דין דבר הכרוך בניהול הבוררות, וללא סיבה מוצדקת לא מילא בעל-הדין אחרי הצו, רשאי הבורר, לאחר שהתרה בבעל-הדין, לדחות את התביעה, אם ניתן הצו נגד תובע, או למחוק את ההגנה ולפסוק בסכסוך כאילו לא התגונן הנתבע, אם ניתן הצו נגד נתבע.
י. הבורר לא יקיים ישיבה בהעדר בעל-דין אלא אם הזהיר אותו, בכתב או בעל-פה, שידון באותה ישיבה בהעדרו אם לא יתייצב.
יא. לפני שיגבה עדות, יזהיר הבורר את העד כי עליו להעיד אמת, שאם לא כן יהא צפוי לעונש הקבוע בחוק.
יב. היתה הכרעת הסכסוך כרוכה בענין הטעון מומחיות, רשאי הבורר, בכל שלב משלבי הדיון ולאחר שנתן לבעלי-הדין הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם, להורות על מסירת הענין לחוות-דעתו של מומחה שימנה; עותק מחוות-הדעת של המומחה יימסר לבעלי-הדין והם רשאים להתנגד לה ולדרוש את חקירת המומחה כאילו היה עד מטעם הבורר; הבורר רשאי שלא לשמוע עדויות של מומחים אחרים לענין שהוא מסר למומחה, אם הודיע על כך מראש לבעלי-הדין ולא התנגדו.
יג. הבורר יעמיד את תיק הבוררות לרשות בעלי-הדין, בכל עת סבירה, לעיון ולהעתקה.
יד. הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך ויפסוק לפי מיטב שפיטתו על פי החומר שבפניו; הבורר לא יהיה קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט.
טו. על הבורר לתת את פסק הבוררות תוך שלושה חדשים מהיום שהתחיל לדון בסכסוך, או שנדרש להתחיל לדון בו על ידי הודעה בכתב של בעל-דין, הכל לפי המוקדם יותר, אולם רשאי הבורר להאריך את התקופה עד לשלושה חדשים נוספים.
טו1. הבורר ינמק את פסק הבוררות.
טז. הבורר רשאי להביא שאלה משפטית המתעוררת במהלך הבוררות או את פסק הבוררות, כולו או מקצתו, לפני בית המשפט בדרך אבעיה לשם מתן חוות-דעת.
יז. הבורר רשאי לתת פסק הצהרתי, צו עשה או לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר שבית המשפט מוסמך לתתו, וכן רשאי הוא לתת פסק ביניים המכריע בנושא הבוררות חלקים חלקים.
יח. הבורר רשאי להורות בדבר הוצאות הצדדים, לרבות שכר טרחת עורך-דין, ובדבר שכר הבורר והוצאותיו, כולם או מקצתם, והוא רשאי להורות על הפקדת סכומים אלה או על מתן ערובה לתשלומם; לא הורה הבורר הוראה אחרת, חייבים בעלי-הדין לשלם לו את שכרו והוצאותיו חלק כחלק.
יט. על הבורר לשמור על תיק הבוררות שבע שנים לאחר גמר הבוררות.
כ. מסמך בענין הבוררות שנשלח לבורר או לבעל-דין בדואר רשום עם אישור מסירה, יראוהו כנמסר לנמען בתאריך הרשום באישור המסירה או באישור הסירוב לקבל את המסמך.

תוספת שניה

(סעיף 21א)

א. ישיבות הבוררות יתועדו בפרוטוקול או בדרך אחרת שקבעו הצדדים בהסכם הבוררות; הפרוטוקול ישקף את מהלך הדיון ואת דברי בעלי הדין.
ב. (1) הערעור יוגש בתוך 45 ימים מיום שפסק הבוררות הומצא לבעלי הדין ויהיה מנומק; לא הגיעו הצדדים להסכמה על זהות הבורר בערעור או שמי שהצדדים הסכימו למנותו כבורר לא נתן את הסכמתו לכך, רשאי כל אחד מהם להגיש לבית המשפט, בתוך התקופה האמורה, בקשה למינוי בורר לפי סעיף 8, והערעור יוגש בתוך 15 ימים מיום מינוי הבורר;
(2) בעלי הדין האחרים רשאים להגיש תגובה מנומקת לערעור בתוך שלושים ימים מיום שהומצא להם הערעור; המערער רשאי להגיש תגובה לתשובה בתוך 15 ימים מיום המצאתה.
ג. הוגש ערעור, רשאים בעלי הדין האחרים להגיש ערעור שכנגד בתוך שלושים ימים מיום שהומצא להם הערעור; בעלי הדין האחרים רשאים להגיש תגובה מנומקת לערעור שכנגד בתוך 15 ימים מיום שהומצא להם הערעור שכנגד.
ד. הבורר בערעור רשאי לקיים ישיבות בנוכחות הצדדים, לשמוע טיעונים ולבקש סיכומים בכתב, אך אינו רשאי לשמוע עדים; ההכרעה בערעור תהיה על סמך החומר שהיה בפני הבורר הראשון, ועל סמך כתבי הטענות והסיכומים בכתב שהוגשו בערעור.
ה. על הבורר בערעור לתת את פסק הבוררות בתוך שלושה חודשים מהמועד האחרון להגשת תגובה לתשובה לפי פרט ב(2).
ו. הבורר בערעור ינמק את פסק הבוררות.
ז. הוראות שנקבעו בהסכם הבוררות, ובכלל זה הוראות בדבר הגבלת סמכות הבורר להאריך מועדים, יחולו גם על הערעור לפני בורר, אלא אם כן הסכימו בעלי הדין אחרת.

תקנות סדרי הדין בעניני בוררות, תשכ"ט-1968

בתוקף סמכותי לפי סעיף 46 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957, ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:

פרשנות

1. בתקנות אלה –

"החוק" – חוק הבוררות, תשכ"ח-1968;
"תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018;
שאר המונחים שבתקנות אלה משמעותם כמשמעות הנודעת להם בחוק ובתקנות סדר הדין האזרחי, אם אין כוונה אחרת משתמעת.
תחולת סדר הדין האזרחי
2. תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על סדרי הדין בבית המשפט בעניני בוררות, במידה שאין בתקנות אלה הוראות אחרות.
מקום השיפוט
3. (א) בקשה לפי החוק, למעט בקשה לעיכוב הליכים, תוגש לבית המשפט של אחד המקומות האלה:
(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של המשיב או של אחד המשיבים;
(2) המקום שבו התנהלה הבוררות, או נועדה להתנהל בו;
(3) המקום שבו אירע המעשה שעליו מוסבה הבוררות;
(4) בית המשפט שעליו הסכימו בעלי הדין בבוררות.
(ב) בקשה כאמור בסעיף קטן (א) שבסמכות השיפוט של בית משפט בישראל, ואין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לבית משפט בירושלים שבסמכותו הענינית לדון בה, אולם רשאי בית המשפט בירושלים להורות הוראה אחרת, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית משפט אחר נוח יותר לבעלי הדין.
סדר הדין לבקשות
4. בקשה לפי החוק, שלא נקבע לה בתקנות אלה סדר דין אחר, תוגש כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי; בעל הדין יפרט בבקשה את העובדות המקנות סמכות לבית המשפט.
בקשה לעיכוב הליכים
5. בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיפים 5(ב) או 6 לחוק תוגש לבית המשפט שבו הוגשה התובענה; לא נכללה הבקשה בכתב ההגנה, תוגש כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי.
הזמנת עדים
6. בקשה להזמנת עד על ידי בית המשפט תהא ערוכה לפי טופס 2 שבתוספת, ויכול שהיא תידון על פי צד אחד.
אבעיה
7. אבעיה תוגש כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי; הבורר יחתום עליה והיא תוגש לבית המשפט בצירוף מספר עותקים כמספר המשיבים.
בקשה לאישור פסק הבוררות
8. בעל דין הרוצה באישור פסק בוררות על ידי בית המשפט, יגיש בקשה על כך בצורת הודעה, ערוכה לפי טופס 3 שבתוספת, ויצרף עותק של פסק הבוררות חתום על ידי הבורר ומספר העתקים נוספים כמספר המשיבים לשם המצאה לכל משיב.
בקשה לביטול הפסק
9. (א) בקשה לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר תוגש כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי, ואולם תשובה לבקשה לביטול פסק בוררות תוגש בתוך 45 ימים מהמועד שבו הומצאה לו הבקשה או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט; הבקשה תפרט את העילה מבין העילות המנויות בסעיף 24 לחוק שעליה מסתמכת הבקשה והיא תהא מלווה בתצהיר לאימות העובדות הכלולות בה.
(ב) בקשה כאמור בתקנת משנה (א) והתשובה לה, כל אחת בנפרד, לא יעלו בהיקפן על שמונה עמודים, והתצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על שישה עמודים.
אישור הפסק
10. המשיב רשאי להתנגד לאישור פסק בוררות בדרך בקשה לביטולו, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לו ההודעה האמורה בתקנה 8, ובלבד שלא יאחר מן המועד הקבוע בסעיף 27 לחוק; לא התנגד כאמור, יאשר בית המשפט או הרשם את הפסק ואין צורך לשמוע את בעלי הדין.
היקף עמודים בבקשות לפי סעיפים 11 ו-29א לחוק
10א. בקשה להעברת בורר מתפקידו לפי סעיף 11 לחוק ובקשה לאישור או לביטול של פסק בוררות־חוץ לפי סעיף 29א לחוק, והתשובות להן, כל אחת בנפרד, לא יעלו בהיקפן על שמונה עמודים, והתצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על שישה עמודים.
תחילה
11. תחילתן של תקנות אלה היא ביום תחילתו של החוק; תקנות אלה לא יחולו על בוררות כאמור בסיפה לסעיף 41 לחוק.
ביטולים
12. בתקנות סדר הדין האזרחי, תקנות 326 עד 329 וטופס 31 שבתוספת הראשונה – בטלים.
השם
13. לתקנות אלה ייקרא "תקנות סדרי הדין בעניני בוררות, תשכ"ט-1968".
תוספת
טופס 1 (נמחק)
טופס 2 (תקנה 6) בקשה להזמנת עד לבוררות
טופס 3 (תקנה 8) הודעה על בקשה לאישור פסק בוררות

תקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), תשל"ב-1972

           בתוקף סמכותי לפי סעיף 65 לפקודת האגודות השיתופיות, אני מתקין תקנות אלה:

העברת-הסכסוך לרשם

1.    כללו תקנות האגודה הוראה המסמיכה את הרשם ליישב סכסוכים על פי סעיף 52 לפקודה, יועבר הסכסוך לרשם על ידי אחד הצדדים לסכסוך; היתה האגודה התובעת – יועבר הסכסוך על פי החלטת רשויות האגודה בהתאם לתקנותיה; היו אחד מחברי הרשויות הנבחרות של האגודה או פקיד האגודה שהנו חבר בה צד לסכסוך – יועבר הסכסוך על ידי חבר מחברי האגודה.

סמכויות הרשם

2.    (א)  הרשם רשאי ליישב את הסכסוך בעצמו או להעבירו לבורר יחיד או לבוררים שמינה, או לשלושה בוררים שאחד מהם מינה הרשם והשנים האחרים מונו על ידי הצדדים לסכסוך, כל צד בורר אחד; לבורר שמינה הרשם תהיה דעה מכרעת.

           (ב)  החליט הרשם או נקבע בתקנות האגודה שיש להעביר את הסכסוך לבוררים שמינו הצדדים והרשם כאמור בתקנת משנה (א), רשאי הרשם לדרוש מכל צד לסכסוך לנקוב בשמו של הבורר שייצג אותו בסכסוך, תוך 15 יום מיום הדרישה; לא מילא אחד הצדדים לסכסוך אחר דרישת הרשם, רשאי הרשם על דעת עצמו למנות את הבורר, ודין בורר זה כדין בורר שמינה הצד שלא פעל לפי הדרישה.

           (ג)   התפטר או מת הבורר או אחד הבוררים שמינה הרשם או נבצר ממנו מכל סיבה שהיא לשבת בבוררות, ימנה הרשם בורר אחר במקומו.

מינוי בורר בידי ברית סיוע או הרשם תק' תשמ"א-1981

2א.     (א)  אגודה שעל פי תקנונה יש ליישב סכסוכים הנוגעים לעסקיה בדרך של בוררות לפי סעיף 52(1) לפקודה, ולא נתמנה בורר בדרך האמורה בתקנות האגודה, תוך 30 ימים מהיום הקובע, תמנה את הבורר ברית הסיוע שהאגודה חברה בה.

           (ב)  לא מינתה ברית הסיוע בורר כאמור בתקנת משנה (א) תוך 30 ימים מיום שנדרשה לכך מאת צד לבוררות, או שצד כאמור התנגד לבורר שמינתה ברית הסיוע, או שאין האגודה חברה בברית סיוע, ימנה הרשם את הבורר.

           (ג)   ברית סיוע שלפי תקנונה עליה למנות בורר לאגודה החברה בה ולא נתמנה בורר כאמור תוך 30 ימים מיום שנדרשה לכך מאת צד לבוררות, ימנה הרשם את הבורר.

           (ד)  קבע תקנון אגודה מינוי אדם מסוים או תאגיד מסוים כבורר בסכסוכים ונפטר אותו אדם או שאינו כשיר לפעולה משפטית, או שהתאגיד חדל להתקיים, ימנה הרשם את הבורר.

           (ה)  בתקנה זו, "היום הקובע" –

(1)   לגבי מינוי בורר בידי הצדדים לסכסוך – תאריך מסירת דרישה בכתב לצד השני;

(2)   לגבי מינוי בורר בידי אדם או גוף אחרים – תאריך מסירת דרישה בכתב לאותו אדם או גוף;

(3)   לגבי מינוי בורר בידי הרשם לפי תקנת משנה (ד) – יום מסירת דרישה לרשם למינוי הבורר;

           "ברית סיוע" – אגודה מרכזית שמטרתה העיקרית היא טיפול בייסוד אגודות ורישומן, הדרכתן, סיוע לפעולתן, שיתוף פעולה בין חבריה וחינוכן ברוח עקרונות האיגוד השיתופי;

           "בורר" – לרבות בורר מכריע כמשמעותו בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968.

          (ו)   אגודה שסווגה כמושב עובדים ונקבעה בתקנותיה הוראה שלפיה ייושבו סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה על ידי רשות או מוסד של תאגיד אחר בדרך של בוררות, ואותם רשות או מוסד חדלו מלהתקיים – בין אם אותו תאגיד הקים גוף אחר במקום אותם רשות או מוסד ובין אם לאו – ייושב הסכסוך על ידי בורר שהוסכם על ידי הצדדים. לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה לגבי הבורר תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הגיש התובע את התביעה לנתבע ייושב הסכסוך על ידי בורר שנתמנה על ידי בית המשפט המוסמך על פי חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, או על ידי בורר שנתמנה על ידי הרשם, הכל לפי בחירת התובע.

העברת בוררים מתפקידם

3.    רשאי הרשם להעביר בורר מתפקידו, בין שמינהו צד לסכסוך ובין שמינהו הרשם, אם נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים, או אם התנהגותו של הבורר במהלך הבוררות גורמת לעינוי דין.

הזמנת צדדים ועדים

4.    (א)  הבוררים רשאים להזמין צד לסכסוך או עדים למתן עדות או להמצאת מסמכים, כפי שרשאי בית המשפט בתובענה שהוגשה לפניו; באישור הרשם רשאים הם לפסוק לעדים שכר והוצאות ולהטילם על צד לסכסוך.

           (ב)  נקבע תאריך לדיון בבוררות, ישלח הבורר הזמנה לצדדים ולעדים, אם למתן עדות ואם להצגת מסמכים; ההזמנה תפרט את המועד ואת המקום שבו תתקיים הבוררות, ואם נדרש המוזמן להציג מסמך – יתואר המסמך בהזמנה בדיוק סביר ויפורט בה שהמוזמן רשאי לגרום להצגת המסמך בלי שיבוא להציגו בעצמו.

המצאת הזמנה ומסירת מסמכים

5.    (א)  מותר למסור הזמנה בדואר רשום עם אישור מסירה ורשאי הבורר לראות את ההזמנה לעד כאילו הומצאה כדין ואת התאריך המסומן באישור המסירה כתאריך המסירה.

           (ב)  מסמך בענין הבוררות שנשלח לבורר או לצד לסכסוך בדואר רשום עם אישור מסירה, רואים אותו כאילו נמסר לנמען בתאריך הרשום באישור המסירה.

הזמנה להציג מסמך

6.    מי שהוזמן להציג מסמך בלבד, רואים אותו כאילו נענה להזמנה, אם הביא לידי הצגת המסמך, אף אם לא בא בעצמו להציגו.

זכויותיו וחובותיו של עד

7.    עד המעיד בבוררות חייב לענות תשובות מלאות ונכונות על כל השאלות שנשאל מלבד אם יש בהן כדי להפלילו.

ביטול ההזמנה

8.       הוזמן עד על ידי בורר, רשאי הרשם, על פי בקשת עד, לבטל את ההזמנה אם ראה שהיא באה תוך שימוש לרעה בהליכי הבוררות.

דרכי גביית עדות

9.    (א)  עדותו של עד או של צד לסכסוך תיגבה בכתב ותירשם ביד הבורר או מי שהוא הורה.

           (ב)  הבורר יזהיר את העד, לפני שיעיד, כי עליו להעיד אמת, שאם לא כן יהא צפוי לעונש הקבוע בדין.

דיון בהעדר צד

10.   (א)  צד לסכסוך שהוזמן כדין לישיבה פלונית ולא התייצב, רשאי הבורר לדחות את הדיון או לדון באותה ישיבה בסכסוך בהעדרו; עד שנדרש לטעון טענותיו במועד שנקבע לכך ולא עשה כן, רשאי הבורר לדחות את הדיון או לפסוק בסכסוך בהעדרו.

           (ב)  הבורר לא יקיים ישיבה בהעדר צד אלא אם הזהיר אותו, בכתב או בעל-פה, שידון באותה ישיבה בהעדרו אם לא יתייצב.

חוות דעת של מומחה

11.   היתה הכרעת הסכסוך כרוכה בענין הטעון מומחיות, רשאי הבורר, בכל שלב משלבי הדיון ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם, להורות על מסירת העניין לחוות דעתו של מומחה; עותק מחוות הדעת של המומחה יימסר לצדדים והם רשאים להתנגד לה ולדרוש את חקירת המומחה כאילו היה עד מטעם הבורר; הבורר רשאי שלא לשמוע עדויות של מומחים אחרים לעניין שהוא מסר למומחה, אם הודיע על כך מראש לצדדים והם לא התנגדו.

אחריות הבורר

12.   בורר שהסכים למינויו חייב לנהוג כלפי הצדדים בנאמנות.

סמכויות הבורר

13.   (א)  הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך ויפסוק לפי מיטב שפיטתו על פי החומר שבפניו; הבורר לא יהיה קשור בדיני הראיות או בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט.

           (ב)  הבורר רשאי לתת פסק הצהרתי, צו עשה או לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר שבית המשפט מוסמך לתתו, וכן רשאי הוא, באישור הרשם, לתת פסקי ביניים המכריעים בנושא הבוררות חלקים חלקים.

           (ג)   הבורר רשאי להורות בדבר הוצאות הצדדים, לרבות שכר טרחת עורך-דין, ובדבר שכר הבורר והוצאותיו, כולם או מקצתם, והוא רשאי להורות על הפקדת סכומים אלה או על מתן ערובה לתשלומם; הצדדים חייבים לשלם לבורר שכרו והוצאותיו חלק בחלק, זולת אם הבורר הורה הוראה אחרת.

שכר הבורר

14.   (א)  הצדדים חייבים לשלם לבורר את שכרו והוצאותיו (להלן – השכר) במידה שאישר אותם הרשם, בסכומים או בחלקים ובמועדים שקבע הבורר, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מהבוררות.

           (ב)  צד רשאי לשלם לבורר לחשבון שכרו כל סכום שצד אחר מפגר בתשלומו, ומשעשה כן זכאי הוא בכל עת לחזור אל הצד האחר ולהיפרע ממנו מה ששילם.

הפחתת שכר והוצאות

15.   הרשם רשאי, על פי בקשת צד, להפחית שכר או הוצאות שקבע הבורר, אם ראה שהשכר או ההוצאות מוגזמים, ורשאי הוא לפי זה לצוות על החזרת סכומים ששולמו לחשבון השכר או ההוצאות; החלטתו של הרשם בענין קביעת השכר וההוצאות תהיה סופית.

זכות עיכוב

16.   (א)  לא שולם לבורר שכרו, כולו או מקצתו, במועדו, רשאי הבורר לעכב את המשך הדיון או את מתן פסק הבוררות או מסירתו עד שישולם הסכום שבפיגור.

           (ב)  השתמש הבורר בסמכותו לפי תקנת משנה (א), רשאי הרשם להורות לבורר להמשיך בדיון או לתת את פסק הבוררות, או למסרו, הכל לפי הענין, בתנאי שהשכר כולו או מקצתו יופקד בחשבון של הרשם או שתינתן ערובה לתשלומו.

שכרו של בורר שהועבר מתפקידו

17.   בורר שהועבר מתפקידו, רשאי הרשם, על פי בקשת צד, לקבוע אם הוא זכאי לשכרו, כולו או מקצתו, אם לאו, ורשאי הרשם לפי זה לצוות על החזרת סכומים ששולמו לבורר לחשבון שכרו.

סיום הדיון ומתן פסק בבוררות תק' תשמ"ז-1987

18.   (א)  הבורר חייב לסיים את הדיון בבוררות, להוציא פסק ולהמציאו לצדדים ולרשם תוך ששה חדשים מיום המינוי; הרשם רשאי, אם ראה טעם לכך, להאריך את התקופה האמורה. אי-הארכה בתום ששה החדשים לא תפגע בכשירות המינוי ובתוקפו של הפסק ובלבד שהרשם האריך את התקופה ושלח הודעה על כך לבורר.

           (ב)  הבורר רשאי לתקן בפסק כל טעות סופר.

פסק הבוררות

19.   (א)  פסק הבוררות יינתן בכתב וייחתם ביד הבורר בציון תאריך החתימה, ותצויין בו זכות הצדדים להשיג בפני הרשם תוך עשרה ימים.

           (ב)  בבוררות לפני בוררים אחדים, די בחתימת רובם אם צויין בפסק ששאר הבוררים אינם יכולים או אינם רוצים לחתום עליו.

           (ג)   הפסק יכיל את שמות הצדדים לסכסוך ומעניהם, הרצאה תמציתית של הסכסוך, השאלות שעמדו להכרעה, ממצאי הבורר לגבי העובדות המהותיות, טענות הצדדים וההחלטה.

זכות עיון בתיק הבוררות

20.   הרשם והבורר שהוא מינה יעמידו את תיק הבוררות לרשות הצדדים ובאי כוחם בכל עת סבירה, לעיון ולהעתקה.

שמירת תיק הבוררות

21.   עם סיום הדיון ומתן פסק הבוררות, יעביר הבורר את תיק הבוררות לרשם; הרשם ישמור את תיק הבוררות שבע שנים לאחר גמר הבוררות.

עונשין

22.   העובר על הוראות תקנות אלה, דינו – קנס 200 לירות או חודש מאסר.

ביטול

23.   תקנה 12 לתקנות האגודות השיתופיות, 1934 – בטלה.

השם

24.   לתקנות אלה ייקרא "תקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), תשל"ב-1972".

ו' באדר תשל"ב (21 בפברואר 1972)                                    יוסף אלמוגי

                                                                                                                    שר העבודה

תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993

          בתוקף סמכותי לפי סעיפים 79ד(א) ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן – החוק), וסעיף 26(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995, ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות 

  1. בתקנות אלה:

          "גישור" – כמשמעו בסעיף 79ג לחוק;

          "הסדר גישור" – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם, שהושג בסיומו של הליך גישור;

          "יחידת הגישור", "רשימת המגשרים" – כהגדרתם בתקנות רשימת המגשרים;

          "מגשר" – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסדר גישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי, בלי שיש בידו סמכות להכריע בו;

          "שכר טרחה מרבי" – כמשמעותו בתקנה 12 לתקנות רשימת המגשרים;

          "תקנות רשימת המגשרים" – תקנות בתי המשפט (רשימת המגשרים), התשע"ח-2017.

מהות הגישור 

  1. גישור הוא הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו.

העברת ענין למגשר 

  1. (א)  הצעת בית משפט הדן, לבעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לגישור, יכול שתיעשה בכל שלב של הדיון.

          (ב)  בית המשפט יסביר לבעלי הדין כי דברים שיימסרו במסגרת הליך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, וכי אי הסכמתם להעברת הענין לגישור או הפסקת הגישור לא ישפיעו על תוצאות הדיון בבית המשפט.

          (ג)   הסכימו בעלי הדין להעביר את הענין לגישור ולמנות מגשר, יודיעו לבית המשפט מיהו המגשר וימסרו לבית המשפט כתב הסכמה ממנו.

          (ד)  לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה על מינוי מגשר, יופנו ליחידת הגישור כדי שתביא לפניהם, מתוך רשימת המגשרים, את שמותיהם של כל המגשרים המתאימים למאפייני הסכסוך לפי השיקולים שבתקנה (ד1)(1) עד (3) וכן שמו של מגשר אחד או יותר המתאימים למאפייני הסכסוך שבין הצדדים לפי השיקולים שבתקנה (ד1)(1) עד (4) ובלבד ששכר הטרחה של מגשר אחד לפחות אינו עולה על שכר הטרחה המרבי.

          (ד1) לצורך מתן המלצה לצדדים לפי תקנת משנה (ד), תשקול יחידת הגישור את השיקולים האלה:

(1)   תחומי התמחותו של המגשר ותחום עיסוקו;

(2)   אזורי פעילותו;

(3)   השפות שהוא דובר;

(4)   מאפיינים מיוחדים הנדרשים לצורך הגישור באותה תובענה לפי פניית השופט.

          (ד2) המלצת יחידת הגישור על רשימה מצומצמת של כמה מגשרים לפי תקנת משנה (ד) תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני, ובכפוף לשיקולים המפורטים בתקנת משנה (ד1).

          (ד3) פרטי המגשר שאליו הועבר עניין לגישור על יסוד המלצה של יחידת הגישור יפורסמו באתר בתי המשפט.

          (ה)  אין באמור בתקנת משנה (ד) כדי לפגוע בזכותם של בעלי הדין לבחור מגשר שאינו נכלל ברשימת המגשרים.

          (ו)   אישר בית המשפט את העברת הענין לגישור, יראו את ההסכם בנוסח שבתוספת (להלן – ההסכם המצוי), כהסכם בין בעלי הדין ובינם לבין המגשר, זולת אם הסכימו ביניהם, בכתב, אחרת.

עיכוב הליכים 

  1. (א)  מונה מגשר, יודיע לו בית המשפט את התקופה שקבע לעיכוב ההליכים שלפניו לפי סעיף 79ג(ה) לחוק.

          (ב)  חלפה התקופה שקבע בית המשפט לעיכוב ההליכים, ולא הגיעו בעלי הדין לידי הסדר גישור, יודיע המגשר לבית המשפט אם בעלי הדין מסכימים להארכת התקופה ומהי תקופת ההארכה שלה הסכימו.

חובות המגשר 

  1. (א)  במילוי תפקידו ינהג המגשר בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים.

          (ב)  המגשר יסרב לקבל מינוי לפי תקנה 3 אם –

(1)   היה בינו לבין אחד מבעלי הדין קשר מקצועי או אישי קודם, זולת אם הודיע על כך לבעלי הדין האחרים והם נתנו את הסכמתם למינויו בכתב;

(2)   הוא עלול, לדעתו, להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמגשר ובין ענין אחר; נתגלה החשש לניגוד העניינים במהלך הגישור, יפסיק המגשר את הגישור, ויודיע לבית המשפט כי אינו יכול להמשיך לשמש כמגשר.

          (ג)   המגשר יעמיד את בעלי הדין על הצורך להתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור לסכסוך.

          (ד)  המגשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו במהלך הגישור, שלא יכול היה לקבלו בדרך אחרת במאמץ סביר, לכל מטרה זולת הגישור.

          (ה)  המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור.

          (ו)   מסר בעל דין מידע למגשר תוך דרישה לשומרו בסוד, ישמור המגשר על סודיות המידע כלפי כל בעל דין אחר, אלא אם כן ויתר מוסר המידע על הסודיות.

          (ז)   המגשר לא ייעץ לבעלי הדין בענין מקצועי שאינו בתחום התמחותו ולא ייתן חוות דעת מקצועית על שאלה שבמומחיות שהתעוררה במהלך הגישור, אף אם היא בתחום התמחותו.

          (ח)  המגשר לא יהיה צד להסדר הגישור, ולא יוטלו עליו בהסדר הגישור חובות ולא יוקנו לו זכויות, בין במישרין בין בעקיפין, ואולם לאחר הפסקת הגישור רשאים בעלי הדין להסכים שהמגשר יתן חוות דעת על הסכסוך או יתמנה לבורר בסכסוך.

תחילת הגישור 

  1. בתחילת הגישור, יסביר המגשר לבעלי הדין, במידת הצורך, את מהות הגישור, להבדיל מבוררות, מייעוץ או טיפול מקצועי, ואת פרטי ההסכם המצוי, וכן כי –

(1)  בעלי הדין מחוייבים לנהוג במהלך הגישור בהגינות ובתום לב, כי רשאים הם להיוועץ באופן עצמאי בכל שלב עם מי שיבקשו, לגבי כל ענין שבגישור, וכי רשאים הם להפסיק את הגישור בכל עת בהתאם להוראות תקנה 8(א);

(2)  המגשר רשאי להיוועד עם בעלי הדין, ביחד או לחוד, ובהסכמת בעל דין – בלי עורך דינו, וכן עם כל מי שקשור לסכסוך, לרבות עם עורך הדין של בעל דין בנפרד.

שכר טרחה הוצאות ופקדון 

  1. (א)  שכר הטרחה שישלמו בעלי הדין למגשר לא יחושב לפי ערכו של נושא הסכסוך ולא יהיה מותנה בתוצאה של הגישור, והוא ישולם למגשר בין אם הגיעו בעלי הדין להסדר גישור ובין אם לאו.

          (ב)  בתחילת הגישור יודיע המגשר לבעלי הדין את שכר הטרחה שקבע ואת אופן תשלומו; שכר הטרחה לא ייקבע בסכום הכולל גם הוצאות בעין.

          (ג)   בעלי הדין יסכימו ביניהם מראש על אופן חלוקת שכר טרחת המגשר והוצאותיו בעין, לרבות הוצאות בקשר להיוועצות עם מי שקשור לסכסוך או לקבלת חוות דעת של מומחה; לא הסכימו על כך – ישאו בתשלומים כאמור שווה בשווה.

          (ד)  בית המשפט, רשאי לקבוע סכום שיימסר למגשר מראש כפקדון על חשבון שכר טרחתו והוצאותיו בעין.

          (ה)  התעוררו חילוקי דעות בין המגשר ובין בעלי הדין בענין שכר הטרחה או ההוצאות בעין כאמור, יחליט בהם בית המשפט.

הפסקת הגישור 

  1. (א)  בעל דין רשאי להפסיק את הגישור בכל עת ולבקש חידוש ההליכים בבית המשפט, לאחר שמסר על כך הודעה, בכתב, לבעלי הדין האחרים ולמגשר.

          (ב)  המגשר רשאי להפסיק את הגישור אם הוא סבור כי נתקיים אחד מאלה:

(1)   הענין אינו מתאים, לדעתו, לגישור;

(2)   בעלי הדין או מי מהם אינם נוהגים בהגינות או בתום לב, או אינם משתפים פעולה עמו;

(3)   בעלי הדין או מי מהם אינם מגלים את המידע הדרוש לקיום הגישור;

(4)   אין לדעתו סיכוי סביר שבעלי הדין יגיעו להסדר גישור;

(4א) הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו הוא בלתי חוקי, בלתי מוסרי או סותר את תקנת הציבור;

(5)   הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו הוא בלתי הוגן בעליל;

(6)   הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו אינו מתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור לסכסוך;

(7)   כתוצאה מהסדר הגישור עלול להיגרם נזק של ממש לצד שלישי;

(8)   בעלי הדין אינם משלמים את שכר טרחתו או הוצאותיו בעין.

          (ג)   החליט המגשר להפסיק את הגישור, יודיע המגשר על החלטתו לבית המשפט; המגשר לא ימסור לבית המשפט את נימוקיו ולא יחווה דעתו בכל עניין הנוגע לגישור, אלא על פי תקנה 5(ח).

          (ד)  הופסקו ההליכים יורה בית המשפט על חידוש הדיון בפניו; מועד הדיון ייקבע בהתחשב בתאריך הגשת התובענה.

הסדר הגישור 

  1. (א)  הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יערכו אותו בעלי הדין או המגשר בכתב, ויפרטו בו את כל התנאים לפיהם ייושב הסכסוך; בעלי הדין יחתמו על הסדר הגישור והמגשר יקיימו בחתימתו.

          (ב)  נחתם הסדר הגישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט בהקדם האפשרי; ביקשו בעלי הדין לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור יצרף המגשר להודעתו עותק ממנו.

          (ג)   בית המשפט רשאי לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור, וכן רשאי הוא לזמן את בעלי הדין לבית המשפט כדי שיתנו לו הסברים על הסדר הגישור.

  1. 10.    (א)  בקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר גישור לפי סעיף 79ג(ח) לחוק תוגש בדרך של המרצת פתיחה בידי הצדדים לסכסוך שחתמו על הסדר הגישור או מי מהם.

          (ב)  בבקשה יפורטו עובדות הסכסוך ופרטי הסדר הגישור, ויצורפו לה הסדר גישור, ההסכם שנחתם בין הצדדים לסכסוך לבין המגשר ותצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה.

          (ג)   בקשה לפי תקנה זו תוגש לבית המשפט שהוא בעל הסמכות הענינית והמקומית לדון בתובענה נושא הסכסוך.

          (ד)  בתקנה זו, "סכסוך" – מצב שבו קיימת עילה לתביעת זכות.

תוספת

(תקנה 3(ו))

ההסכם המצוי בין בעלי דין ומגשר

  1. בעלי הדין מתחייבים לשתף פעולה עם המגשר, לקיים את הליך הגישור בהגינות ובתום לב ולגלות מידע הדרוש כדי ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של הסכמה מרצון.
  2. בעלי הדין מתחייבים לא להזמין את המגשר למסור עדות, בין בכתב בין בעל-פה, או להציג מסמכים בכל ענין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור.

2א.      בעלי הדין מתחייבים לא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים בכל ענין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור.

  1. בעלי הדין זכאים להיוועץ עם עורכי הדין שלהם ועם כל מי שימצאו לנכון בכל שלב של הגישור.
  2. בעלי הדין מתחייבים לחתום על הסדר הגישור שהגיעו אליו, ומצהירים כי הם מבינים שדינו כדין חוזה שבית המשפט רשאי לתת לו תוקף של פסק-דין.
  3. בעלי הדין מסכימים כי העובדה שהם לא הגיעו להסדר גישור או שאינם שבעי רצון מההסדר שהגיעו אליו, לא תשמש עילת תביעה נגד המגשר, וכי בכפוף לסעיף 6 להסכם זה אין המגשר אחראי לתוצאת הגישור.
  4. המגשר מתחייב לנהוג בתום לב כדי לסייע לבעלי הדין להגיע ליישוב הסכסוך מתוך משא ומתן חופשי.
  5. המגשר מצהיר כי הוא אינו תלוי בבעל דין ואינו בעל ענין, במישרין או בעקיפין, בנושאי הגישור, וכי לא היה בינו לבין מי מבעלי הדין קשר מקצועי או אישי קודם.
  6. המגשר לא יהיה מוסמך להכריע או לתת החלטה מחייבת כלשהי בנושאים שבסכסוך בין בעלי הדין.
  7. הודעת המגשר על שכר טרחתו ועל ההוצאות בעין במהלך הגישור מחייבת את בעלי הדין.
  8. המגשר מתחייב שהוא לא יתן בעתיד שירותים מקצועיים לבעלי דין בכל ענין הקשור לסכסוך נושא הגישור ללא הסכמת כל בעלי הדין האחרים.
  9. הליך הגישור יתנהל לפי נהלים אלה:

(א)  המגשר יקבע את המקום והמועד לכל ישיבה;

(ב)  המגשר יקבע את סדרי הגישור, ככל שלא נקבעו על פי דין;

          (ג)   המגשר רשאי לנהל תיק מסמכים ולרשום פרוטוקול של ישיבות הגישור; מסמכים ורשימות כאמור ישמשו את המגשר בלבד, ולא יהיו פתוחים לעיון בעלי הדין;

          (ד)  המגשר יהיה רשאי להתייעץ עם מומחה ולקבל חוות דעת של מומחה.

  1. המגשר רשאי להציע לבעלי הדין פתרונות לסכסוך ולהביא בפניהם הצעות להסדר גישור.

ט' בתמוז תשנ"ג (28 ביוני 1993)                            דוד ליבאי                                                                                            שר המשפטים

חוק הבוררות המסחרית הבין–לאומית, התשפ"ד – 2024

התקבל בכנסת ביום ג' באדר א' התשפ"ד 12 בפברואר 2024; הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה – ,1651 מיום ו' באב התשפ"ג 24 ביולי 2023, עמ' 1240.

מטרת החוק ליצור מסגרת משפטית וכללים לניהול הליכי בוררות מסחרית בין־לאומית בהתאם לעקרונות שנקבעו בחוק לדוגמה בעניין בוררות מסחרית בין־לאומית (Arbitration Commercial International on Law Model UNCITRAL), שאותו אימצה ועדת האומות המאוחדות למשפט בין־לאומי מסחרי (Nations United UNCITRAL – Law Trade International on Commission), ביום ב' בתמוז התשמ"ה (21 ביוני 1985), וכפי שתוקן נוסחו בידי הוועדה האמורה ביום י"א בתמוז התשס"ו (7 ביולי 2006).

"בוררות" – בין שהיא מנוהלת על ידי מוסד בוררות קבוע ובין שלא;
"בוררות בין־לאומית" – כמשמעותה בסעיף 3(ג);
"בית משפט" – כמשמעותו בסעיף 7;
"בית משפט זר" – בית משפט מחוץ לישראל;
"הסכם בוררות" – כמשמעותו בסעיף 8(א) רישה;
"הרכב הבוררים" – בורר יחיד או מספר בוררים;
"מושב הבוררות" – כמשמעותו בסעיף 29(א).
בכל מקום בחוק זה, למעט סעיף ,37 שבו נקבעה הוראה שלפיה צדדים להסכם בוררות רשאים להחליט בעניין מסוים, יראו אותם כמי שרשאים להסמיך גורם שלישי, ובכלל זה מוסד בוררות, להחליט באותו עניין.
בכל מקום בחוק זה שבו נקבעה הוראה שעניינה הסכמת הצדדים, ובכלל זה עניין שהצדדים הסכימו או רשאים להסכים לגביו, יראו הסכמה כאמור ככוללת כללי בוררות שהצדדים הסכימו להחיל.
בכל מקום בחוק זה, למעט סעיפים 34(1) ו־41(ב)(1), שבו נקבעה הוראה שעניינה תביעה, היא תחול גם על תביעה שכנגד, ובכל מקום שבו נקבעה כאמור הוראה שעניינה הגנה היא תחול גם על הגנה בתביעה שכנגד.
בפרשנות חוק זה יש להתחשב במקור הבין־לאומי שלו ובצורך להבטיח שמירה על עקרון תום הלב, וכן לקדם אחידות ביישומם של אלה במישור הבין־ לאומי.
שאלות לגבי עניינים שחוק זה חל עליהם ואינם מוסדרים בו במפורש יידונו בהתאם לעקרונות הכלליים שעליהם הוא מבוסס.
תחולה וסייגים
חוק זה חל על בוררות בין־לאומית בעניין מסחרי, ולא יחולו על בוררות כאמור ההוראות לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 קבעה אמנה בין־לאומית שמדינת ישראל צד לה הוראות המסדירות עניינים שחוק זה חל עליהם, יידונו עניינים אלה בהתאם לאותן הוראות ובכפוף להן

חוק זה יחול רק אם מושב הבוררות נמצא בישראל; על אף האמור, סעיפים ,9 ,10 24 עד 26, 44 ו־45 יחולו גם אם מושב הבוררות נמצא מחוץ לישראל.
בוררות בין־לאומית היא בוררות שמתקיים לגביה אחד מאלה:

  • מקומות העסקים של הצדדים להסכם הבוררות נמצאים בתחומי שיפוט שונים בעת כריתת ההסכם האמור;
  • אחד מהמקומות שלהלן נמצא מחוץ לתחום השיפוט שבו נמצאים מקומות העסקים של הצדדים להסכם הבוררות:
    • אם מושב הבוררות נקבע בהסכם הבוררות או מכוחו – מושב הבוררות;
    • המקום שבו נועד להתבצע חלק מהותי של ההתחייבויות במסגרת היחסים העסקיים בין הצדדים להסכם הבוררות;
    • המקום שהקשר שלו לנושא הסכסוך בין הצדדים להסכם הבוררות הוא ההדוק ביותר;
  • הצדדים להסכם הבוררות הסכימו במפורש בכתב כי נושא הסכם הבוררות קשור ליותר מתחום שיפוט אחד.
    לעניין סעיף קטן (ג) –
    (1) היה לאחד הצדדים להסכם הבוררות יותר ממקום עסקים אחד, יראו כמקום העסקים שלו את מקום העסקים שהקשר שלו להסכם הבוררות הוא ההדוק ביותר;
    (2) לא היה לאחד הצדדים להסכם הבוררות מקום עסקים, יראו כמקום העסקים שלו את מקום מגוריו הרגיל.
  • אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק שלפיהן לא ניתן ליישב סכסוך מסוג מסוים באמצעות בוררות או מהוראות חוק שלפיהן ניתן ליישב סכסוך מסוג מסוים באמצעות בוררות רק בהתאם להוראות הקבועות באותו חוק או שנקבעו מכוחו.

הסכם בוררות הוא הסכם למסור לבוררות סכסוכים שהתגלעו בין צדדים ליחסים משפטיים מוגדרים, חוזיים או אחרים, כולם או חלקם, או סכסוכים כאמור שעשויים להתגלע ביניהם בעתיד, בנוגע לאותם יחסים; הסכם בוררות יכול שייערך בצורה של תניה בחוזה שלפיה יש למסור לבוררות סכסוכים כאמור (להלן – תניית בוררות) או כהסכם נפרד.
הסכם בוררות יהיה בכתב.
יראו הסכם בוררות כהסכם בכתב אם תוכנו מתועד בדרך כלשהי, גם אם נכרת בעל פה, בהתנהגות או בכל דרך אחרת.
הסכם בוררות שנכרת באמצעות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, יראו אותו כאילו נעשה בכתב, אם המסר האמור ניתן לשמירה ולאחזור.
נכללה בכתב תביעה או בכתב הגנה במסגרת הליך משפטי טענה לקיומו של הסכם בוררות, והצד השני להליך לא הכחיש זאת, יראו את ההסכם האמור כאילו נעשה בכתב.
נכללה בחוזה הוראה שלפיה יחולו לעניין אותו חוזה הוראות מסמך הכולל תניית בוררות, יראו הוראה כאמור כהסכם בוררות בכתב

הוגשה לבית משפט תובענה בעניין שהוסכם למוסרו לבוררות, יעכב בית המשפט, לבקשת בעל דין שהוא צד להסכם הבוררות, את ההליכים בתובענה ויפנה את הצדדים להליך של בוררות, והכול אלא אם כן מצא בית המשפט כי הסכם הבוררות בטל ומבוטל, משולל כוח פעולה או שאיננו בר־ביצוע; בקשת צד לפי סעיף קטן זה תוגש לא יאוחר ממועד הגשת כתב הטענות הראשון שלו הכולל טענות לגופו של הסכסוך.
אין בהגשת תובענה לבית המשפט כאמור כדי למנוע את פתיחתו של הליך בוררות או את המשך ניהולו, ובכלל זה מתן פסק בוררות, אף בזמן שהתובענה תלויה ועומדת בבית המשפט

הגיש צד בקשה לסעד זמני לבית משפט, לפני תחילת הליך הבוררות או במהלכו, לא יראו הגשת בקשה כאמור או מתן סעד זמני במועד כאמור בידי בית המשפט מעשה שאינו מתיישב עם הסכם הבוררות; בסעיף זה –
"בית משפט" – לרבות בית משפט זר; "סעד זמני" – לרבות סעד דומה במהותו שנתן בית משפט זר.

פרק ג': מינוי הרכב הבוררים

מספר הבוררים .

הצדדים רשאים לקבוע את מספר הבוררים בהרכב הבוררים.
הסכימו הצדדים על מספר הבוררים גם בהסכם ביניהם וגם באמצעות הפניה לכללי הבוררות שיחולו על הסכסוך, יגברו הוראות ההסכם, אלא אם כן נקבע בכללי הבוררות כי הם גוברים על הסכמת הצדדים.
באין הסכמה כאמור על מספר הבוררים, ימנה הרכב הבוררים שלושה בוררים.

מינוי בוררים

בכפוף להוראות סעיפים קטנים )ג( ו–)ד(, הצדדים רשאים להסכים על הליך למינוי הרכב הבוררים.
באין הסכמה כאמור בסעיף קטן )א(, יחולו ההוראות שלהלן, לפי העניין:
לעניין הרכב בוררים המונה שלושה בוררים – כל צד ימנה בורר אחד, והבוררים שמינו הצדדים כאמור ימנו את הבורר השלישי, והוא יהיה יושב ראש הרכב הבוררים; לא מינה אחד הצדדים בורר בתוך 30 ימים מהיום שבו
קיבל מהצד השני בקשה לעשות כן, או לא הגיעו שני הבוררים שמינו הצדדים להסכמה על זהות הבורר השלישי בתוך 30 ימים מיום מינוים, ימנה בית המשפט, לבקשת אחד הצדדים, את הבורר;
לעניין הרכב בוררים המונה בורר יחיד – הבורר ימונה בהסכמה בין הצדדים; לא הסכימו הצדדים על זהות הבורר בתוך 30 ימים מהיום שבו התקבלה בקשת אחד הצדדים לעשות כן אצל הצדדים האחרים, ימנה בית המשפט את הבורר, לבקשת אחד הצדדים.
הסכימו הצדדים על הליך למינוי הרכב הבוררים, כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף קטן זה – הליך מינוי מוסכם), רשאי צד, אם מתקיימת אחת הנסיבות שלהלן, לבקש מבית המשפט לתת כל החלטה או הוראה הנדרשת לשם מינוי ההרכב כאמור:
אחד מהצדדים לא פעל כנדרש ממנו בהתאם להליך המינוי המוסכם;
הצדדים, או הבוררים שמונו, לא הצליחו להגיע להסכמה הנדרשת מהם בהתאם להליך המינוי המוסכם;
גורם שלישי לא מילא תפקיד שהוטל עליו לפי הליך המינוי המוסכם;
והכול אלא אם כן קבעו הצדדים, במסגרת הסכמתם על הליך המינוי כאמור, דרך אחרת להבטחת המינוי.
בהחלטה על מינוי בורר לפי סעיף קטן (ב) (ג) יתחשב בית המשפט בכישורים הנדרשים מהבורר לפי הסכמת הצדדים וישקול שיקולים שיש בהם כדי להבטיח, ככל האפשר, מינוי בורר חסר פניות ובלתי תלוי; בהחלטה כאמור שעניינה מינוי של בורר יחיד או מינוי של בורר שלישי בהרכב בוררים המונה שלושה בוררים, ישקול בית המשפט, נוסף על השיקולים האמורים, אם יש מקום למנות בורר שמדינת אזרחותו שונה מזו של הצדדים.
החלטת בית המשפט כאמור ניתנת לערעור אם ניתנה לכך רשות מאת בית משפט שלערעור.

פרק ו': ניהול הליך בוררות

יחס שווה לצדדים

הרכב הבוררים יעניק יחס שווה לצדדים וייתן לכל צד הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו לפניו

קביעת סדרי הדין

אם לא נאמר אחרת בחוק זה -הצדדים להליך בוררות רשאים להסכים על סדרי הדין שיחולו לעניין ניהול הליך הבוררות בידי הרכב הבוררים, ועל דיני הראיות שיחולו;
באין הסכמה כאמור הרכב הבוררים רשאי לנהל את הליך הבוררות כפי שימצא לנכון, ובכלל זה לקבוע את הקבילות, הרלוונטיות, החשיבות והמשקל של כל ראיה.

מושב הבוררות

הצדדים רשאים להסכים על מושב הבוררות; באין הסכמה כאמור, יקבע הרכב הבוררים את מושב הבוררות, בהתחשב בנסיבות העניין, לרבות שיקולי נוחות של הצדדים.
על אף האמור הרכב הבוררים רשאי להתכנס בכל מקום שימצא לנכון לשם התייעצות בין חבריו, שמיעת עדים או מומחים או שמיעת הצדדים, או לשם בחינת מסמכים, טובין או נכס, והכול אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת.

תחילת הליך בוררות

הליך בוררות ייפתח בשליחת בקשה של התובע לנתבע להפניית הסכסוך לבוררות, ויראו את המועד שבו התקבלה אצל הנתבע בקשה כאמור כמועד תחילתו של הליך הבוררות, והכול אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת.

שפה

הצדדים רשאים להסכים על השפה או השפות שישמשו בהליך הבוררות; באין הסכמה כאמור, יקבע הרכב הבוררים את השפה או השפות כאמור; הסכימו הצדדים או קבע הרכב הבוררים כאמור, ישמשו השפה או השפות שהוסכם עליהן או שנקבעו כאמור בכל הודעה או הצהרה בכתב של צד, דיון, פסק בוררות, או החלטה או הודעה אחרת מטעם הרכב הבוררים, והכול אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת או שהרכב הבוררים קבע אחרת, לעניין מסוים.

מצאתם את התוכן שימושי ו/או מעניין. שתפו.