ביום 7 באפריל 2024 התקבל תיקון 272 לפקודת מס הכנסה[1] (להלן התיקון) הקובע תקן של חילופי מידע על פי בקשה (EDIR) ותקן של חילופי מידע אוטומטיים (AEOI) ומבטיח יישום תקנים בינלאומיים בנושא שקיפות מס.
ישראל לא תעבור ביקורת עמיתים ותוגדר כמדינה שאינה מיישמת את המלצות הארגון באופן מלא (Partially Compliant). אם הליקויים שנמצאו לא יתוקנו וישראל לא תעמוד בדרישות הביקורת, היא עתידה להיכנס ל'רשימה שחורה' של מדינות, הנערכת על ידי האיחוד האירופי בנושא אי ציות. נכון להיום מופיעות ברשימה זו מספר מצומצם של מדינות, המהוות מקלטי מס. על מדינות המצויות ברשימת אי הציות מטיל האיחוד האירופי סנקציות כלכליות רבות, ובכלל זאת דרישה לניכוי במקור בשיעור גבוה על העברות כספים ממדינות האיחוד, כגון בדיבידנדים ובהשקעות.
כניסה לרשימה השחורה צפויה לפגוע במי שהיו לתושבי ישראל שיש להם הכנסות מחוץ לישראל תיפגע פעילותם העסקית ויווצר בידם קושי גדול להעביר לישראל כספים ממדינות ה OECD אשר עלול להוות תמריץ שלילי לעלייה ארצה על ידי תושבי חוץ שומרי חוק.
הליקויים העיקריים שנמצאו הם בדבר נגישות רשויות המדינה למידע על אודות "בעל שליטה סופי " (Ultimate Owner Beneficial) בישויות והסדרים משפטיים הנמצאים במדינה, העדר מידע בקשר לנאמנויות מסוימות הפועלות בישראל והעדר מידע בדבר עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים (להלן – הליקויים).
חוסר היכולת לזהות מיהו הנהנה הסופי בישות או בהסדר משפטי מקשה על היכולת של רשויות למנוע פשיעה. במקרים רבים גורמים עברייניים מנהלים את נכסיהם באמצעות ישויות והסדרים משפטיים המשמשים בעבורם כלי להסתרת זהותם, טיב פעילותם ומקור כספם. המידע נדרש לצורך קביעת מס אמת ולצורך חילופי מידע בינלאומיים בין רשויות המס בתחום זה, כדי למנוע שימוש לרעה בישויות משפטיות תוך טשטוש זהותו של הבעלים האמיתי החייב במס, והסטת רווחים ויצירת התאגדויות במדינות שונות שבהן שיעור המס נמוך באופן יחסי.
אי דיווח על נאמנויות בה כל היוצרים והנהנים תושבים זרים (וכן עולים חדשים ותושבים חוזרים וותיקים) מאפשר לנאמנים בישראל לנהל כספים ונכסים רבים בלא שיש לאף גורם אכיפה הידע הבסיסי על עצם קיום הנאמנות.
הליקוי העיקרי הראשון שנמצא נוגע למידע לגבי בעל זכויות שביושר בתאגידים ובנאמנויות.
המונח "בעל שליטה סופי" או "בעל זכות שביושר" משמעו האדם הטבעי (בשר ודם) המחזיק בבעלות או בשליטה מהותית בישות או הסדר משפטי, לרבות מי שיש לו יכולת להפעיל שליטה אפקטיבית על אדם או הסדר משפטי (שרשרת אחזקות או שרשרת שליטה). בקרב ישויות משפטיות, בעל השליטה הסופי יוגדר כאדם המחזיק בבעלות או בשליטה מהותית ישירה או עקיפה באמצעות החזקה באחוז גבוה של מניות או זכויות אחרות (הצבעה, בעלות בחברה, מניות למוכ"ז) והוא מקביל במהותו להגדרה "בעל שליטה" שבסעיף 135ב לפקודה (מצ"ב להלן).
המלצה 24 בהמלצות ה FATF Force Task Action Financial[2] "שקיפות של בעלי שליטה בישויות משפטיות" עוסקת בבעל הזכות שביושר של תאגידים והיא מחייבת מדינות להקים מרשם מרכזי הכולל מידע של בעלי השליטה הסופיים בתאגידים, וכן לאפשר לרשויות המוסמכות, במיוחד לרשויות אכיפת החוק, גישה מהירה למידע זה. עניינה של המלצה מספר 25 בהמלצות ה–FATF הוא "שקיפות ובעלי שליטה בהסדרים משפטיים", והיא מחייבת את המדינות לוודא כי קיים אצלן מידע מהימן ונגיש לרשויות אכיפה, על בעלי השליטה הסופיים בהסדרים משפטיים בכלל ובנאמנויות בפרט. בהתאם להמלצות המחייבות של הארגון, מדינות שלא יעמדו בחובות נגישות המידע על בעלי שליטה סופיים יהיו חשופות להטלת סנקציות.
בתיקון נקבע כי נאמן תושב ישראל בנאמנות שאינו חייב בהגשת דוח יגיש הודעה למנהל בטופס בתוך 90 ימים ממועד יצירת הנאמנות ובה יפורטו בעלי השליטה[3] בנאמנות והתושבות של כל אחד מהם. הוגשה הודעה והשתנו בעלי השליטה בנאמנות, יגיש הנאמן הודעה למנהל, בטופס שקבע המנהל, עד 30 באפריל של שנת המס שלאחר שנת המס שבה השתנו בעלי השליטה בנאמנות, ויפרט בה את פרטי בעלי השליטה בנאמנות לאחר השינוי ואת התושבות שלהם; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע לגבי נאמן כאמור הוראות לעניין זיהוי בעל שליטה, והוראות לעניין רישום, תיעוד, שמירת מסמכים וניהול רישומים לגבי פרטי הזיהוי כאמור. שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע לגבי חייב בהגשת דוח לעניין פרטי בעל השליטה הוראות לעניין זיהוי בעל שליטה והוראות לעניין רישום, תיעוד, שמירת מסמכים וניהול רישומים לגבי פרטי הזיהוי כאמור.
נאמן בנאמנות שהוקמה לפני פרסום התיקון (7.4.2024) יגיש הודעה בתוך 120 יום מיום 1.1.2026.
בוצעו תיקונים בסעיף 131 לפקודה נקבעה חובת דיווח על בעלי השליטה בתאגיד משנת 2025.
בוטל סעיף 134ב לפקודה אשר קבע פטור מהגשת דוח והצהרת הון על נכסים בחו"ל שנקבע בתיקון 169 לפקודה לגבי מי שהיה תושב חוזר וותיק ותושב ישראל לראשונה עשר שנים החל מיום 1 בינואר 2026.
נקבעה חובת הגשת דוח על ידי חברה שעולה חדש או תושב חוזר וותיק בעלי השליטה בה שפקיד השומה ימסור לה הודעה ובלבד שלא ייקבע מועד שהוא לפני 90 יום מיום הדרישה ולגבי הצהרת הון – 120 ימים. לשם הגשת הדיווח יקיים חבר בני אדם תיעוד בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים. ההוראה תחול על מי שהיה לתושב חוזר וותיק או עולה חדש החל מיום 1.1.2026 ואילך.
הובהר שאין בתיקון כדי לבטל או לצמצם את הפטור ממס אשר ימשיך להינתן על פי הוראות הפקודה. כוחה של חובת הדיווח יפה לעניין שקיפות וחילופי מידע בלבד, ואין בו כדי להטיל על העולה חבות במס או תשלום חובה. כמו כן, בשל קיומה של שנת ההסתגלות לתושב בסעיף 14ב לפקודה, יש בפקודה מנגנון שמאפשר התאקלמות למערכת המס בישראל. על כן, בפועל, עדיין, היחיד שהפך לתושב ישראל יהיה רשאי שלא לדווח על הכנסותיו עד לתום תקופה של כשנתיים ממועד הגעתו לישראל, וגם אז יידרש לדווח רק ביחס לשנת המס השנייה שבה שהה בישראל ואילך. עוד יצוין כי בכוונת רשות המסים להקל עד כמה שניתן בקבלת הדוחות על ההכנסות הפטורות. כך לדוגמה, אם לתושב יש הכנסות מעסק שפועל במדינה הזרה שמוגש בשל פעילותו דוחות למדינה שבה העסק נמצא, הרשות תאפשר את קבלת הדוחות אשר הוגשו למדינה הזרה ואפילו הוגשו בשפה זרה. כל זאת לשם הקלה על התושבים שהפכו להיות תושבי ישראל, תוך עמידה באמות המידה הבינלאומיות.
כמו כן, בהתאם לתיקון רשות המסים יכולה לדרוש ולקבל מידע הכולל את פרטי הלקוח ואת זהות הנהנה ובעל השליטה בחשבון ממוסדות פיננסיים כדי שרשות מס זרה תוכל לברר, במסגרת בקשות לחילופי מידע בינלאומיים, את חבות המס של בעל החשבון בישראל. המידע נאסף על ידי המוסדות הפיננסיים מכוח חוק איסור הלבנת הון, וחלה עליו חובת סודיות מכוח החוק שעליה ניתן להתגבר רק באמצעות צו בית משפט. לכן, בוצע תיקון עקיף לחוק איסור הלבנת הון, ולפיו יהיה ניתן להעביר את פרטי הזיהוי לפי פרק ג' לחוק למנהל רשות המסים, לצורך חילופי מידע לשם יישום הסכם בינלאומי כהגדרתו בסעיף 214א לפקודה. יובהר כי השימוש בסמכות דרישת המידע האמור יהיה לצורך מתן מענה לבקשות חילופי מידע כאמור ולא לצרכים אחרים של רשות המסים בישראל, ולצורך כך תוקן סעיף 214ג לפקודה.
[1] חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 272) התשפ"ד 2024 ובו תיקון עקיף לחוק איסור הלבנת הון (מס' 35). הצעת חוק הממשלה 1726.
[2] כוח משימה בין־לאומי האמון על פיתוח וקידום מדיניות עולמית ושיתופי פעולה בין־לאומיים במאבק בהלבנת הון, במימון טרור ובמימון נשק להשמדה המונית.
[3] "בעל שליטה" –(1) בחבר-בני-אדם מואגד – כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000; (2) בחבר-בני-אדם שאינו מואגד – כאמור בפסקה (1), בשינויים המחויבים; (3) בנאמנות שחל עליה פרק רביעי 2 בחלק ד – היוצר, הנאמן, מגן הנאמנות או הנהנה כהגדרתם בסעיף 75ג, ואם מי מאלה אינו יחיד – היחיד שהוא בעל שליטה בו כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי העניין; (4) בהסדר משפטי שאינו נאמנות כאמור בפסקה (3) – יחיד שמעמדו בהסדר המשפטי דומה למעמד של מי מהמנויים בפסקה (3);