חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

15 בספטמבר 2019

שלום וברכה!

הנדון: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

כללי

 

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – "החוק")[1] שייכנס לתוקף ביום 16 ספטמבר 2019, נועד להסדיר פירעון חובותיו של יחיד, או, תאגיד, הנמצא, או, עלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב[2], להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים[3], לקדם את שילובו מחדש של חייב יחיד במרקם החיים הכלכליים[4].

החוק מציג שינוי תפיסתי לפיו סיכון אשראי טבוע בעידן המודרני, חדלות פירעון היא "רע הכרחי", תוצאת לוואי של הרחבת השימוש באשראי וגידול בהיקף המקרים של כשל ביכולת פירעון האשראי שאינו נובע מהתנהלות פגומה או לא ראויה, אלא, תאונה כלכלית, התממשות הסיכון שנותן האשראי נטל על עצמו. מתן הפטר לחובותיו של יחיד מהווה חתירה לשמירת זכותו לכבוד ולא פגיעה בזכותו הקניינית של הנושה. החוק יוצר קודיפיקציה של דיני חדלות הפירעון ומסדיר באופן מקיף ושלם את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים (חברה או שותפות למעט חל"צ) וקובע הסדרים להליכי חדלות פירעון בינ"ל.

החוק קובע הסדרים המאזנים בין אינטרס החייבים, אינטרס הנושים והאינטרס הציבורי הכללי. החוק יוצר תמריצים שיסייעו לחייבים להסדיר מוקדם ככל האפשר את חובותיהם ולצאת לדרך חדשה, וקובע כלי אכיפה חדשים למבקשים לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון[5]. נוסף להסדרת הדין המהותי, החוק עורך שינוי מבני ברשויות האמונות על יישום הדין – בתי המשפט, הממונה על הליכי חדלות פירעון[6] ורשות האכיפה והגבייה במטרה ליצור הליכים מהירים ויעילים ולצמצם את הביורוקרטיה הקיימת בתחום.

פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא חדל פירעון תהיה ביוזמת החייב, הנושה, או, היועץ המשפטי לממשלה. "הליכי חדלות פירעון" – הליכים החל במועד הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים עד מועד אישור התכנית לשיקום כלכלי, או, מועד חיסולו של תאגיד, או, מועד ההפטר ליחיד.

החוק נחקק כדי להגביר וודאות ויציבות בדין, להסדיר נקודת כניסה ברורה להליך, ולהבהיר את זכויותיהם של הנושים בהליך[7]. החוק מחליף את המונח פשיטת רגל במונח חדלות פירעון.

הוראות החוק יחולו על הליכים מיום תחילתו אך אין בכך כדי לשלול השפעה פרשנית מסוימת של החוק החדש על המצב המשפטי הקיים ערב כניסתו לתוקף.

מטרות חוק

החוק נועד להסדיר את פירעון חובותיו של יחיד[8], או, תאגיד[9] הנמצא, או, עלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –

(1)        להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב[10];

(2)       להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים[11];

(3)       לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים[12].

חדלות פירעון

חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו[13]  במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו. (סעיף 2 לחוק). החוק מאמץ הן מבחן התזרימי (יכולת הפירעון של התחייבויות) והן מבחן מאזני (ערך נכסיו נטו של החייב ברגע נתון לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות, לגבי תאגיד, לרבות התחייבויות שמועד פירעונן חצי השנה מהגשת הבקשה).

חדל הפירעון יכול להיות אדם פרטי שנקלע לקשיים כלכליים, עסק שלא עומד בהתחייבויותיו לבנקים, לספקים ונותני שירות, או חברה ציבורית גדולה שאינה יכולה לשלם איגרות חוב שהנפיקה למוסדיים או לנושים פרטיים.

פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא חדל פירעון תהיה ביוזמת החייב, הנושה, או, היועץ המשפטי לממשלה (סעיף 3 לחוק).

הכרזה כי חייב חדל פירעון

צו פתיחת הליכים- הכרזה כי חייב הוא חדל פירעון, ייפתחו לגביו הליכי חדלות פירעון, ויוסדרו יחסיו של החייב עם נושיו במאוחד עד לסיום הליכי חדלות הפירעון.

בקשת חייב, נושה, יועץ משפטי לממשלה לצו פתיחת הליכים לתאגיד תוגש לבית המשפט המחוזי (סעיף 6 לחוק). בקשת נושה, יועמ"ש לצו פתיחת הליכים לגבי חייב שהוא יחיד תוגש לבית המשפט השלום (סעיף 103(ג) לחוק).  בקשה של יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 ש"ח תוגש לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (סעיף 103 לחוק), בקשה של יחיד שסך חובותיו עולה על 50,000 ש"ח ונמוך מ-150,000 ש"ח תוגש לרשם ההוצאה לפועל בקשת יחיד שסך חובותיו נמוך מ-50,000 ש"ח תוגש לרשם הוצאה לפועל ייעודי בצירוף טעמים מיוחדים למתן הצו (סעיף 187 לחוק). הליכי חדלות פירעון שנפתחו בידי יחיד בעל חובות בסכום הנמוך יתנהלו בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול חדלות פירעון, במחוז שבו נפתחו מרבית תיקי הוצאה לפועל נגד היחיד; בהעדר מחוז כאמור – יתנהלו ההליכים במחוז שבו מתגורר היחיד או שבו נמצאים מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור – בירושלים (סעיף 189 לחוק).

בהתאם לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות) (הוראת שעה), התשע"ט-2019 תשולם אגרה בסך 1,600 ש"ח לבקשה לצו לפתיחת הליכים המוגשת לממונה או לרשם ההוצאה לפועל.

המבקש צו לפתיחת הליכים יצרף תצהיר המאמת את העובדות עליהן נסמכת הבקשה. השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה (סעיף 8, 111 לחוק).

בית המשפט ייתן צו לפתיחת הליכים או ידחה את הבקשה אם מצא כי מתן הצו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של התאגיד / היחיד (סעיף 18, 116 לחוק) .

תוצאות צו פתיחת הליכים

הוכרז בצו כי חייב הוא חדל פירעון וכי ייפתחו לגביו הליכי חדלות פירעון יוסדרו יחסיו של החייב עם נושיו במאוחד עד לסיום הליכי חדלות הפירעון נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד; לא ייפרעו חובות העבר מנכסי קופת הנשייה אלא לפי הוראות החוק; יוקפאו ההליכים (סעיף 29, 121 לחוק); הממונה יהיה הממונה על ניהול הליכי חדלות פירעון של היחיד (סעיף 122 לחוק) ימונה נאמן על ידי בית המשפט או הממונה או רשם הוצל"פ (סעיף 25, 121 לחוק). ניתן צו לפתיחת הליכים חלוקו נכסי קופת הנשייה לפי סדר הפירעון הקבוע או פי התכנית לשיקום כלכלי שאושרה לתאגיד (סעיף 230 לחוק).

אין בצו לפתיחת הליכים כדי לפטור תאגיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין, ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר[14].

פרסום הודעה על מתן צו ומשלוח העתק

הודעה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר (סעיף 13, 106 לחוק) .

מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה לממונה מיד עם הגשתה, ואם המגיש הוא נושה – גם לתאגיד. הממונה ישלח העתק מהצו לפתיחת הליכים ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו. כל אדם רשאי לעיין בבקשה לצו לפתיחת הליכים ולהעתיקה. הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון.

צו פתיחת הליכים- לבקשת תאגיד

תאגיד[15] שסך חובותיו עולה על 25,000 ש"ח ונמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע את חדלות פירעונו רשאי בבקשה לצו פתיחת הליכים לבקש מבית המשפט המחוזי להורות על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי (סעיף 7). בבקשה יכלול התאגיד מתווה ראשוני לשיקומו הכלכלי ויפרט את האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלתו. שר המשפטים הוסמך לקבוע פרטים נוספים שיכללו בבקשה.

צו פתיחת הליכים- לבקשת יחיד/ה שסך חובותיו עלה על 150,000 ש"ח

יחיד שסך חובותיו עלה על 150,000 ש"ח ונמצא בחדלות פירעון רשאי להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים לממונה במחוז בו הוא מתגורר ובהעדר מחוז כאמור- בירושלים (סעיף 104 לחוק).

לבקשת היחיד יצורף תצהיר מאומת במסמכים בטופס שיקבע שר המשפטים ובו דוח נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו, ערבות שנתן, ופרטי זהותם של נושיו ושל מי שיש לו חוב ליחיד, תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או מתנהלים נגדו, מקצועו והשכלתו, פרטים הידועים לו לעניין נכסיהם של בן זוגו, ילדיו הקטינים וכן ילדיו הבגירים שפרנסתם עליו, הכנסותיהם, הוצאותיהם, חובותיהם והתחייבויותיהם לרבות חשבונות הבנק של בן זוגו. כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת[16], למעט מגורמים המפורטים בטור א' בתוספת א' לחוק, ומרשות המסים, מידע לעניין מצבו הכלכלי ויציאותיו וכניסותיו לישראל וענין המפורט בטור ב בתוספת הראשונה מגורמים המפורטים בטור א' בתוספת א' לחוק.

הממונה או רשם הוצאה לפועל ייתן בתוך 30 ימים ממועד הגשת בקשת היחיד צו לפתיחת הליכים אם סבר שהיחיד נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע בידו למנוע חדלות פירעונו. הרואה עצמו נפגע ממתן הצו רשאי להגיש בתוך 45 ימים ממועד פרסומו בקשה לביטולו.

בהתאם לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הוראת שעה), התשע"ט-2019 תשולם אגרה בסך 1,600 ש"ח. יחיד שידו אינה משגת בדבר שמיוצג על ידי לשכת סיוע משפטי – יהיה פטור מהאגרה או שהאגרה תשולם מנכסי קופת הנשייה כחלק מהוצאות הליכי חדלות הפירעון יחיד.

צו פתיחת הליכים- לבקשת יחיד/ה שסך חובותיו לא עלה על 150,000 ש"ח

יחיד שסך חובותיו לא עלה על 150,000 ש"ח ונמצא בחדלות פירעון רשאי להגיש הודעה הליכים לרשם הוצאה לפועל (סעיף 103 לחוק) על כי אין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק לפי סעיף 7אב לחוק ההוצאה לפועל[17] ורואים את ההודעה כבקשה לצו פתיחת (סעיף 187 (א) לחוק).

לבקשה תצורף הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע; כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981, וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השניה לחוק הוצאה לפועל, אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו.

יחיד שסך חובותיו לא עלה על 150,000 ש"ח ועלה על 50,000 ש"ח ונמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו, רשאי להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים לרשם הוצאה לפועל שבה פועל מסלול חדלות פירעון[18] במחוז שבו נפתחו מרבית תיקי הוצאה לפועל בהעדר תיקים יתנהלו ההליכים במחוז בו מתגורר היחיד או נמצא מקום עסקו העיקרי או נכסיו ובהעדר מחוז כאמור- בירושלים (סעיף 187(ב) לחוק). הסמכויות הנתונות לבית משפט נתונות לרשם הוצל"פ לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך, המתנהלים אצלו.

צו פתיחת הליכים- לבקשת נושה

נושה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים (סעיף 9, 109) לגבי יחיד לבית המשפט השלום, לגבי תאגיד לבית המשפט המחוזי.

נושה של חוב שטרם הגיע פירעונו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם היחיד או התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו או פועל לגריעת נכס מנכסיו על מנת להבריחו מנושיו או שלא יוכל לפרוע את החוב ובלבד שפירעון החוב חל ששה חודשים ממועד הגשת הבקשה.

בבקשה לפתיחת הליכים על ידי נושה רשאי נושה לציין העדפתו לעניין פירוק התאגיד או שיקומו הכלכלי ולצרף הצעתו לעניין זה.

חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה לצו פתיחת הליכים

החוק קובע חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה לצו לפתיחת הליכים לתאגיד (בסעיף 10 לחוק) וליחיד (בסעיף 110 לחוק)

(1)  לגבי חוב מעל 75,000 ש"ח (שעברו 45 ימים ממסירת דרישה לתשלומו ליחיד 30 ימים ממסירת דרישה לתשלום לתאגיד), ובלבד שאין מחלוקת בתום לב על החוב ואין זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב, והבקשה הוגשה על ידי הנושה תוך שלושה חודשים מהמועד שמסר הנושה[19] את דרישת התשלום;

(2)   הנושה המציא אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה), לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 ש"ח, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;

(3)   בית המשפט נתן פסק דין המורה לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 75,000  ש"ח ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 75,000 ש"ח;

(4)   בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה ליחיד או לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 10,000  ש"ח ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 10,000 ש"ח[20].

(5) מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם.

בבקשת נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב זאת כדי למנוע בקשה בלי שנקטו קודם הליכי גבייה.

חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד או התאגיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו.

צו פתיחת הליכים – לבקשת היועמ"ש

היועץ המשפטי לממשלה אם מצא שיש עניין ציבורי לכך רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים (סעיפים 11, 118 לחוק) לגבי יחיד לבית המשפט השלום, לגבי תאגיד לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט

בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוט התאגיד או מקום עסקו העיקרי או נכסיו של התאגיד. בית המשפט השלום שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד התאגיד או מקום עסקו העיקרי או נכסיו ובהעדר מחוז כאמור- בית המשפט השלום בירושלים.

סמכויות בית המשפט

לבית המשפט סמכות להחליט בכל שאלה שבמשפט או בעובדה המתעוררת בעניין הליכי פירעון שלפניו או אם מצא כי הכרעה בה נדרשת לשם ייעול הליכים כאמור, למעט הכרעה בהליכים פליליים או מנהליים בכפוף להוראות החוק[21] (סעיף 279 (א)).

בסמכות בית המשפט להכריע אם ישראל היא הפורום הנאות לניהול הליכי חדלות פירעון בינ"ל[22].

בית המשפט הדן בחדלות פירעון לא יוגבל בהפעלת סמכותו על ידי צו מבית משפט אחר, ולא יהיה ערעור על החלטותיו אלא בדרך הקבועה בחוק.

בית המשפט מוסמך להורות כי תועבר אליו כל תובענה שהגיש החייב או שהוגשה נגדו התלויה ועומדת בבית משפט אחר ושחלה לגביה הקפאת הליכים.

בית המשפט מוסמך לצרף הליכים להליכים המתנהלים בבית משפט אחר אם מצא כי הדבר יביא לייעול ההליכים והוא מוסמך לעשות כן גם אם הוגשה בקשה כאמור בעת פתיחת ההליכים נגד תאגיד.

בית המשפט הדן בהליכים לפי החוק של תאגיד מוסמך לצרף להליכים אלה הליכים לפי החוק של יחיד שהוא חבר התאגיד, נושא משרה בו או ערב לחובות התאגיד, המתנהלים בבית משפט אחר, אם מצא כי הדבר יביא לייעול ההליכים, והוא מוסמך לעשות כן גם אם הוגשה בקשה כאמור בעת פתיחת ההליכים לגבי התאגיד (סעיף 280 לחוק) .

בית המשפט רשאי לבטל פעולה המקנה עדיפות נושים בנסיבות מסוימות (סעיף 219).

בית המשפט לא יבטל פעולה המקנה עדיפות לנושים אם החייב קיבל במועד ביצוע הפעולה או במועד סמוך לו תמורה הולמת בנסיבות העניין לפעולה שביצע; לעניין זה, לא יראו בפירעון החוב כשלעצמו תמורה הולמת; או אם    ביצוע הפעולה היה במהלך העסקים הרגיל של החייב והחוב שנפרע בשל הפעולה נוצר במהלך העסקים הרגיל של החייב; לעניין הסדר פריסה לתשלום חוב לרשות המסים, לרשות מקומית או למוסד לביטוח לאומי – לא יראו בעובדה שהסדר הפריסה נעשה באופן חד-פעמי כשלעצמה, פעולה שלא במהלך העסקים הרגיל; או לגבי חייב שהוא יחיד – החוב הנפרע הוא חוב לאדם שאינו קרובו של החייב בסכום שאינו עולה על 5,000 שקלים חדשים, ולעניין חוב בשל שכר דירה או שירות מתמשך – יחושב הסכום האמור על בסיס התשלום החודשי; או – החוב הנפרע הוא חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.

בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שנעשתה שנתיים[23] לפני מתן צו לפתיחת הליכים שבשלה נגרע נכס מקופת הנשייה אם הפעולה נעשתה בלא תמורה (סעיף 220 לחוק).

בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה שבוצעה במטרה להבריח את הנכס מנושים, גם אם במועד ביצוע הפעולה לא היה החייב בחדלות פירעון, ובלבד שמועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שבע שנים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ושסיומה במועד מתן הצו (סעיף 221 לחוק).

ערעור על החלטת בית משפט

פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, ופסק דין של בית משפט שלום שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי (סעיף 349 לחוק).

החלטה אחרת של בית משפט מחוזי שניתנה לפי החוק ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך; החלטה אחרת של בית משפט שלום שניתנה לפי החוק ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי שנשיא בית המשפט המחוזי קבע לכך.

לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.

תפקיד הממונה

תפקיד הממונה לפעול לשמירת התקינות, היעילות וההגינות של הליכים לפי החוק ולשמירת האינטרס הציבורי ובכל זה פיקוח על התנהלות  הנאמנים, ניהול הליכי חדל"פ של יחידים, איסוף מידע הנוגע להליכי חדל"פ לשם ניתוח ומחקר. כל סמכות הנתונה לפי החוק לנאמן תהיה נתונה גם לממונה. הממונה יהיה צד לכל הליך המתנהל בבית המשפט לפי החוק והוא רשאי לנקוט כל עמדה בכל הליך. יחידות הממונה: מחלקת פתיחת תיקים,  ידע ומדיניות, יחידה לפיקוח על נאמנים, יחידת חקירות.

הממונה פועל בהתאם לכללים החלים על רשות מנהלית ופועל בהתאם לכללים ואו לנהלים[24] המגובשים על ידו ומפורסמים באתר האינטרנט.

ערעור על החלטת ממונה

החלטה סופית[25] של הממונה שניתנה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום.

החלטה אחרת של הממונה שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט השלום שנשיא בית משפט השלום קבע לכך.

לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.

ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל

החלטה סופית[26] רשם הוצאה לפועל ניתנת לערעור לפני בית המשפט שלום.

החלטה אחרת של רשם הוצאה לפועל  שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט השלום שנשיא בית משפט השלום קבע לכך.

לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.

מינוי נאמן

עם מתן צו לפתיחת הליכים ימונה נאמן (או כמה נאמנים) ליישום הליכי חדלות פירעון בידי בית המשפט, הממונה ורשם ההוצאה לפועל, לפי העניין. בית המשפט רשאי למנות את הממונה לנאמן אם מצא כי יש עניין ציבורי בכך. (סעיף 35 לחוק). הנאמן יפעל מטעם בית המשפט הממונה או רשם הוצאה לפועל ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו (סעיף 41, 129 לחוק)

בית המשפט רשאי למנות נושא משרה בתאגיד לנאמן גם אם אינו כלול ברשימת הנאמנים, אם שוכנע, לאחר שנתן לנושים הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי יהיה בכך כדי לסייע להליכי חדלות הפירעון וכי אין בכך כדי לפרוע בנושים; בית המשפט יקבע את סמכויותיו ואת חובותיו של נאמן כאמור בהתחשב, בין השאר, בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו של נושא המשרה בתאגיד וימנה נאמן נוסף מתוך רשימת הנאמנים (סעיף 36 לחוק).

הממונה לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון.

עם מינוי יחל הנאמן בבדיקה מקיפה בעניין מצבו הכלכלי של היחיד. היחיד יגיש בתוך 21 ימים ממועד מתן הצו לנאמן דוח על מצבו הכלכלי (סעיף 117 לחוק). הנאמן יהיה צד לכל בקשה בהליך בו מונה. הנאמן יגיש לבית המשפט הצעה, אחת או יותר, לתכנית לשיקום כלכלי שגיבש וישלח העתק ממנה לממונה. (סעיף 82 לחוק). הנאמן, למעט אם הממונה מונה לנאמן, יפקיד ערובה או יתקשר בחוזה לביטוח אחריותו למילוי תפקידו, כפי שיורה בית המשפט (סעיף 38 לחוק).

הוראות למינוי נאמן

הנאמן ימונה מתוך רשימת נאמנים שתגובש על ידי ועדות ציבוריות לפי כללים שייקבעו (סעיף 33, 125 לחוק)[27].

נאמן להליכי חדלות פירעון ימונה מתוך רשימת הנאמנים שתגובש בידי ועדה ציבורית. חברי הועדה הציבורית הם: יו"ר- שופט בדימוס של בימ"ש מחוזי, הממונה ונציגו או שני נציגים מטעמו, נציג לשכת עורכי הדין, נציג לשכת רואי חשבון (סעיפים 37 ו-126 לחוק). כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים, עורך דין או רואה חשבון, בעל ניסיון של חמש שנים או מי שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול תאגידים בהליכי חדלות פירעון ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הממונה לכהן כנאמן.

מינוי הנאמן ייעשה עם מתן הצו לפתיחת הליכים על ידי בית המשפט. הממונה ימליץ לבית המשפט על שלושה עד חמישה מועמדים לתפקיד הנאמן מתוך רשימת נאמנים. הממונה יבחר את המועמדים שעליהם ימליץ על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש ויפרסם באתר האינטרנט.  תאגיד ונושה אחר רשאים להציע לבית המשפט מועמדים נוספים לתפקיד הנאמן, ובלבד שהם מנויים ברשימת הנאמנים. בית המשפט שמינה נאמן שלא הומלץ על ידי הממונה – יתייחס לכך בהחלטתו.

רשימת הנאמנים שעליה המליץ הממונה ומיהו הנאמן שנבחר בכל הליך יפורסם באופן שוטף באתר האינטרנט של הממונה. מדי רבעון יפרסם הממונה באתר האינטרנט את מספר התיקים שקיבל כל נאמן.

החוק מסמיך את שרת המשפטים לקבוע בתקנות הוראות לעניין גיבוש רשימות הנאמנים, ובכלל זה: תנאי כשירות נוספים הדרושים לשם הכללה ברשימה או סייגים להכללה כאמור; דרישת הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית; תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון וכן הוראות בדבר סדרי עבודה של הוועדה הציבורית האמונה על גיבוש רשימת הנאמנים, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינויה, לרבות גריעה  ממנה (סעיפים 37(ג) ו-126(ג) לחוק). טרם הותקנו תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (כללים לעניין גיבוש רשימת נאמנים), התשע"ח-2018. השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין שכר הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה את ההליך לקביעתם (סעיף 39 לחוק). טרם הותקנו תקנות לעניין שכר הנאמן.

הוראת שעה לענין מינוי נאמן

בתקופה שמיום 15 בספטמבר 2019 עד יום 1 ביולי 2020 לא ימונה הנאמן מתוך רשימת הנאמנים.

לנאמן ימונה מי שבית המשפט שוכנע כי הוא בעל כישורים וניסיון מקצועי מתאימים והוא חבר לשכת עורכי הדין או בעל רשיון רואה חשבון, או שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול תאגידים בהליכי פירעון[28].

 

ציון הליכי חדלות פירעון במסמכים

תאגיד אשר ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים יציין, בצד שמו, בכל מסמך או פרסום מטעמו, את הביטוי "בשיקום" או "בפירוק" לפי העניין כל עוד מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון.

הנאמן או כל אדם הפועל מטעמו יציין בכל מסמך שהוא מוציא במסגרת תפקידו כי היחיד נמצא בהליכי חדלות פירעון. יחיד אשר ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים המתקשר בעסקה או מבצע פעולות הכרוכות בקבלת אשראי יעשה כן, ממועד הצו ועד תום הליכי חדלות פירעון בשם שלפיו ניתן לו הצו ויציין כי הוא חדל פירעון למעט לגבי עסקאות וסכומים שיקבע הממונה.

 

הגבלות על יחיד שניתן לגביו צו פתיחת הליכים

הממונה ממונה על ניהול הליכי חדלות פירעון של היחיד וממונה נאמן או כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים (סעיף 121 , 122). נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד; לא ייפרעו חובות העבר מנכסי קופת הנשייה אלא לפי הוראות החוק; יוקפאו ההליכים; לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שהוטל על היחיד. תחל תקופת ביניים ממועד צו פתיחת הליכים עד מועד מתן צו לשיקום כלכלי שבמהלכה יחולו הגבלות על החייב. הנאמן יערוך בדיקה לעניין מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו למצבו. יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לא יתקשר בעסקה או יבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, ממועד מתן הצו עד תום הליכי חדלות הפירעון אלא באישור הממונה[29].

עם מתן צו לפתיחת הליכים יקבע הממונה דמי מחיה שיוקצו ליחיד מעת לעת בתקופת הביניים, מהכנסתו מעבודה או מכל מקור אחר. הממונה רשאי להורות כי הכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שממנה משולמים דמי המחיה, כולה או חלקה, לא תהיה חלק מנכסי קופת הנשייה וכי היחיד יותיר בידיו את דמי המחיה ויעביר לנאמן את היתרה בתשלומים עתיים באופן שיורה הממונה.        אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 ו-311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם. בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים נוספים מתוך נכסי קופת הנשייה הדרושים ליחיד או למי שפרנסתם עליו, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת היחיד או נושה, לשנות את גובה דמי המחיה ואופן תשלומם אם מצא כי השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת (סעיף 156 לחוק).

"דמי המחיה", של היחיד – הסכום הדרוש ליחיד ולמי שפרנסתם עליו להוצאות המחיה הבסיסיות לשם מחיה בכבוד, ובהתחשב בהכנסתו של בן זוגו ושל ילדיו שפרנסתם עליו; דמי המחיה יחושבו על בסיס כללי המחיה בכבוד שיקבע השר והתאמתם לנסיבותיו האישיות של היחיד; "כושר השתכרות", של היחיד – כושר השתכרותו של היחיד מעבודה ומכל מקור אחר, המחושב על בסיס כללים שקבע השר לפי סעיף 162(ב) והתאמתו לנסיבותיו האישיות של היחיד; "חובת התשלומים" – חובת תשלומים שתחול על היחיד לפי סעיף 162(א); "תקופת התשלומים" – התקופה שבה תחול חובת התשלומים לפי סעיף 163. בתקופת הביניים לא יממש הנאמן נכס מנכסי קופת הנשייה ולא יפעל לחלוקת הנכסים כאמור אלא באישור מאת הממונה (סעיף 159 לחוק).

הגבלות על יחיד בתקופת הביניים

בתקופת הביניים שממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקומו הכלכלי של היחיד יחולו על היחיד הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר ומהארכת תוקפם ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל ; עיכוב יציאת היחיד מהארץ, הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, הגבלה משימוש כרטיס חיוב למעט כרטיס המיועד למשיכת כסף; הגבלת היחיד מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, אם מצא הנאמן כי בנסיבות העניין כי הקמה או השתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי (סעיף 142).

הגבלות וסעדים זמניים על תאגיד שניתן לגביו צו פתיחת הליכים

תאגיד שהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לא יבצע עסקה חריגה[30] עד למתן החלטה בבקשה אלא באישור בית המשפט.

בית המשפט רשאי לבקשת התאגיד או נושה לתת צו זמני המורה על איסור ביצוע עסקאות מסוימות, מינוי נאמן זמני, איסור לפרוע חובות עבר הקפאת הליכים, עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד (שאינו הליך פלילי או מנהלי) או סעד אחר לפי תקנות הסדר האזרחי.

בהחלטתו אם לתת סעד זמני בקביעת סוג הסעד והיקפו ישקול בית המשפט את הנזק שייגרם אם לא יינתן הסעד למבקש לעומת הנזק שיגרם למשיב אם הסעד הזמני יינתן, אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

סעד זמני יינתן לתקופה של 30 ימים, וניתן להאריכו בעוד 30 ימים נוספים.

בית המשפט רשאי לבקשת הנושה או היחיד לתת סעד זמני אם שוכנע שיש ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים- איסור לבצע עסקאות מסוימות ועיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד בבית משפט או בבית דין לעבודה.

הממונה רשאי, מיוזמתו, או, לבקשת הנאמן, או, היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להסיר הגבלה אחת או יותר מההגבלות או לקבוע כי ההגבלה תחול באופן חלקי בתנאים שיורה, ובכלל זה בהפקדת ערבות אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין יודיע על כך לנושים בהקדם האפשרי (סעיף 143).

הקפאת הליכים

הקפאת הליכים – לא ניתן לפתוח הליכי גבייה של חובות עבר או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו, לא ניתן לשעבד נכס מנכסי קופת הנשייה לשם הבטחת פירעון חובות העבר או לבצע כל פעולה בנכס משועבד המקנה לשעבוד תוקף, לפי דין, כלפי צדדים שלישיים, לא ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה, נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות עבר של והוצאות הליכי חדלות הפירעון בלבד, ייפרעו חובות העבר, יוקפאו הליכים וימונה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון.

מימוש נכס מנכסי קופת הנשייה המשועבד בשעבוד קבוע וגיבוש שעבוד צף, שנעשו להבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד, וכן העברת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות מהתאגיד לבעל הנכס והחזקה בנכס שחלה לגביו זכות עיכבון, יהיו כפופים למגבלות ולהוראות הקבועות בפרק ו': נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות, לחלק ד', והכול גם אם החלו הליכים כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים;

הקפאת הליכים לא תחול על הליכים פליליים ועל הליכים מנהליים, למעט הליכי גבייה.

התקופה שבה הוקפאו ההליכים לא תבוא במניין תקופות ההתיישנות.

צו לשיקום כלכלי – תכנית פירעון חובות ליחיד

בצו שיקום כלכלי יקבע בית משפט לגבי יחיד – צו לשיקום כלכלי ובו תכנית לפירעון חובותיו ולשיקומו הכלכלי של יחיד, הנכסים שייכללו בקופת הנשייה ואופן מימושם, הגבלות לתקופה שיורה, הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, חובות לגביהם לא יחול הפטר (סעיף 161 לחוק).

החוק מאפשר הפעלת העסק בתקופת הביניים לבקשת היחיד או בהסכמתו (סעיף 157 לחוק) אם שוכנע הממונה כי הפעלת העסק לא תפגע בשיקומו הכלכלי של היחיד.

תכנית לשיקום כלכלי של תאגיד

בצו לשיקום כלכלי קבע בית המשפט לגבי תאגיד –  צו ובו תכנית לשיקום כלכלי של תאגיד .

שיקום כלכלי של תאגיד יכול שיהיה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי שתוכן על ידי הנאמן ותאושר בידי הנושים, חברי התאגיד ובמידת הנדרש תאושר בבית המשפט[31], או, בדרך של מכירת פעילותו העסקית של התאגיד בלא תכניות כאמור, או בשילוב ביניהן. נקבעו הוראות לגבי הסדר חוב ביו חייב שהוא יחיד או תאגיד לבין בעלי העניין בהסדר או סוג שלהם שעניינו שינוי בתנאי פירעון חוב. החוק מאפשר הפעלה זמנית של התאגיד לשם שיקומו הכלכלי אם שוכנע בית המשפט כי יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד, אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים, יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד. הנאמן יפעל להכנת תכנית לשיקום כלכלי ולאישורה בידי הנושים, בידי חברי התאגיד ובמידת הנדרש לאישור בית המשפט. הנאמן יגיש הצעה אחת או יותר וישלח העתק ממנה לממונה. אישור הצעה לתכנית שיקום כלכלי יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או חברי תאגיד שיכנס הנאמן לפי הוראות בית המשפט. בית המשפט יאשר הצעה גם אם לא אושרה באחת האסיפות אם שוכנע על בסיס הערכת שווי של התאגיד שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים כי ההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר תאגיד באסיפה מתנגדת. תכנית לשיקום כלכלי שאושרה מחייבת את התאגיד חברי התאגיד והנושים. לא ניתן לפטור תאגיד מתשלום עונשי במסגרת תכנית לשיקום כלכלי.

בית המשפט שאישר תכנית לשיקום כלכלי מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות התכנית או ליישומה. הנאמן ישלח לרשם החברות העתק מהתכנית לשיקום כלכלי מיד עם אישורה.

הפעלה זמנית של תאגיד

בצו לפתיחת הליכים יורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי אם יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד, ואם אין חשש שהפעלת התאגיד תפגע בנושים, ואם יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלתו או, יורה על פירוק התאגיד אם לא מתקיימים התנאים להפעלתו לשם שיקומו הכלכלי. הפעלת התאגיד תהיה לתקופה שלא תעלה על תשעה חודשים ועוד שלושה חודשים ארכה (סעיף 23 לחוק). סבר בית המשפט כי יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בה וכי אין חשש שהפעלת התאגיד תפגע בנושים תפגע בנושים, אך אין לפניו המידע הדרוש כדי להחליט האם יש סיכוי סביר לשיקומו יורה בצו על הפעלתו הזמנית של התאגיד שבמהלכה יגיש לו הנאמן חוות דעת ראשונית לענין סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד. חוות הדעת תוגש תוך שלושים ימים. (סעיף 24 לחוק).

חלוקת נכסי קופת הנשייה

חובות החייב והוצאות הליכי חדלות פירעון ייפרעו מנכסי קופת הנשייה בסדר עדיפות זה:

• חובות מובטחים. "נושה מובטח"- חוב מובטח לרבות ה"ה וריבית למעט ריבית פיגורים. נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות, נושה בעל זכות עיכבון[32], נושה בעל זכות קיזוז (אם חובות החייב והנושה כרכים זה בזה או נטילת חובות הדדיים והסתמכות על זכות הקיזוז הן חלק ממהלך עסקיו הרגיל של החייב או הנושה במסגרת עסקיו ההדדיים של החייב וניתנה הודעה לנאמן 30 ימים ממועד מתן צו פתיחת הליכים).
• הוצאות הליכי חדלות פירעון. הוצאות הנובעות מפעולות שביצע הנאמן או מי מטעמו לרבות אגרות ושכר הנאמן, ההוצאות הכרוכות בכינוס ובניהול ועדת נושים, לגבי יחיד- הוצאות סבירות להלוויתו והוצאות העיזבון לניהול עזבונו והוצאה אחרת שנקבע כי דינה כהוצאות הליכי פירעון (סעיף 233 לחוק).
• חובות בדין קדימה: חוב בשל שכר עבודה בניכוי הגמלה המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי[33], ניכוי מס הכנסה במקור מספקים נותני שירות ועובדים, ניכוי ביטוח לאומי שטרם הועבר, חוב מזונות שהוא חוב פסוק, קרן חוב מע"מ שנוצר ב-12 החודשים שקדמו למתן הצו, תשלום חובה[34] שנפרס על פי הסדר פריסה בתקופה של שלוש שנים לכל היותר (סעיף 234 לחוק).
• חובות המובטחים בשעבוד צף על נכסים של החייב במועד מתן צו פתיחת הליכים וכן על התמורה בעד נכסים חלופיים להם, הניתנים לזיהוי או לעקיבה בסכום שלא יעלה על 75% מהתמורה שהתקבלה ממימושש נכסי השעבוד הצף (סעיף 244 לחוק).
• חובות כללים כולל הפרשי הצמדה שנוספו על פי דין או הסכם עד למועד מתן צו פתיחת הליכים לא כולל ריבית פיגורים (סעיף 235 לחוק).
• ריבית נוספת (סעיף 236 לחוק).
• חובות דחויים (סעיף 237 לחוק).

התמורה ממימוש נכס משועבד

התמורה מפדיון או ממימוש הנכס המשועבד תיזקף תחילה לחשבון ההוצאות שהוצאו לשמירת ערכו, להשבחתו ולמימושו, ולאחר מכן לכל אחד מרכיבי החוב המובטח שלהלן, בהתאם לחלקו היחסי בחוב המובטח קרן החוב והפרשי הצמדה וריבית שנוספו לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים; הפרשי הצמדה וריבית שנוספו ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד לפירעון החוב המובטח.

הושלם מימוש נכס משועבד וטרם הוכרעה תביעת החוב של הנושה המובטח, רשאי הנאמן לעכב תחת ידו את התמורה שהתקבלה מהמימוש עד להכרעה בתביעת החוב או לדרוש ערוכה מהנושה המובטח כתנאי להעברת התמורה לידיו (סעיף 250 לחוק) .

הגנת דירת מגורים – יחיד

החוק קובע כי תהיינה זכויות החייב בדירה אשר תהיינה – ודירת המגורים תימכר כדירה פנויה, תימכר זכות במקרקעין הכלולה בנכסי קופת הנשייה של היחיד המשמשים כולם או חלקם, למגורי חייב שהוא יחיד, באישור בית המשפט לאחר שקיים דיון ונתן לחייב ולנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם ומצא כי התקיימו כל אלה:           התועלת שתצמח לנושים ממכירת הזכות האמורה גוברת על הנזק שייגרם ליחיד כתוצאה מכך, בהתחשב, בין השאר בגילם של היחיד ובני משפחתו הגרים עמו ובנסיבותיהם האישיות ובכלל זה מצבם הבריאותי ואין אפשרות סבירה לפרוע את החוב בדרך אחרת שפגיעתה ביחיד פחותה ו   ליחיד ולבני משפחתו הגרים עמו יהיה מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צורכיהם, או שהועמד לרשותם סידור חלופי של מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צורכיהם לתקופה שיקבע בית המשפט

התקופה – לעניין יחיד שנחה דעתו של בית המשפט שתהיה לו יכולת לממן מקום מגורים סביר לעצמו ולבני משפחתו הגרים עמו לאחר תום הליכי חדלות הפירעון, בין באמצעות יכולת השתכרותו העתידית ובין באמצעות הכנסה או זכויות אחרות – לתקופה של ארבע שנים, ורשאי בית המשפט לקבוע תקופה קצרה או ארוכה יותר אם מצא כי יש הצדקה לכך. לעניין יחיד שלא נחה דעתו של בית המשפט שתהיה לו יכולת לממן מקום מגורים סביר לעצמו ולבני משפחתו הגרים עמו לאחר תום הליכי חדלות הפירעון, בין באמצעות יכולת השתכרותו העתידית ובין באמצעות הכנסה או זכויות אחרות – לתקופה שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לקבוע כי תקופת הסידור החלופי תהיה לכל ימי חייו של היחיד. החוק קובע כי לא יחולו יש לשקול את התועלת לנושים לעומת הנזק לחייב, תוך בחינת גילם של היחיד ובני משפחתו הגרים עמו ובנסיבותיהם האישיות ובכלל זה מצבם הבריאותי[35].

עקיבת זכויות

נמכר נכס מקורי- נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות – שימוש, השכרה ומכירה במהלך העסקים הרגיל (סעיף 61) או לא במהלך העסקים הרגיל (סעיף 62 לחוק), כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, יהיו התמורה בעדו או הנכס החלופי, הניתנים לזיהוי או לעקיבה, משועבדים לטובת הנושה באותה דרגת עדיפות או שיראו אותם כנכסים הכפופים לשיור בעלות, לפי העניין, ככל הנדרש להבטחת פירעון החוב המובטח או להבטחת תשלום התמורה בעד הנכס הכפוף לשיור בעלות, ואולם הנושה או הבעלים של הנכס לא יוכל להיפרע מהנכס החלופי בסכום העולה על שווי הנכס המקורי. (סעיף 64 לחוק).

הסדר חוב

חייב יחיד או תאגיד, חבר תאגיד ונושה[36] המציע הסדר חוב[37], רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להבאת ההסדר לאישור בעלי העניין בו (סעיף 89 (ה) לחוק). על הסדר חוב שנעשה באין צו לפתיחת הליכים לעניין תאגיד על הסדר חוב, בין שנעשה באין צו לפתיחת הליכים ובין שנעשה לאחר מתן צו כאמור יחולו הוראות חלק י לחוק. עלה סך נכסיו של חייב שהוא תאגיד על סך חובותיו והסדר החוב מציע לכל נושה תמורה השווה למלוא סכום החוב שבו הוא נושה – תובא ההצעה גם לאישור חברי התאגיד[38]. מצא בית המשפט כי יש בעצם הבאת הסדר החוב לאישור הנושים משום פגיעה בהליך לפי פרק זה, לא יורה על הבאתו לאישור בעלי העניין. (סעיף 322 לחוק). בהסדר חוב לא ניתן לפטור תאגיד מתשלום עונשי במסגרת ויחיד מחובות שאינם ברי הפטר (סעיף 325 89(ב) , 175 לחוק) .

מינוי מומחה בהסדר חוב מהותי

מתקיים משא ומתן בין חברת איגרות חוב ובין בעלי איגרות חוב מסדרה מסוימת לשם גיבוש הסדר חוב מהותי, יפנה נאמן איגרות החוב של אותם בעלי איגרות חוב, ואם לא מונה נאמן איגרות חוב כאמור – תפנה החברה, לבית המשפט, במהלך המשא ומתן, בבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת הסדר החוב בית המשפט לא ימנה למומחה מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמומחה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן המומחה לבעל עניין בהליך או לבא כוח של בעל עניין (סעיף 329 לחוק).

פעולות ועסקאות בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה

הנאמן רשאי במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה לעשות שימוש ואו למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע או שעבוד צף או כפוף לשיור בעלות

היה תאגיד בהפעלה יחולו על מימוש נכסים המשועבדים בשעבוד קבוע, גיבוש שעבוד צף, מסירת נכסים שיש לגביהם זכות עיכבון וקבלת חזקה בנכסים הכפופים לשיור בעלות, המגבלות הקבועות בסעיפים 245, 252, 253 ו-254 לחוק.

חוזים קיימים של תאגיד בהפעלה

הנאמן רשאי לבטל באישור בית המשפט חוזה שתאגיד בהפעלה הוא צד לו, שנכרת קודם למתן צו לפתיחת הליכים וביצועו טרם הושלם ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך 90 ימים ממועד מתן צו פתיחת הליכים (ס' 67-71 לחוק) ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון.

אין בפתיחת הליכי חדל"פ כדי להביא לביטולו של חוזה קיים או להקנות לצד השני זכות לבטלו גם את נקבע בחוזה כי החוזה יתבטל בנסיבות אלה.

בוטל חוזה יהיה דין הוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה כדין חובות עבר.

תקופת התשלומים – יחיד

תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי. בית המשפט רשאי לקבוע, מטעמים שיירשמו, תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים אם התקיימו לגבי היחיד נסיבות אישיות המצדיקות זאת וכן תקופה ארוכה יותר בנסיבות מסוימות.

דוח מסכם של הנאמן

שלושה חודשים לפני תום תקופת התשלומים יגיש הנאמן לממונה דוח מסכם לעניין עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה בחובת התשלומים. הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד, והוא יועמד לעיון הנושים בהתאם להוראות שיקבע הממונה. (סעיף 172 לחוק).

הפטר לאלתר

בית המשפט לא יטיל על יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה חובת תשלומים, וייתן לו הפטר לאלתר, אך, לא יינתן הפטר לאלתר ליחיד שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים שבשלהם אפשר להאריך את תקופת התשלומים, אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. בית המשפט רשאי הוא להורות כי כל הנכסים שיוקנו ליחיד בתקופה שיורה ושלא תעלה על שלוש השנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, או חלק מהנכסים כאמור, ייכללו בנכסי קופת הנשייה, בכפוף למגבלות וכן רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות, להורות כאמור לגבי נכסים מסוימים גם לתקופה העולה על שלוש שנים. (סעיף 167 לחוק).

הפטר

בתום תקופת התשלומים, ואם ניתן ליחיד הפטר לאלתר עם מתן הצו לשיקום כלכלי, יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה. אין בהפטר כדי לגרוע מסמכויות הנאמן לגבי נכסי קופת הנשייה כפי שהוקנו לו או כדי לגרוע מחובת היחיד לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה ולקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי החלים גם לאחר ההפטר.

הממונה ייתן ליחיד אישור על מתן הפטר כאמור. (סעיף 174 לחוק).

חובות שאינם בני הפטר

ההפטר לא יחול על חובות עבר שהם תשלום עונשי[39], חוב שנוצר במרמה או נובע מגניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה, חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין וכן רשאי בית המשפט להורות כך לגבי חוב עבר שמקורו בחוב פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין (סעיף 175 לחוק).

אחריות נושאי משרה: דירקטור ומנכ"ל שלא פעל לצמצום היקף חדלות הפירעון

החוק קובע כי רשאי בית המשפט לבקשת הנאמן או הממונה, לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות כי הדירקטור[41] או המנהל הכללי יישא באחריות כלפי התאגיד לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד בשל מחדלו אם ידע דירקטור או מנהל כללי או היה עליו לדעת כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון ולא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקפה, חזקה כי דירקטור או מנהל כללי נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון של התאגיד, אם אם נקט אמצעים להערכת מצבו הכלכלי של התאגיד ופעל כדי שהתאגיד ינקוט אחד האמצעים: קבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים; ניהול משא ומתן עם נושי התאגיד כדי להגיע עמם להסדר חוב; פתיחה בהליכי חדלות פירעון.

לא תקום לדירקטור או למנהל כללי חבות לפי סעיף זה אם הוכיח כי הסתמך בתום לב הסתמכות סבירה על מידע ולפיו התאגיד אינו נמצא בחדלות פירעון (סעיף 288 לחוק).

הפרת חובה בידי בעל תפקיד בתאגיד

מצא בית המשפט כי בעל תפקיד בתאגיד יזם התאגיד כהגדרתו בחוק החברות, נושא משרה בתאגיד, הנאמן או מי שפעל מטעמו וכן כונס נכסים או מי שהיה בעל תפקיד הפר חובה כלפי התאגיד שמקימה עילה לחיובו בפיצוי, תשלום או השבת נכס לתאגיד, רשאי הוא, לבקשת הנאמן או הממונה, לאחר מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות לאותו אדם לפצות, לשלם או להשיב את הנכס לתאגיד. בקשה כאמור המוגשות נגד הנאמן, נגד מי שפעל מטעמו או נגד כונס הנכסים, יכול שתוגש גם על ידי החייב או נושה של התאגיד (סעיף 289 לחוק).

ניהול במרמה של נושא משרה

מצא בית המשפט כי מי שהיה נושא משרה בתאגיד, היה שותף ביודעין לניהול התאגיד במרמה בתקופה שקדמה למתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, רשאי הוא, לבקשת הנאמן או הממונה, להורות לגביו אחד או יותר מאלה לקבוע כי נושא המשרה יישא באחריות לנזקים שנגרמו לתאגיד כתוצאה מניהול התאגיד במרמה; או לפסול אותו מלשמש נושא משרה בכל תאגיד לתקופה שיורה ושלא תעלה על חמש שנים. (סעיף 290 לחוק).

בירור בדבר ניהול במרמה של נושאי משרה

התעורר במהלך ניהול הליכי חדלות הפירעון חשד בדבר ניהול התאגיד במרמה בידי נושאי המשרה בו בתקופה שקדמה למתן הצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט להורות לממונה או לנאמן לברר את הדבר ולהגיש את ממצאיו לבית המשפט (סעיף 291 לחוק)

הליכים בינלאומיים

הוראות החוק יחולו אם רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר מבקשים סיוע מהרשות המוסמכת בישראל או מנאמן, בקשר להליך זר, או, הרשות המוסמכת בישראל או נאמן מבקשים סיוע מרשות מוסמכת זרה או מבעל תפקיד זר, בקשר להליכי חדלות פירעון המתנהלים בישראל; או, הליכים זרים והליכי חדלות פירעון בישראל מתנהלים במקביל לגבי אותו חייב או שמתנהלים לגביו במקביל כמה הליכים זרים; או, לנושים או לבעלי עניין אחרים במדינה זרה או לבעל תפקיד זר יש עניין לפתוח בהליכי חדלות פירעון בישראל או להשתתף בהליכים כאמור.

ביצוע ותקנות

שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה תקנות בענייני סדרי דין בהליכים לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות לעניין הגשת בקשות לפי חוק זה, מסמכים שיש לצרף אליהן, מועדי הגשתן, הגשת התנגדויות להן וחובות פרסום; חובות דיווח שיחולו על החייב והנאמן, אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם; באישור ועדת החוקה – אגרות ותשלומים בעד הליכים לפי החוק[40].

פירוק

ניתן צו פתיחת הליכים והורה בת המשפט על פירוק התאגיד יפעל הנאמן בהקדם למימוש נכסי קופת הנשייה ולחלוקתם לנושים.

לאחר השלמת פירוק התאגיד יורה בית המשפט בצו על חיסולו. מיד עם מתן צו החיסול ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם החברות והשותפויות ויודיע על רישום חיסול התאגיד לבית המשט ולממונה. בית המשפט יורה כיצד לנהוג במסמכים של תאגיד שחוסל ושל נאמן, ובלבד שיישמרו לתקופה של שבע שנים לפחות (סעיף 99 לחוק).

מעבר למערכת מקוונת

שר המשפטים רשאי לקבוע כי פעולות הנעשות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובכלל זה דיווחים, פרסומים, הגשת בקשות ומסמכים, מתן זכות עיון או הצבעות יבוצעו באופן מקוון, ובלבד שיובטח מענה הולם למי שאינו עושה שימוש באמצעים מקוונים, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין אופן ביצוען של פעולות מקוונות אלה.

מחקר

משרד המשפטים יערוך מחקר שילווה את יישום הוראות החוק. שר המשפטים ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על תוצאות המחקר בתום שלוש שנים מיום התחילה.

בברכת שנה טובה ומתוקה,

אפרתי, רואי חשבון

טלפון: 036298019 0774260800 0774662839

פקס: 036299519 0775558030

E-mail: [email protected]

[1] הצעת חוק ממשלה 1027. פורסם ביום כ"ח באדר התשע"ח (15 במרס 2018) תחילתו 18 חודשים מיום פרסומו. הוראות החוק לא חלות על אגודות שיתופיות, עמותות, חברות לתועלת הציבור ורשויות מקומיות. החוק יוצר מסגרת חקיקתית אחת המתייחסת להליכי חדלות פירעון של יחיד ותאגיד ומבטל את פקודת פשיטת הרגל ואת ההסדרים שהיו קיימים בפקודת החברות ובחוק החברות.  בתקופה של חמש שנים מיום התחילה, ימשיכו לחול על עמותה ועל חברה לתועלת הציבור הסדרי הפירוק שחלו בעניינן לפי פקודת החברות, ערב יום התחילה, בהתאם להוראות פרק ז' לחוק העמותות או הוראות הפרק הראשון א' בחלק התשיעי לחוק החברות, לפי העניין (סעיף 376 לחוק).

[2] לשיקומו הכלכלי של החייב תועלת משקית כללית והוא מקדם גם ערכים חברתיים נוספים. כך לדוגמה, שיקום התאגיד והמשך פעילותו במשק עשוי לשמר מקומות עבודה רבים ולספק מקור פרנסה לעובדיו ולספקים שהתקשרו אתו וכך להביא תועלת גדולה למשק ולחברה. החוק מציב את שיקומו הכלכלי של היחיד, חייב שהוא אישיות משפטית טבעית, כערך מרכזי בהליכי חדלות הפירעון של יחידים וכן מקנה לבית המשפט אפשרות להפניה להכשרה כלכלית להתנהלות נכונה ליחיד אם מצא בית המשפט / הממונה / רשם הוצאה לפועל כי הנסיבות שהובילו לחדלות הפירעון מצביעות על כך שהכשרה כאמור תסייע לשיקומו הכלכלי (סעיף 161, 196,  324 לחוק). בחלק מהמקרים, קריסתו הכלכלית של היחיד נובעת מטעויות בהתנהלות כלכלית. טעויות אלה נגרמות לא אחת מהעדר ידע וחלק משמעותי משיקומו הכלכלי של היחיד יתבצע באמצעות הקניית כלים להתנהלות כלכלית נכונה שיסייעו לו שלא לשוב להליכי חדלות הפירעון.

[3] הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך תכליתם של הליכים אלה היא להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון (צדק חלוקתי).

[4] הדינים החלים על יחידים נותנים משקל רב יותר לשיקום החייב ולשילובו במרקם החיים הכלכליים תוך שמירה על כבודו.

[5] שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו פתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה או בשתיהן (סעיף 15, 114, 108(ד) לחוק) בית המשפט רשאי להאריך את תקופת התשלומים עד מתן הפטר ליחיד לתקופה ארוכה משלוש שנים ו/או לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן אם מצא כי היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים כמפורט (סעיף 163 לחוק).

[6] ממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה על ידי שר המשפטים לפי סעיף 266 לחוק והודעה על מינוי תפורסם ברשומות עו"ד סיגל יעקבי – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (כונסת הנכסים הרשמית). (להלן- הממונה). תפקיד הממונה לפקח על התנהלות הנאמנים, לנהל הליכי חדלות פירעון של יחידים לפי חלק ג והליכי חדלות פירעון לגבי יחיד ולאסוף מידע הנוגע להליכי חדלות פירעון לשם ניתוח ומחקר ועוד.

[7] זכות נושה מובטח למימוש נכס בשעבוד ספציפי' או, שיורי, זכות קיזוז, זכות עיון במסמכים (תאגידים), זכות נושה לפנות לבית משפט. בהפעלת סמכויותיהם ובמילוי תפקידיהם יתחשבו בית המשפט, הממונה והנאמן, ככל האפשר בעמדת הנושים המובטחים (עמדתם תיקבע באסיפת נושים או בוועדת נושים) בכפוף להכרעת האסיפה ושאינם מובטחים.

[8] מרכז חייו במועד הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים החל בששת החודשים שקדמו לו בישראל, או יש לו נכסים בישראל, או מנהל עסקים בישראל (סעיף 101 לחוק).

[9] הרשום בישראל, מנהל עסקים בישראל, או, יש לו נכס בישראל. "נכס" – מיטלטלין, מקרקעין או זכויות (סעיף 5 לחוק).

[10] לשיקומו הכלכלי של החייב תועלת משקית כללית והוא מקדם גם ערכים חברתיים נוספים. כך לדוגמה, שיקום התאגיד והמשך פעילותו במשק עשוי לשמר מקומות עבודה רבים ולספק מקור פרנסה לעובדיו ולספקים שהתקשרו אתו וכך להביא תועלת גדולה למשק ולחברה. החוק מציב את שיקומו הכלכלי של היחיד, חייב שהוא אישיות משפטית טבעית, כערך מרכזי בהליכי חדלות הפירעון של יחידים וכן מקנה לבית המשפט אפשרות להפניה להכשרה כלכלית להתנהלות נכונה ליחיד אם מצא בית המשפט / הממונה / רשם הוצאה לפועל כי הנסיבות שהובילו לחדלות הפירעון מצביעות על כך שהכשרה כאמור תסייע לשיקומו הכלכלי (סעיף 161, 196,  324 לחוק).

[11] הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך תכליתם של הליכים אלה היא להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון (צדק חלוקתי).

[12] הדינים החלים על יחידים נותנים משקל רב יותר לשיקום החייב ולשילובו במרקם החיים הכלכליים תוך שמירה על כבודו. כישלון ביכולת פירעון האשראי וחדלות פירעון הוא תאונה כלכלית ולא פגם מוסרי.

[13] "חוב" – חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פרעונו ובין שטרם הגיע.

[14] בכפוף להוראות סעיף 31 לחוק.

[15] בקשת תאגיד שהוא שותפות יכול שתוגש גם בידי שותף כללי של השותפות. לגבי תאגיד נקבע כי לא יוכל לפרוע את החוב, ובלבד שמועד פירעון החוב חל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה.

[16] מידע לעניין כתובתו, נכסיו, חובותיו, גובה הכנסתו ומקורות הכנסתו – מכל גורם לרבות גוף ציבורי (1)   משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית וגוף אחר הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין; (2)   גוף ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ובלבד שבצו ייקבעו סוגי המידע והידיעות שהגוף יהיה רשאי למסור ולקבל;

[17]בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו. "חוב פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות, שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;

[18] כיום מסלול הפטר פועל במחוזות: באר- שבע, ירושלים, קריות, נצרת, תל אביב ונתניה.

[19] הנושה מסר דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 שקלים חדשים, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה. בחישוב סכום חוב העולה על 75,000 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים;

[20] ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

[21] בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין. (סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה)

[22] ראה/י גם סעיף 39א לחוק ניירות ערך הוראות לפי חוק החברות ותקנות לפי חוק זה יחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה מניות או תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל.

[23] לגבי קרוב – ארבע שנים לפני מועד הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים.

[24] ראה/י נוהל טיפול הממונה בבקשת חייב לצו פתיחת הליכים

[25] החלטה שלא לתת צו פתיחת הליכים, החלטה לעניין הסרת מגבלה.

[26] החלטה שלא לזמן ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים, החלטה לענין אישור הסדר תשלומים, החלטה שרואים אותה כהחלטה סופית.

[27] כדי למנוע ריכוזיות של תיקי אצל נאמן אחד וכדי להימנע מהפעלת לחצים על נאמן לפעול לטובת נושה כזה או אחר, כדי שלא לפגוע ביכולתם של שחקנים חדשים להיכנס לתחום העיסוק כנאמנים ובשל החשיבות של זהות הנאמן ומומחיותו להצלחת ההליך. טרם הותקנו תקנות ונקבע כהוראת שעה כי הנאמנים יבחרו מתוך הרשימה הקיימת בכנ"ר.

[28] סעיפים 33,125 בהתאם לאמור בהוראות סעיף 376 לחוק בהתאם לחוק חדלות פירעון (תיקון מס 2) התשע"ט- 2019 התקבל ביום 15 ביולי 2019.

[29] הממונה יקבע הוראות לעניין הוצאות הנחוצות למחיית היחיד שלגביהן יוכל היחיד להתקשר בעסקה או לבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, בסכומים שיקבע הממונה, בלא אישור הממונה.

^[30]  "עסקה חריגה" – עסקה שאינה במהלך העסקים הרגיל של החברה, עסקה שאינה בתנאי שוק או עסקה העשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או התחייבויותיה;

[31] בית המשפט ישקול שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך ורשאי לשקול שיקולים הנוגעים לטובת התאגיד או לטובת הציבור.

[32] נושה שיש לו זכות עיכבון על נכס של החייב, יראו אותו כבעל זכות שעבוד על הנכס, זכות מהותית ולא רק זכות דיונית  (סעיף  253 לחוק).

[33] בסכום שלא יעלה על 25,630 ש"ח לעניין שכר עבודה או 39,945 ש"ח לעניין פיצויי פיטורין יחד עם שכ"ע. הסכום יעודכן ב 1 בינואר כל שנה.

[34] תשלום חובה- חוב מס לרשות המיסים, דמי ביטוח לרבות מס בריאות, או חוב ארנונה.

[35] להבדיל מפקודת פשיטת הרגל שקבעה (בסעיף 86א לפקודה) שדיני הגנת הדייר ימשיכו לחול. בשים לב לכך שצומצמה ההגנה למקרים בהם רשומה הדירה בטאבו על שם בני הזוג, תוך החרגת מקרים בהם רשומה הערת אזהרה בלבד. רא"ע 4628/18 מרדכי סגלשטיין נגד עו"ד מיכאל שמואל.

הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מימוש של משכנתה או משכון של זכות במקרקעין של היחיד המשמשים, כולם או חלקם, למגוריו, ויחולו לגבי הזכות כאמור הוראות סימן א': נושה מובטח, לפרק ו', ולעניין מתן סידור חלופי – יחולו הוראות סעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל, בשינויים המחויבים.

[36] אם מתקיימים לגביו התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 9 לחוק.

[37] "הסדר חוב" – הסדר בין חייב שהוא יחיד או תאגיד לבין בעלי העניין בהסדר או סוג שלהם, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חוב; "בעלי עניין", בהסדר חוב – הנושים, ולעניין חייב שהוא תאגיד – גם חברי התאגיד, או סוג שלהם. (סעיף 318 לחוק).

טיוטת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הסדר חוב ואישור תכנית לשיקום כלכלי), התשע"ט- 2019 עוסקת בהליך האישור של הסדר חוב לפי חלק י' לחוק- הסדר בין חייב שהוא יחיד או תאגיד לבין בעלי העניין בהסדר או סוג שלהם, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חוב, בבית המשפט.  הטיוטה מבקשת להחליף את ההוראות הקיימות בתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה- 1985 ובתקנות החברות (בקשה לפשרה והסדר), תשס"ב -2012 בעניינים אלה.

[38] אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או חברי התאגיד (אסיפות סוג), בדרך שיורה בית המשפט; לעניין זה, "סוג" – כהגדרתו בסעיף 84(א). (סעיף 323 לחוק).

[39] קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרת חיקוק, למעט קנס פיגורים וריבית פיגורים שהתווספו לתשלום שאינו עונשי.

[40] ראה/י תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות) (הוראת שעה), התשע"ט-2019, וכן טיוטת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (סדרי דין בבקשות לצו לפתיחת הליכים וניהול הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי), התשע"ט-2019. טיוטת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הסדר חוב ואישור תכנית לשיקום כלכלי), התשע"ט- 2019. טיוטת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (שכר נאמן בהליכי חדלות פירעון, אומדן שווי של נכס משועבד ומימוש נכסים), התשע"ט-2019.

[41] הוראות חלק זה יחולו גם על דירקטור בפועל לרבות בניגוד להוראות סעיף 106 לחוק החברות.