סקר אימוץ בינה מלאכותית בשוק העבודה בישראל : דפוסי שימוש, פערים ואתגרים ממצאים מסקר עובדים ייעודי אלה שחר | גלעד בארי

סקר – אימוץ בינה מלאכותית בשוק העבודה בישראל :דפוסי שימוש, פערים ואתגרים ממצאים מסקר עובדים ייעודי אלה שחר | גלעד בארי

בנק ישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה פרסמו סקר מסקר עובדים ראשון מסוגו בישראל שהתמקד במאפייני השימוש בבינה מלאכותית

שיעור גבוה של עובדים משתמשים ב־AI בעבודה 57%, ושיעור גבוה אף יותר משתמשים בו מחוץ לעבודה. השימוש מתמקד במשימות הנוגעות למגוון רחב של עבודות, כגון עיבוד וכתיבת טקסט, למידה וחיפוש מידע.

לצד זאת ניכרת שונות בדפוסי האימוץ: השימוש גבוה יותר בקרב עובדים צעירים ומשכילים, ונמוך יותר בקרב ערבים וחרדים, בעוד שהפער בין נשים לגברים קטן יחסית. במקומות עבודה רבים השימוש ב־AI קיבל עידוד מצד המעסיק, אך היעדר מדיניות ברורה בחלק מהארגונים, לרבות בנוגע למימון השימוש בכלים, מצביע על כך שההטמעה הארגונית עדיין אינה מלאה.

במבט כולל, הסקר מצביע על כך שהיקף השימוש ב־AI בישראל גבוה בהשוואה בין־לאומית, אך עומק ההטמעה, איכות השימוש וההסדרה הארגונית עדיין חלקיים ומעיבים על מינוף הערך הגלום בשימוש בכלים. בהתאם לכך, המלצות המדיניות
מתמקדות בחיזוק איכות השימוש, ובכלל זה: עידוד שימוש איכותי ב־AI בקרב עסקים בעלי חסמי אימוץ ובמגזר ציבורי, קידום למידה לאורך החיים לשיפור מיומנויות העובדים וצמצום פערים, והיערכות לשינויים אפשריים בשוק העבודה על רקע שיעור החדירה הגבוה של AI.

רקע
קצב ההתפתחות המהיר של כלי בינה מלאכותית להלן AI, ובפרט של כלי AI יוצרים (AI Generative), מחדד את הצורך בבחינת השפעתם על שוק העבודה ובגיבוש צעדי המדיניות הנדרשים. טכנולוגיה זו צפויה להשפיע על נושאים מרכזיים בשוק העבודה, כגון פריון העבודה, הרכב התעסוקה, מבנה המשימות בתוך עיסוקים, הביקוש למיומנויות, והפערים בין עובדים, ענפים וקבוצות אוכלוסייה. אימוץ רחב של AI צפוי לשנות את אופן ביצוע העבודה ואת הכישורים הנדרשים מהעובדים (בנק ישראל, 2025; ;2023 ,OECD 2024 .,al et Cazzaniga).
כדי להעריך את ההשפעה הכלכלית של AI יש לבחון יחד את פוטנציאל החשיפה של משלחי היד לטכנולוגיה, את מידת האימוץ בפועל ואת איכות ההטמעה במקום העבודה.
הטמעה איכותית עשויה לתרום למימוש התועלת הכלכלית של AI בעוד שהטמעה בתנאים של פערי מיומנות וחסמים ארגוניים עלולה להגביל תועלת זו ולהעמיק פערים בין עובדים ובין ענפים (2025 ,INSEAD & ,BCG ,OECD(. נוסף על כך, ל־AI עשויות להיות השפעות על הביקוש לעובדים ועל הרכב המיומנויות הנדרש בשוק העבודה 2024 .,al et Cazzaniga; 2023 ,OECD). לכן, נתונים על שימוש בפועל ב־AI בעבודה הם בעלי חשיבות מיוחדת: עובדים באותו משלח יד עשויים להיות חשופים לפוטנציאל דומה של שינוי טכנולוגי, אך בפועל להשתמש ב־AI בתדירות שונה, לצרכים שונים, וברמות שונות של מיומנות ותמיכה ארגונית (2024 ,Green). מידע כזה חיוני כדי להבין באיזו מידה הפוטנציאל הכלכלי של הטכנולוגיה מתממש, אילו חסמים מגבילים את מימושו, ואילו התאמות נדרשות במיומנויות העובדים ובמדיניות שוק העבודה

מיומנויות וביקוש להכשרה ב־ AI
ככל שאימוץ טכנולוגיות AI מתרחב, צפוי לעלות גם מספר העובדים שיידרשו להכיר את הכלים האלה ולהשתמש בהם בפועל. על רקע זה, בדקנו גם עד כמה עובדים מעריכים שיש ברשותם את הכישורים הנדרשים לעבודה עם הטכנולוגיה, עד כמה הם מעוניינים לרכוש ידע נוסף ולשפר את שליטתם בה, ובאילו תחומים הם מבקשים להתמקצע. ממצאי הסקר מצביעים על כך שמרבית העובדים, כ־,80% מעריכים כי יש להם את הכישורים הנדרשים לעבודה עם AI וכחמישית מעריכים כי אין להם. שיעור העובדים המעריכים כי אין להם את הכישורים גבוה במיוחד )כשליש( בקרב גברים חרדים ונשים ערביות )תרשים 8(. לצד זאת, הסקר מצביע על עניין רחב בלמידת AI ובשיפור השליטה בכלים אלה: כ־87% מהעובדים הביעו רצון לשפר את הידע והשליטה שלהם תרשים 9א. ממצא זה עולה בקנה אחד עם ממצאי סקר Matter That Risks של OECD כפי שנותחו במכון הישראלי לדמוקרטיה, שלפיהם הציבור בישראל בולט במיוחד בהערכתו כי רבים יידרשו להכשרות מקצועיות נוספות על רקע חדירת AI לשוק העבודה (אבירם ניצן ובן אליה, 2026).
בקרב העובדים שהביעו עניין בלמידה, המסלול המועדף הוא למידה בזמן העבודה תרשים 9א. העדפה זו עשויה לשקף את תפיסת העובדים שלפיה למידת AI קשורה לצורכי העבודה, ולא רק לרכישת מיומנות כללית. בנוסף, העובדים מבקשים ללמוד או
להשתפר בעיקר בתחומים שבהם השימוש ב־AI כבר נפוץ, ובראשם עבודה עם טקסטים ולמידה (תרשים 9ב). חפיפה זו מרמזת כי הביקוש להכשרה הוא במידה רבה יישומי וממוקד במשימות שהעובדים פוגשים במסגרת עבודתם.
מבחינת מדיניות, הממצאים מצביעים על חשיבותן של הכשרות מעשיות ומותאמות משימה, לצד מענה מוקדם יותר לקבוצות שבהן שיעור גבוה יחסית של עובדים המדווחים כי אין להם את הכישורים הדרושים. זאת באמצעות חיזוק מיומנויות יסוד ומיומנויות דיגיטליות כלליות לפני הכשרה ישירה בשימוש ב־AI

מצאתם את התוכן שימושי ו/או מעניין. שתפו.