הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו 2024) התשפ"ג 2023
להלן תמצית שינויים שהוצעו בתכנית הכלכלית טיוטת הצעות החלטה לממשלה בדבר שינויים מבניים שיעלו לדיון במסגרת הדיונים על התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024 מופץ להערות הציבור עד ליום 22 בפברואר 2023 הציבור מוזמן להעביר את הערותיו למייל: Hesderim23@mof.gov.il
רפורמה בשוק השכירות
מטרת הרפורמה בשוק השכירות לשפר את איכות המגורים בשכירות לכל שכבות האוכלוסייה, דרך הגברת הוודאות והיציבות לשוכרים, הקלה בעלויות נלוות בשוק השכירות ותיקון עיוותים קיימים. בדרך זו, הרפורמה עתידה לשפר את איכות המגורים בשכירות ולאפשר למשקי בית למצוא בשוק השכירות תחליף ראוי ותחרותי למגורים בבעלות. בנוסף, קידום מטרת הרפורמה צפויה להשיג השפעות משקיות חיוביות, ובכלל כך הרפורמה צפויה לספק שירותי דיור ראויים בקרבת אזורי התעסוקה והביקוש, גם ללא צורך בקניית דירה והון עצמי גבוה, ובכך תשפר את הנגישות לאזורים אלו לפלח אוכלוסייה רחב ותשפר את המוביליות החברתית. בנוסף, מגורים בשכירות מאפשרים למשקי הבית מעבר דירות בעלות פחותה מאשר עלויות המעבר בין דירות בבעלות, מכיוון שהמעבר אינו דורש תהליך של מכירה וקניה של נכס על כל המשתמע מכך. כך, מועסקים יוכלו להעתיק את מקום מגוריהם לקרבת אזורי התעסוקה הרלוונטיים להם באופן פשוט יותר וכך תגדל הגמישות התעסוקתית במשק ותפחת היוממות, ולצד זאת גם תתאפשר התאמה טובה בין צרכי הדיור של משקי בית שונים לדירות בהן אלו גרים. הרפורמה בשוק השכירות כוללת מספר צעדים המיועדים לשפר וליעל את שוק השכירות הפרטית וכן לקדם את שוק השכירות המוסדית ארוכת הטווח. במטרה להקל על יוקר המחייה ולשפר את איכות המגורים בשכירות ולאפשר למשקי בית למצוא בשוק השכירות תחליף ראוי למגורים בבעלות, תוך הגברת הוודאות והיציבות לשוכרים וקידום שכירות ארוכת טווח מוצע:
- על מנת למצות את פוטנציאל הציפוף בדיור להשכרה בתכניות קיימות, מוצע להנחות את מנהל רשות מקרקעי ישראל ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לקבוע את כלל המתחמים המיועדים לשיווק
להשכרה בתכניות קיימות עד סוף שנת 2024, לרבות תכניות שאושרו בהתאם לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור הוראת שעה, התשע"ד-2014 , ולהעביר את הרשימה בתוך 90 יום לחברת "דירה להשכיר". להנחות את חברת "דירה להשכיר", משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל לבצע סקירת קרקעות ומתחמים מתוכננים אשר בבעלות המדינה בהם פוטנציאל ציפוף משמעותי לצורך איתור קרקעות לשכירות ארוכת טווח באמצעות ביצוע רה-תכנון וייעוד שטחים נרחבים נוספים לשכירות ארוכת טווח. להנחות את שר הבינוי והשיכון להציג את ממצאי הסקירה בפני ועדת השרים לענייני דיור, בנייה ומקרקעין בתוך 180 ימים ממועד החלטה זו. לתקן את התוספת השישית לחוק התכנון והבניה, בהתאם לעקרונות הבאים: א. בסעיף 2(ג()1 )לתוספת יקבע כי תקנות לעריכת הגרלות לזכאים יקבעו על ידי השר הממונה בלבד ללא צורך בהסכמתו של שר הפנים. ב. סעיף 4(ב) לחוק ימחק כך שהאחזקה התקינה של הבניין תהיה באחריות בעל הבניין כאמור בסעיף 4(א) לחוק ללא צורך בקביעת תקנות לעניין דמי הניהול והאחזקה. ג. מנגנון העדכון של דמי השכירות הקבוע בסעיף 5(2 ) בתוספת, יעודכן כך שיובהר כי בעלים של יחידת דיור שהיא דיור בהישג יד יוכל להעלות את שכר הדירה לשוכר בתום כל שנת שכירות, ובלבד שהעלאה כאמור לא תעלה על שיעור עליית המדד בתוספת השיעור שיקבע. - מוצע לתקן את פרק שני 1 , לחלק ד' לפקודת מס הכנסה בהתאם לעקרונות הבאים: להרחיב את ההגדרה של "מקרקעין לצורכי דיור להשכרה" כך שתכלול גם מקרקעין העונים לאחד מהתנאים המפורטים מטה, והכול אם אישרה החברה הממשלתית לדיור להשכרה כי יחידות הדיור ישמשו למטרה של השכרה לטווח ארוך בלבד ואם נתנה החברה האמורה בתום כל שנת מס אישור כי כל יחידות הדיור שימשו להשכרה לטווח ארוך כאמור, בשנת המס שחלפה: 1 )מקרקעין ובתנאי שנבנו על ידי קרן להשקעות במקרקעין 20 יחידות דיור עד תום שבע שנים מיום רכישתם, ובלבד שהמקרקעין נרכשו במכרז מהמדינה, והוכח להנחת דעתו של המנהל כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין שלא היה ניתן להוציא היתר בניה תוך תקופה של 36 חודשים מיום הרכישה על ידי הקרן. 2 )מקרקעין באזור הנגב או הגליל כהגדרתם בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991 , ובחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993 ,בהתאמה, ובתנאי שנרכשו על ידי קרן להשקעות במקרקעין 15 יחידות דיור למגורים לפחות, במתחם מקרקעין רצוף, או שנבנו 15 יחידות דיור כאמור לפחות עד תום שבע שנים מיום רכישת המקרקעין. בהגדרה "מכירה למשכיר", מוצע לתקן את ההגדרה כך שבמכירה למשכיר, במקום שהריט יידרש להשכיר בעצמו את יחידות המגורים ל-15 שנה, והרוכש יידרש להשכיר את הדירות למשך 10 שנים נוספות, ייקבע כי קרן הריט תידרש להשכיר את יחידות המגורים ל-10 שנים לפחות, והרוכש יידרש להשכיר את הדירות למשך 10 שנים נוספות. במקביל, לתקן את סעיף 64א10א בהתאם. כמו כן, לקבוע כי לא תתבצע מכירה למשכיר לפי סעיף זה של למעלה מ-%10 מהנכסים של הקרן.כדי להשוות את הטבות מס ערך מוסף להם זכאים פרויקטים להשכרה במסגרת חוק לעידוד
השקעות הון, התשי"ט-1959 ,כך שקרנות ריט למגורים יהיו פטורות ממס ערך מוסף על הכנסותיהן מהשכרת הפרויקטים וממכירת מוצע להטיל על שר האוצר לתקן את תקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 כך שתקנה 1 (2 ) לא תחול על קרן ריט שבונה דירה לצורך השכרה למגורים. - מוצע להוסיף סעיף 31(1) בחוק מע"מ בו יקבע כי מכירת מקרקעין לצורכי דיור להשכרה על ידי קרן השקעות במקרקעין ובלבד ששימשו לצורכי השכרה במשך חמש שנים לפחות בהתאם להוראות ולתנאים שנקבעו לפי חלק ד פרק שני לפקודת מס הכנסה ושההכנסה ממכירתם לא הייתה הכנסה חריגה. לעניין זה ,מקרקעין לצורכי דיור והשכרה "קרן להשקעות במקרקעין" ו"הכנסה חריגה" כהגדרתם בסעיף 64א2 לפקודת מס הכנסה.
- השכרת דירת מגורים
על מנת לשכלל את שוק השכירות, וכדי לצמצם את עיוותי המיסוי בשוק הדיור, מוצע לבטל את סעיף 4 לחוק מס הכנסה פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים, התש"ן- 1990 כך שתבוטל ההצמדה של תקרת הפטור. מוצע לבטל את הפטור מחובת דיווח שנתית הקיימת ליחיד שיש לו דמי שכירות מתחת לתקרה כאמור בחוק (5,740 ש"ח לחודש) פטור ממיסוי שכר דירה, ולקבוע, שחלף הגשת דוח שנתי מלא, יחיד כאמור יהיה חייב בחובת דיווח מקוונת ופשוטה שכוללת רק פרטים לגבי הדירה וגובה דמי השכירות ששולמו בשנה הקודמת. בנוסף, לאפשר דיווח ידני פשוט שאינו דורש אוריינות טכנולוגית למי שנולד לפני שנת 1955.
להנחות את מנהל רשות המיסים להקים פלטפורמה לדיווח מקוון ופשוט על הכנסות מהשכרת דירת מגורים.
לתקן את פקודת מס הכנסה כך שייקבע כי בשנת המס הראשונה שבה חלה חובת הדיווח כאמור בסעיף קטן ב, לא תחול כל סנקציה בשל אי דיווח על דמי שכירות מתחת לתקרה, אלא אם כן המפר קיבל התראה בכתב על ההפרה או העבירה, וחזר והפר את אותה הוראה.
לקבוע כי אם בעלים של דירת מגורים יחידה משכיר את דירתו היחידה, בישראל או באזור, ושוכר דירת מגורים אחרת או חדר בבית אבות, לצרכי חישוב הכנסתו מהשכרת דירתו היחידה יהיה רשאי להפחית מההכנסה האמורה, את דמי השכירות ששילם בעבור שכירת דירת המגורים האחרת והכל בהתאם להוראות הקבועות להלן: א. דמי השכירות ששילם שיהיה ניתן להפחית מהכנסתו מהשכרת דירה לא יעלו על 5.7 אלף ש"ח או על דמי השכירות ששילם, לפי הנמוך. ב. מס ההכנסה שישלם על הכנסתו משכירות ישולמו לפי סעיף 122 לפקודה, ויחולו הוראות סעיף
122(ג). ג. דמי השכירות ששילם לא היו לקרובו כהגדרתו בפסקאות 1 או 2 בסעיף 88 לפקודה. לענין סעיף זה- יראו כהכנסת היחיד גם הכנסה של דמי שכירות של בן זוגו המתגורר עמו או של ילדו עד גיל 18; בן -זוג" – כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין - ניהול הבית המשותף
מוצע להקים צוות לטיפול בכשלי השוק הנוגעים לניהול הבית המשותף בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה משפט אזרחי, שבו יהיו חברים הממונה על התקציבים במשרד האוצר, החשב הכללי במשרד האוצר, היועץ המשפטי למשרד האוצר, הממונה על התחרות והמנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון, או מי מטעמם. הצוות יעסוק, בין היתר, בנושאים הבאים:
א. דרכים להפחתת עלויות ניהול הבית המשותף;
ב. הבטחת תפקודן של מערכות מצילות חיים;
ג. בחינת חובת הדיירים ביחס לניהול הבית המשותף;
ד. מעמד הגופים העוסקים בנושא ניהול הבית המשותפים, הכוללים בין היתר את המפקח על
הבתים השותפים והאגודה לתרבות הדיור;
ה. גמישות החוזים שנחתמו בין דיירים לבין חברות ניהול ואפשרות המעבר בין חברות ניהול.
מלחמה בהון השחור
צמצום ההון השחור, הפשיעה בתחום השוק האפור והשימוש במזומן
העברת נתונים פיננסים לרשות המיסים לטובת שיפור הליכי שומה
במטרה להילחם בהון השחור, להעמיק את גביית המס ולצמצם את תופעת העלמת ההכנסות בידי עברייני מס, נקבע במסגרת החלטת ממשלה מס' 356 משעניינה חקיקת מס מוצע לתקן את חוקי המס, ובכלל זה: את פקודת מס הכנסה כך שתקבע בהם הוראה המחייבת העברת מידע, באופן מקוון, של גופים פיננסיים לרבות בנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות ביטוח, חברות סליקה, חברות להעברת תשלומים דיגיטליים וחברות המרת מט"ח לרשות המסים בנוגע לפעילות לקוחותיהם בכלל החשבונות המנוהלים על ידם עו"ש, תכניות חיסכון, קרנות נאמנות,
פיקדונות, חשבונות מט"ח וכדומה. תיקון זה נדרש מאחר שכיום מרבית הפעילות הכלכלית בישראל מתבצעת דרך מוסדות פיננסיים כגון: בנקים וחברות כרטיסי אשראי. בעוד היקף הפעילות המתבצעת דרך גופים אלה גובר, קיים מחסור במידע המועבר לרשות המסים שמטרתו לאפשר לה לממש את ייעודה לגביית מס אמת. העובדה שהשיטה מתבססת על עיקרון הדיווח העצמי, בצירוף היכולת הנמוכה של רשות המסים להגיע למידע פיננסי של חשבונות עסקיים אינה מאפשרת לראות תמונה כללית של הנישום, הכנסותיו והוצאותיו ומשכך פוגעת בביצוע יעיל של תהליך הביקורת. בנוסף, הידיעה כי לרשות המסים אין יכולת לראות את המידע העובר בגופים הפיננסיים פוגעת בהרתעה בקרב החייבים בתשלום מס.
הצעת חוק להעמקת גביית המסים ולהגברת האכיפה אמצעים לאכיפת תשלום מסים ולהרתעה מפני הלבנת הון תיקוני חקיקה, התשע"ה-2015 עברה קריאה ראשונה בכנסת אך לא קודמה מאז שנת 2016.
מוצע לתקן את ההגדרה "גוף פיננסי" באופן שיוסיף להגדרה גופים פיננסיים גוף הנותן שירותי תשלום כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 ,בהתאם לתכליות הצעת החוק. מוצע לתקן את ההגדרה "חשבון עסקי" כך שייקבע שגם חשבון של עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, ייחשב כחשבון עסקי, בהתאם להגשמת תכליות הצעת החוק. מוצע לקבוע כי גוף פיננסי וסולק יהיו חייבים לידע את כלל בעלי החשבונות העסקיים על אודות חובת הדיווח האוטומטי וכן יהיו חייבים ליידע לקוח עסקי כאמור, בעת פתיחת חשבון עסקי. מוצע להוסיף לפרטים הנכללים בדיווח של גוף פיננסי או סולק, במסגרת הדיווח האוטומטי, את סך כל הסכומים שהוצאו מהחשבון העסקי בששת החודשים שקדמו לחודש שבו מוגש הדיווח. מוצע לקבוע הוראות בעניין השימוש והניהול של המידע המתקבל במסגרת הדיווח האוטומטי לפיהן: א. המידע שיתקבל ישמש רק לצרכי ביקורת ועריכת שומות בכלל מערכי המס, וכן ישמש לצרכי אכיפה פלילית של עבירות לפי חוקי מס. ב. לא יתאפשרו עיבוד, שימוש או צפייה בפרטי המידע שהתקבלו לפי סעיף זה אלא בידי בעלי תפקידים ברשות המיסים העוסקים בבביקורת ושומות ואשר חתמו על התחייבות לשמירה על סודיות המידע. ג. אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לפי הוראות סעיף זה או לפי צו בית משפט. ד. המידע המתקבל יימחק מיד לאחר חלוף תקופת הזמן בה הוא דרוש לצורך הגשמת תכליות הדיווח בהתאם לדין. ה. מערך איסוף וקליטת הדיווחים, שמירת המידע המתקבל והשימוש בו יעשו בדרך שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיות נושאי המידע ואת סיכוני אבטחת המידע המועבר והנשמר, ושר האוצר יקבע הוראות לעניין זה. ו. לקבוע כי המנהל יהיה רשאי לדרוש מידע גם מסולק, באותו האופן בו נדרש מידע מגוף פיננסי בהתאם להצעת החוק. ז. לקבוע חובות דיווח על רשות המסים, אחת לשישה חודשים, לפיהן: 1 )ביחס למידע המתקבל מהדיווח האוטומטי – רשות המסים תדווח ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדה מוועדות הכנסת, שקבעה ועדת הכנסת, על המידע המתקבל מהדיווח האוטומטי, ובין היתר בדבר מספר הדיווחים שהתקבלו, השימוש שנעשה במידע שהועבר, תוך התייחסות לשיעור הדיווחים שנעשה בהם שימוש בחקירה בלבד, ושיעור הדיווחים שהובילו להגשת כתבי אישום, מידת התרומה של השימוש במידע לקידום ההליך הפלילי ולחומרת הענישה, ככל שהיתה, מידת התרומה של השימוש במידע לגובה השומה, ככל שהיתה. 2 )ביחס למידע המתקבל במסגרת דרישת המידע – רשות המסים תדווח ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדה מוועדות הכנסת, שקבעה ועדת הכנסת, בדבר המידע המתקבל במסגרת דרישת המידע, ובין היתר על מספר הדיווחים שהתקבלו והשימוש שנעשה במידע שהועבר באופן דומה לסוג הדיווח בהתאם להצעת החוק בשינויים המחויבים.
צמצום החזקת מזומן וצמצום תופעת השימוש בחשבוניות פיקטיביות
בין היתר, החלטת ממשלה מס' 549 הטילה על רשות המסים להשתתף במאמצי האכיפה לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, בפרט באמצעות צמצום החזקת מזומן וצמצום תופעת השימוש בחשבוניות פיקטיביות. בהמשך להמלצות הצוות הבין משרדי קידום הליכי חקיקה נדרשים וקידום מהלכים נוספים שיהיה בהם לסייע לצמצום פשיעה, כפי שנקבע בהחלטת ממשלה מס' 549 מלקדם את הצעדים הבאים:
צמצום השימוש בחשבוניות פיקטיביות
מוצע לתקן חוק מעמ כך שתתאפשר בקרה על חשבוניות בסכום מעל חמשת אלפים ש"ח באמצעות הקצאת מספרי חשבוניות על ידי הקצאת מספרי אישור לחשבוניות שיצוין יחד עם מספר החשבונית והכל באמצעות מערכת מקוונת יעודית שתעלה לאויר לשם כך.האמור לא יחול לגבי חשבונית מס שחל לגביה מע"מ אפס.
38(א1) על אף האמור "לא יותר ניכוי מס תשומות הכלול בחשבונית מס שסכומה בלא המס, עולה על 5,000 ש"ח ושאינה כוללת מספר שהקצה לה המנהל כאמור בסעיף 47."
47 (א2) (1) עוסק מורשה המוציא חשבונית מס כאמור רשאי לבקש מהמנהל להקצות מספר לחשבונית המס, ובעסקה שסכומה עולה על 5,000 ש"ח חייב הוא לעשות כן אם ביקש הקונה".
(2) המבקש יגיש את הבקשה באופן מקוון כפי שיורה המנהל, יציין המבקש את המספר על גבי חשבונית המס.
(3) היה למנהל יסוד סביר לחשש שחשבונית המס שלגביה הוגשה הבקשה תוצא שלא כדין רשאי הוא לקבל החלטה מקדמית שלא להקצות לחשבונית המספר , ישלח מייד הודעה מקוונת למבקש אשר תכלול את העילה להחלטה לא להקצות מספר וכן הזמנה של המבקש לטעון בפני המנהל טענותיו תוך 3 ימי עסקים (השימוע) וכן הסבר לגבי החלופות:
(א) המבקש רשאי לבקש מהמנהל שיפנה לקונה ויציע לו לקבל את תשלום המס בשל העסקה על עצמו או שהמבקש יוציא חשבונית מס שבה תדווח העסקה כאילו היה חל עליה מס בשיעור אפס.
(ב) המבקש רשאי להוציא לקונה חשבונית מבלי שיוקצה לה מספר .
(א3) המנהל יכול לקבוע כי השימוע ייעשה בהיוועדות חזותית. השימוע יעשה על ידי אדם אחר מזה שהחליט לא להקצות המספר. הההחלטה בשימוע תהיה תוך יום אחד ואם לא תתקבל יראו כאילו אושרה ויקצה לה מספר.
על ההחלטה ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי.
חוק צמצום השימוש במזומן, התשס"ח-2018
לתקן את חוק צמצום השימוש במזומן, ולבצע תיקוני חקיקה נוספים במידת הצורך, כך שייקבעו בהם העקרונות הבאים:
- הטלת מגבלות על החזקת כסף מזומן על ידי אדם או עוסק החל מיום 1 בינואר 2024 (להלן – יום התחילה) באופן הבא:
- החזקת כסף מזומן על ידי אדם בסכום הגבוה מסכום של 200,000 ש"ח הסכום המותר בהחזקה תהווה עבירה פלילית שבצידה קנס פלילי בשיעור 30% מהסכום העולה על הסכום המותר בהחזקה, כמו כן בהמשך לכך ייקבע קנס מינהלי לעבירה זו בשיעור של 20% מהסכום העולה על הסכום המותר בהחזקה. לגבי עוסק – ייקבע עיצום כספי בשיעור של 20% מהסכום העולה על הסכום המותר בהחזקה.
- על אף האמור עוסק יהיה רשאי להחזיק בכל מועד סכום מזומן מעל הסכום המותר בהחזקה עד גובה סך ההכנסות במזומן שהתקבלו על ידי העוסק במהלך שבעת ימי העסקים שקדמו למועד זה.
- נמצא כי אדם מחזיק סכום העולה על הסכום המותר בהחזקה, ולא הוטל קנס מינהלי בגין החזקתו, ניתן יהיה לתפוס את הסכום העולה על הסכום המותר בהחזקה, וכן סכום נוסף,
אם לא דווח עליו בהתאם להוראות סעיף 5 להלן, עד לתקרה של 100,000 ש"ח נוספים לכל היותר, למשך 14 יום. בתום תקופה זו יוחזרו הכספים למחזיק אלא אם כן התקיים אחד
מאלה:הוגשה לבית המשפט בקשה לקבלת צו תפיסה זמני – ניתן יהיה להמשיך לתפוס את הסכום שלגביו הוגשה הבקשה כאמור, עד להחלטת בית המשפט בבקשה.
בסעיף זה, "בקשה לקבלת צו תפיסה זמני" – כל אחד מאלה: בקשה לצו זמני לפי פקודת הסמים המסוכנים התשל"ג 1973 בקשה לצו זמני שהוגשה מכוח חוק איסור הלבנת הון התש"ס- 2000; בקשה לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה תשס"ג- 2003 בארגוני פשיעה; בקשה לצו זמני שהוגשה מכוח סעיף 53 לחוק המאבק בטרור תשע"ו-2016 . או אם התקיים ברכוש התפוס אחד האמורים בסעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), התשכ"ט-1969 בקשר לעבירה שאיננה עבירה לפי סעיף 1 ,והוגשה בקשה לבית המשפט למתן צו לפי סעיף 34 לפקודה. או הוגשה בקשה לחילוט אזרחי לפי סעיף 22 לחוק איסור הלבנת הון, לפי סעיף 14 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, או לפי סעיף 36ב לפקודת הסמים המסוכנים. - היה יסוד סביר לחשד שנעברה ברכוש התפוס עבירה שעניינה העלמת מס כפי שיפורט בחוק, יראו את הרכוש התפוס כרכוש שנעברה בו עבירה לפי סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי, ויחול לגביו האחור לעיל. על אף האמור, נתפס סכום מזומן בהתאם להוראות הסעיף האמור, והוחלט לאחר מכן על הטלת קנס מינהלי או עיצום כספי על המחזיק, לפי העניין – יוחזר הסכום התפוס למחזיק.
- לקבוע חובת דיווח שנתית לרשות המסים על החזקת מזומן על ידי אדם בסכום העולה על מאה אלף ש"ח חובת הדיווח תחול לראשונה כעבור 30 יום מהיום בו הוחזק הסכום
החייב בדיווח אם ההחזקה החלה לאחר יום התחילה. מזומן בסכומים אלו, שהוחזק לפני יום התחילה, יהיה חייב בדיווח לראשונה החל מ-30 יום לאחר יום התחילה. אי קיום
חובת הדיווח תהווה עבירה פלילית שבצידה קנס מנהלי בשיעור 10% ממלוא סכום המזומן המוחזק על ידו, או -20 אלף ש"חלפי הנמוך מביניהם. ולגבי עוסק – עיצום כספי
בסכום האמור. לעניין זה, דיווח על סכום נמוך מהסכום המוחזק בפועל יחשב כאי דיווח. - שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת יוכל להפחית את הסכום החייב בדיווח ל50 אלף ₪ בחלוף שנתיים מיום התחילה, לאחר
ששקל, בין היתר, את הנתונים הנוגעים להיקף אכיפת העבירה לפי סעיף )5 )בתקופה שחלפה והפעולות שנעשו לשם כך, את כמות הדיווחים לרשות המיסים לפי סעיף זה ואת
הסכומים המדווחים. - הממשלה רושמת את הודעת נגיד בנק ישראל כי יפעל לגיבוש מתווה קליטת מזומנים בחשבונות המנוהלים בתאגידים בנקאיים, בשים לב לאמור בסעיף 2.7.1 לדו"ח הצוות
הבין-משרדי. - יקבעו הוראות מעבר לפיהן: אדם המחזיק, ערב יום התחילה, סכום העולה על הסכום המותר בהחזקה, ידווח למנהל רשות המיסים על הסכום בו הוא מחזיק מעבר לסכום המותר להחזקה )להלן – הסכום להפחתה( עד 30 יום לאחר יום התחילה ועד ליום 31 בדצמבר של כל שנה בה הוא מחזיק בסכום העולה על הסכום הותר בהחזקה. 2 )אדם שדיווח כאמור יהיה רשאי להחזיק סכום במזומן העולה על הסכום המותר בהחזקה בתנאי כי בכל שנה הוא יפחית ב- 72 אש"ח את הסכום המוחזק עד לגובה הסכום המותר בהחזקה.
- לתקן את סעיף 2(ז) לחוק צמצום השימוש במזומן, כך שהאיסור על מתן הלוואות במזומן יחול גם על גוף פיננסי מפוקח, כהגדרתו בחוק זה, וזאת בסכום המגבלה הקבועה בחוק על מתן הלוואות במזומן, קרי 6,000 ש"ח ללקוח.
- לתקן את סעיף 141א לפקודת מס הכנסה
- א. להאריך את משך תקופת שמירת המידע המתקבל בהתאם לחובת הדיווח הקבועה בסעיף 141א לפקודת מס הכנסה, העומד כיום על 3 שנים, לתקופה של 7 שנים, לצורך שימוש יעיל במידע ובשים לב לתקופת ההתיישנות בפלילים.
- ב. לאפשר העברת מידע מהמאגר לצורך חקירות שעורכת רשות המסים בשיתוף עם גופי אכיפה נוספים, ובלבד שהשימוש במידע יהיה אך ורק לצורך חקירות העבירות המנויות בסעיף 141א)ה)(1) לפקודה על ידי רשויות חקירה המוסמכות לחקור עבירות אלה.
- ג. לקבוע כי ניתן יהיה להשתמש במאגר המידע גם לצורך חקירת עבירות לפי סעיף 211(א1 ) לפקודת המכס וכן לצורך עריכת שומה בתחום זה, אם יש יסוד סביר להניח כי לא
הוגשה הצהרה או הוגשה הצהרה לא נכונה בגין טובין שערך העסקה שלהם עולה על סכום של,500 אש"ח
מסקרים שנעשו באירופה עולה כי רק שליש מהמזומן משמש לפעילות לגיטימית, כאשר ההערכה היא ששאר המזומן מוחזק בבית או על ידי תושבי חו"ל, אך חלק מהותי כנראה משמש לפשיעה. בשילוב עם מחקר נוסף, נמצא כי המדינות בעלות יחס שימוש במזומנים הגבוה ביותר יוון, רומניה ובולגריה הינן גם בעלות שיעור הון שחור גבוה ביחס לעולם. באיטליה, נמצאה התאמה בין יחס המזומן הגבוה לפשיעה מאורגנת, ובמחקר שנערך בארה"ב, נמצא כי ירידה במחזור המזומן הפחיתה את אחוזי הפשיעה במדינה.
. סכום זה הוא ההוצאה החציונית השנתית למשק בית ועל כן תתכן החזקה נורמטיבית בו כמעין "כרית בטחון", המאפשרת לאדם נורמטיבי להישען על חיסכון במזומן למשך תקופת זמן של שנה, בעת משבר, ללא כל הכנסה נוספת. סכום זה הינו אומדן לסכום המוחזק לצורך שימוש שוטף ולעת הצורך, ולכן, מחד החזקה של סכום גבוה יותר עשויה להוות פוטנציאל לפעילות פשיעה ויתכן והיא מצביעה על שימוש לא לגיטימי במזומן זה, ומאידך הגבלות על החזקה של סכום גבוה מזה לא צפויות להכביד על מי שכוונתו להשתמש במזומן בצורה נורמטיבית.
קידום אסדרת פעילות בנכסים דיגיטליים
במטרה לקדם ניהול מושכל של הסיכונים הנוגעים לפעילות של משקיעים, צרכנים ועסקים בנכסים דיגיטליים, ובפרט מטבעות קריפטוגרפים, ולצורך יצירת ודאות רגולטורית עבור הפעילות הכלכלית הקשורה לשימוש בנכסים אלה, ובהמשך לדו"ח הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בנושא נכסים דיגיטליים, לפעול לטייב את המסגרת והתשתית האסדרתית הקיימת הנוגעת לנכסים אלו, וכן להרחיב את התשתית האסדרתית וליצור תשתית אסדרתית חדשה,
יוטל על שר האוצר
לפרסם תוך 180 יום תזכיר לתיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 שבו תיקבע החלת חובת קבלת רשיון למי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות בנכסעם דיגיטליים ואינם עומדים בתחולת החוק הקיים סמכות לרגולטור לפקח על הפעילות ולהעניק הגנה מתאימה למשקיעים בנכסים אלו.
לפרסם תוך 180 תזכיר לתיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות התשנ"ד 1994 שיחל הוראות החוק על נכסים דיגיטליים ויתן סמכות לרגולטור לבצע התאמות בפיקוח ביחס להשקעה משותפת בנכסים דיגיטליים ולהעניק הגנות מתאימות לציבור המשקיעים בנכסים אלו.
לפרסם תוך 180 יום תזכיר לתיקון חוק ניירות ערך שיחיל החוק על פעילות בורסה מסלקת ניירות ערך וזירות סוחר בנכסים דיגיטליים שאינה עומדת בחוק הקיים ומתן סמכות לרגולטור לבצע התאמות בפיקוח על פעילות להענקת הגנה לציבור המשקיעים.
לפרסם תוך 90 יום תזכיר לתיקון פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ בו תיקבע הגדרה לנכסים דיגיטליים לצרכי מס מיקום הנכס הדיגיטלי בהתאם לתושבות בעל הנכס הדיגיטלי ולזית הנכס הדיגיטלי לנכס בישראל או לשירות בישראל, תיקבע הגדרה לסיווג גופים הנותנים שירותים לנכסים דיגיטליים המפוקחים ובעלי רשיון בישראל. יקבעו הוראות לגבי מועד חובת הדיווח וחובת ניכוי מס במקור ותשלום מקדמות לגבי הכנסה מנכסים דיגיטליים.
לרשום את כוונת שר האוצר עד להשלמת החקיקה לקבוע בחקיקת משנה חובת הודעה מקוונת לרשות המסים של נכס דיגיטלי בשווי העולה על 200,000 ש"ח ובלבד שההחזקה כאמור אינה באמצעות גוף מפוקח.
לרשום את כוונת שר האוצר עד להשלמת החקיקה לקבוע בחקיקת משנה כללים לקביעת מחיר מקורי (עלות) של נכס דיגיטלי, כללים לניכוי מס במקור, תשלום מקדמות, חובת דיווח על פעילות בנכסים דיגיטליים
מטבעות דיגיטליים יציבים
פעילות ההנפקה וההוצאה של מטבעות דיגיטליים יציבים אינה נתונה לפיקוח , פרט לפיקוח על מתן שירותים פיננסיים שניתנים אגב נכס זה. טרם הונפק מטבע דיגיטלי יציב בישראל, אך קיימת סבירות גבוהה כי בעתיד הנראה לעין תתקיימנה יוזמות להנפקות של מטבעות מסוג זה. בדומה, האיחוד האירופי אימץ בנובמבר 2022 חקיקה שקובעת מסגרת רגולטורית ייעודית
לאסדרה של ההנפקה וההוצאה של מטבעות אלה, ומדינות מערביות אחרות צפויות לאמץ מסגרות דומות בשנים הקרובות. מוצע לקבוע כי שר האוצר יקבע את זהות המפקח הפיננסי שלו תינתן סמכות הרישוי, הפיקוח והאסדרה על הגופים העוסקים בהנפקה והוצאה של מטבעות דיגיטליים יציבים.
– להחליט בדבר זהות הרגולטור (המפקח על נכסים דיגיטליים מגובים) אשר יוסמך ליתן רשיון פיקוח ואסדרה על גופים העוסקים בהנפקת והוצאת נכסים דיגיטליים.
שר האוצר יקבע בתקנות, לאחר היוועצות עם המפקח על מטבעות דיגיטליים יציבים ונגיד בנק ישראל, את התנאים להגדרת מטבע דיגיטלי יציב משמעותי. הגדרה כמטבע דיגיטלי יציב
משמעותי תחייב עמידה בשלושה או יותר מתנאים שיתבססו, בין היתר, על המאפיינים הבאים:
מספר המשתמשים במטבע; שווי המטבעות שהונפקו; נפח מסחר יומי; קישוריות גבוהה עם המערכת הפיננסית המסורתית או פלטפורמות דיגיטליות אחרות; היות המנפיק גם נותן שירותים בנכסים דיגיטליים. הערכה של המפקח על מטבעות דיגיטליים יציבים כי המטבע הדיגיטלי היציב צפוי לעמוד בשניים או יותר מהתנאים המפורטים בחמש השנים הקרובות. בקשה של הגוף העוסק בהנפקה ובהוצאה של המטבע הדיגיטלי היציב אל המפקח על מטבעות דיגיטליים יציבים, כי המטבע הדיגיטלי היציב יוגדר כמטבע דיגיטלי יציב משמעותי. כל מאפיין אחר אותו יקבע שר האוצר.
מתוך צורך לייצר, ככל הניתן, הרמוניזציה בין שני הגופים העשויים לפקח על מטבעות דיגיטליים יציבים, ובשל העובדה כי ייתכן ומטבע דיגיטלי יציב משמעותי יפסיק להיות מוגדר
כמשמעותי בהתאם לקריטריונים שקבע שר האוצר , ומשכך הגוף העוסק בהנפקה והוצאה של אותו המטבע יחזור להיות מפוקח על-ידי המפקח על מטבעות דיגיטליים יציבים, מוצע כי עקרונות ואמות מידה בכללי האסדרה הנוגעים למטבעות דיגיטליים יציבים משמעותיים ייקבעו על-ידי נגיד בנק ישראל בהתייעצות עם המפקח על מטבעות דיגיטליים יציבים.
בשל הפוטנציאל של מטבעות דיגיטליים יציבים להפוך למטבעות דיגיטליים יציבים משמעותיים, מוצע כי המפקח על מטבעות דיגיטליים יציבים יוכל להכריז על מטבע דיגיטלי יציב
כמשמעותי, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל ועם המנהל הכללי של משרד האוצר, ובכך יעביר את הפיקוח על הגוף העוסק בהנפקה והוצאה של המטבע הדיגיטלי היציב המשמעותי ממנו אל בנק ישראל. הכרזה זו תיעשה רק באם הגוף העוסק בהנפקה והוצאה של המטבע הדיגיטלי היציב עומד בקריטריונים שייקבעו על ידי שר האוצר בתקנות
המפקח על נותני שירותים פיננסים מוסדרים יוכל לתת רשיון למתן שירותים פיננסיים שהוא אישור מורחב לגוף שהתאגד מחוץ לישראל ועיסוקו מוסדר מכח דין זר שאינו עומד בתנאים בתנאים בחוק אלא בתנאים שיקבע המפקח ברשיון.
המפקח יוכל לפטור בעל רשיון זר מההוראות בפרק ד ובפרק ה לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים.
נגיד בנק ישראל מנהל רשות המסים חשב כללי במשרד האוצר בהיוועצות עם ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור עם הכלכלית הראשית במשרד האוצר יבחנו תשלום מקובל של מיסים בגין רווחים שמקורם בפעילות בנכסים דיגטליים בהפקדה לחן הבנק של המדינה.
לקבוע חובת דיווח לפיקוח על הבנקים על היקפי סירובים במערכת הבנקאית לפתיחת חשבון בנק.
תלוש שכר ופנקס שכר דיגיטלי
שר העבודה יתקן את תקנות הגנת השכר דרכים מיוחדות למסירת תלושי שכר, התשע"ז-2017 כך שמעסיק שמספק לעובדו תשתית מחשוב במסגרת ולצורך עבודתו יהיה רשאי למסור לעובד את תלוש השכר באופן דיגיטלי באמצעים דיגיטליים שייקבעו או הקבועים בתקנות, מבלי שתידרש הסכמת העובד, ובכפוף לתנאים שייקבעו על ידי שר העבודה. על התיקון יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות התקנות בדבר שמירה על פרטיות העובד ואבטחת מידע.
מסירת תלוש השכר באופן דיגיטלי מבלי שתידרש הסכמת העובד תיעשה לאחר יידועו של העובד על ההסדר ועל אפשרותו להודיע בכל עת למעסיק כי הוא בוחר לקבל את תלוש השכר באופן
מודפס.
לצורך מילוי חובת המסירה של התלוש לעובד יבחן שר העבודה את הצורך בהתאמות או בתיקונים לעניין החובה לקבלת חיווי דיגיטלי.
עוסק זעיר
התקנות והכללים השונים שחלים על עוסקים גדולים חלים גם על עוסקים זעירים. הרגולציה, בצד היותה כלי חשוב להבטחת הסדר הציבורי, מייצרת גם סרבול ועומס בירוקרטי, שעלולים
להיות מכבידים במיוחד עבור עסקים זעירים. קשיים אלה, עלולים לגרום בטווח הארוך לירידה בצייתנות שנובעת מחוסר הבנה או חוסר יכולת כלכלית או ארגונית לעמוד בדרישות החוק או אף לוויתור על פעילות עסקית.
מוצע מודל וולנטרי שיאפשר לעוסקים שמחזור עסקאותיהם השנתי לא עולה על 107,692 ש"ח לנכות הוצאות בשיעור 20% לקבל פטור מדיווח מקדמות, פטור מהגשת דין וחשבון והגשת פטור מהגשת הצהרת הון.
בהתאם למודל העוסק ידווח פעמיים בשנה בתחילת שנה באמצעות מערכת הדומה למערכת תיאומי מס לשכירים שתאפשר מיצוי קל ויעיל של זכויות האזרח ובסוף השנה על המחזור בדומה למצב כיום.
מדובר על כ 400 אלף עוסקים שמתווסים אליהם 60 אלף עוסקים חדשים מדי שנה ומהווים שלישי מהעסקים בישראל.
בשנים האחרונות הצטרפו למגזר זה עסקים רבים כחלק מתופעת הכלכלכה משתפת Gig Economy דוגמת שליחי וולט נהגי אובר המכונה גם כלכלת החלטורות
המסלול הייחודי החדש המוצע בהתאם להמלצות הוועדה לסיוע לעוסקים זעירים.
יקבעו הוראות מעבר
רפורמה בשוק התשלומים
במטרה לקדם את התחרות בשוק התשלומים בישראל בפרט, ואת התחרות במערכת הפיננסית בכלל –מוצע
1 . להטיל על שר האוצר להכין ולהגיש לוועדת השרים לתיקוני חקיקה הנדרשים ליישום החלטות שיתקבלו במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024 ,טיוטת חוק שבה ייקבעו תיקוני החקיקה הנדרשים על בסיס העקרונות שנקבעו בתזכיר חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, התשפ"ב- 2022 ,שפורסם להערות הציבור ביום 10 בינואר 2022 ,ובתוספת ההוראות המפורטות להלן, ולאחר הטמעת ההערות שהתקבלו, שעליה יחולו הוראות החלטת הממשלה שעניינה יישום החלטות והקמת ועדת שרים לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024–
א. לא יעסוק מבטח במתן שירות תשלום;
ב. שר האוצר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ונגיד בנק ישראל, יהיה רשאי להורות כי מי שערב תחילתו של החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל )תיקוני
חקיקה(, התשע"ז-2017 ,היה תאגיד עזר שעסק בסליקה של פעולת תשלום, יידרש לקבל רישיון חברת תשלומים, במקום רישיון לחברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית, אם נוכח
לדעת כי הדבר נדרש לצורך קידום התחרות או לצורך שמירה על אחידות בהוראות החלות על הגופים השונים ובשים לב ליציבות המערכת הפיננסית ופעילותה הסדירה;
ג. מפעיל יישומון להעברת כספים בין יחידים באמצעות פרט מזהה (להלן – יישומון P2P ) ומנהל חשבון תשלום עבור לקוחות שהם יחידים יחויבו לאפשר ללקוחותיהם שהם יחידים:
2 )לקבל כספים ממשלם שנתן הוראת תשלום עבורו באמצעות יישומון P2P אחר או ממשלם שנתן למנהל חשבון תשלום אחר הוראת תשלום עבורו באמצעות פרט מזהה באופן פשוט ונוח.
3 )להעביר כספים למוטב שהוא לקוח של יישומון P2P אחר או למוטב שהוא לקוח של מנהל חשבון תשלום אחר באמצעות פרט מזהה ), באופן פשוט ונוח.
4 )שר האוצר יהיה רשאי לקבוע את אופן יישום החובות על מפעילי יישומוני P2P ומנהלי חשבון תשלום האמורות לעיל.
5 )חובת הקבלה או חובת ההעברה לא תחול מפעילי יישומוני P2P בעלי היקף פעילות צר או על מנהל חשבון תשלום בעל היקף פעילות צר, לפי העניין.
6 )חובת קבלה וחובת העברה לעניין יישומוני P2P מיישומוני P2P יחולו שישה חודשים לאחר יום פרסומו של החוק.
7 )חובת קבלה וחובת העברה לעניין מנהלי חשבון תשלום יחולו שנתיים לאחר יום פרסומו של החוק.
8 )השר רשאי, בצו, לדחות את המועדים האמורים בסעיפים ג)5 )ו-ג)6 ,)ובלבד שלא ידחה מועד כאמור ליותר משתי תקופות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת; דחיית המועד
כאמור יכול שתהיה לגבי יישומוני P2P בלבד ויכול שתהיה לגבי מנהלי חשבון תשלום בלבד.
ביום 3 ביוני 2015 הוקמה הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים שהתבקשה להמליץ בפני שר האוצר ונגידת בנק ישראל על הגברת התחרותיות והפחתת
הריכוזיות בתחום השירותים הבנקאיים והפיננסיים. הוועדה הגישה את מסקנותיה והמלצותיה ביום 1 בספטמבר 2016 .
הוועדה התמקדה בצורך בשינויים מבניים בתחומי השירותים הבנקאיים והשירותים הפיננסיים. לדעת הוועדה, הגברת התחרותיות בתחומים הנזכרים נסמכת על גישת "האיום התחרותי" הרואה באיום מצד גופים חוץ בנקאיים מפוקחים גורם מגביר תחרות מהותי. בכל הנוגע לתחום שירותי התשלום, הוועדה המליצה כי הסדרת פעילותם של גופים חוץ בנקאיים העוסקים במתן שירותי תשלום תתבסס על אסדרה בינלאומית בהלימה לדרישות הדירקטיבה האירופאית השנייה בדבר שירותי תשלום (להלן – ה-PSD2 ) תוך התאמתה לשוק המקומי. מטרות האסדרה הן לקבוע דרישות אחידות לגופים העוסקים במתן שירותי תשלום, לעודד את התחרות בתחום שירותי התשלום בישראל ולאפשר את כניסתם של שחקנים חדשים לשוק.
כחלק מפעילותה של הוועדה ובהתאם להמלצותיה, הוקמה בחודש מרץ 2016 ועדת משנה, בהשתתפות נציגי בנק ישראל, משרד המשפטים, משרד האוצר, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ורשות התחרות. עבודת ועדת המשנה נועדה לגיבוש אסדרה רוחבית ואחידה של כלל שירותי התשלום )הנפקה של אמצעי תשלום, סליקה של אמצעי תשלום וניהול חשבונות תשלום(, באופן שיתאים להתפתחות הטכנולוגית בתחום שירותי התשלום, יעניק הגנה צרכנית רחבה ויאפשר תחרות בין נותני שירותי התשלום השונים. אסדרה זו נועדה בין היתר להבטיח הגינות ולהגביר את אמון הציבור באותם אמצעי תשלום מתקדמים, ובכך להרחיב את השימוש בהם, תוך הסדרת אפשרות הגישה שלהם למערכות התשלומים. בעקבות עבודת ועדת המשנה פורסם להערות הציבור ביום 13 באוגוסט 2018 תזכיר חוק להסדרת הפיקוח על תחום שירותי התשלום והתקבלו הערות הציבור מגורמים רבים בשוק התשלומים, אך הליך חקיקתו לא
הושלם. במקביל ביום 9 בינואר 2019 חוקק חוק שירותי תשלום התשע"ט-2019 אשר מסדיר את החובות הצרכניות החלות על נותני שירותי תשלום כלפי לקוחותיהם. בהחלטה מספר 215 מיום 1 באוגוסט 2021 ,נקבע כי לצורך השלמת הליך החקיקה יפורסם תזכיר חוק עדכני להערות הציבור שבמסגרתו, בין היתר, ייקבע כי הרגולטור של תחום שירותי התשלום תהיה רשות ניירות ערך.
2 . לרשום את כוונתו של שר האוצר לבחון שימוש בסמכותו לפי סעיף 1(ב( להחלטה זו בתוך שנתיים מיום קבלת החלטה זו.
3 . להקים צוות בראשות מנכ"ל משרד התקשורת ובהשתתפות נציגי רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, רשות החברות והממונה על התקציבים, אשר ימליץ לשר התקשורת בתוך 90 יום על תיקוני החקיקה הנדרשים לצורך העברה בנק הדואר לפיקוחה של רגולציה פיננסית מתאימה, ובכלל זה ביטול החרגת בנק הדואר מהצעת חוק שירותי תשלום, התשפ"ג-2023 ,וזאת בשים לב לשירותים המסופקים על ידי בנק הדואר המאוסדרים בהצעת החוק האמורה. שר התקשורת יפרסם תזכיר חוק ליישום המלצות הצוות וזאת בתוך 120 יום מיום קבלתן.
4 . לתקן את סעיף 7ד)ב) בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 כך שתאגיד בנקאי יידרש לאפשר לגוף שמתפעל את הנפקת כרטיס החיוב שלו, במסגרת הסכם ההנפקה שבין התאגיד הבנקאי ללקוח, לקבל את הסכמת הלקוח לכך שהגוף המתפעל יוכל לעשות שימוש במידע של הלקוח שהגיע לידי הגוף המתפעל אגב ביצוע ההנפקה או תפעול ההנפקה; ולכך שתאגיד בנקאי גם לא ימנע, במעשה או במחדל, מהגוף המתפעל לקבל את הסכמת הלקוח לעשות שימוש במידע שהגיע לידי הגוף אגב ביצוע הנפקה או תפעול הנפקה, לצורך
מתן שירותים ללקוח בהתאם לתחומי הפעילות שלגביהם הגוף המתפעל מפוקח. ללקוח תינתן האפשרות לבחור האם להסכים להתיר לגוף המתפעל להשתמש במידע.
5 . לתקן את חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017 ,כך שתבוטל ההוראה המחייבת בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב לצמצם את מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי שהנפיק ללקוחותיו החל משנת 2025.
6 . לתקן את סעיף 2 לחוק הבנקאות )שירות ללקוח(, כך שתאגיד בנקאי המסרב לתת שירות מהשירותים המנויים בסעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) לגופים בעלי רישיונות בתחום הפיננסי, או שלא נתן שירות זה לאחר שישה חודשים מיום הפנייה של גוף בעל רישיון בתחום הפיננסי )להלן – עיכוב תהליך למתן שירותים(, יגיש למפקח על הבנקים דיווח על החלטתו לסירוב כאמור, או על עיכוב תהליך למתן שירותים, לפי העניין, וינמק זאת בכתב.
7 . להטיל על משרד האוצר, בשיתוף רשות התחרות, משרד המשפטים ובנק ישראל, תוך 100 יום מיום קבלת החלטה זו, להגיש לשר האוצר מסמך המלצות בעניין הסרת חסמים לפתיחת חשבונות בנק ומתן שירותים בנקאיים לגופים העוסקים בתחום הפיננסי או מחקר ופיתוח בתחום הפיננסי, בדגש על חברות טכנולוגיה העוסקות בתחום הפיננסי.
8 . לעניין החלטה זו –
"בנק בעל היקף פעילות רחב" – כהגדרתו בחוק הבנקאות )רישוי(, התשמ"א-1981;
"גוף מתפעל" – כהגדרתו בסעיף 7ד בחוק הבנקאות )שירות ללקוח(;
"הנפקה"; "תאגיד בנקאי" ו-"תפעול הנפקה" – כהגדרתו בחוק הבנקאות )שירות ללקוח(;
"מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )ביטוח(, התשמ"א–1981;
"פרט מזהה" – מספר טלפון, כתובת דואר אלקטרוני, כינוי, או מזהה אחר שאינו מספר חשבון
התשלום של הלקוח, המשמש את מפעיל היישומון לזהות את המוטב;
"שירותי תשלום" – כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-201
רפורמה בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים
במטרה לקדם את התחרות באשראי לעסקים קטנים ובינוניים בישראל ולהרחיב את הנגישות לאשראי יוטל על שר המשפטים לבחון, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, את הצורך בתיקוני חקיקה לחוק נתוני אשראי לשם הרחבת המאגר לשיתוף נתוני האשראי של תאגידים קטנים ובינוניים, ואם נדרש, לפרסם תזכיר בתוך XX יום ממועד קבלת החלטה זו, ולאחר שתוצג בפניו עבודה מקצועית של בנק ישראל בדבר המודל הרצוי להרחבת המאגר כאמור. בהתאם לתקן את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ואת חוק ניירות ערך, התשכ"ח- 1968 , כך שסך חוב האשראי שתאגיד יוכל לגייס, באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך אשראי, יגדל ממיליון שקלים חדשים לשישה מיליון שקלים חדשים. וכן להנחות את שר האוצר לתקן בהתאם את תקנות ניירות ערך הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה. לתקן את סעיף 21 לחוק הבנקאות רישוי, כך שלגבי תאגיד שחלות לגבי פעילותו הוראות שנתן מאסדר לצורך פיקוח על יציבותו של התאגיד לעניין הלימה בין ההון העצמי שלו לבין התחייבויותיו ולעניין נזילות, לא תיחשב קבלת אשראי מגוף מוסדי כ'קבלת פיקדון כספי' בחוק הבנקאות רישוי.
נכון לשנת 2020 , 72% מהאשראי הצרכני ניתן על ידי המערכת הבנקאית. באשראי לעסקים קטנים ובינוניים ריכוזיות המערכת הבנקאית אף גבוהה יותר, כאשר נתח השוק של המערכת הבנקאית עמד על 94% בשנת 2020 .יתרה מזאת, הריכוזיות בשוק האשראי מתבטא גם בריכוזיות המערכת הבנקאית עצמה, כאשר נתח השוק המצרפי של שני הבנקים הגדולים במערכת עומד על 56% ,ונתח השוק של חמשת הבנקים הגדולים במערכת עומד על 99%
שר האוצר יקדם שני צעדים מרכזיים: גישה איכותית ורציפה למידע לנותני האשראי אודות הלווים, באופן שיצמצם את פערי המידע בין נותני האשראי בשוק ויאפשר להם להתחרות באופן שוויוני, ולהציע הצעות ערך שתואמות את סיכון הלווים; הגברת התחרותיות של נותני האשראי החוץ-בנקאיים, באמצעות הרחבת וגיוון מקורות המימון שלהם.
סחר משני בתדרים
לשם הגברת יעילות השימוש בתדרי הרדיו של מדינת ישראל, לתקן את פקודת הטלגרף האלחוטי באופן שיאפשר למי שהוקצה לו תדר במעמד ראשי בעל זכות שימוש עיקרית לאפשר לאחר שימוש בתדר למקבל זכות שימוש משנית בתמורה, סחר משני בהתאם לעקרונות שפורטו ובהן בעל זכות שימוש עיקרית יגיש בקשה לביצוע סחר משני לקבלת אישורו של המנהל הכללי של משרד התקשורת בהתייעצות עם יושב ראש ועדת התדרים בעניין השיקולים המפורטים בפקודת הטלגרף.