ביהמ"ש העליון – עוסק לא הציג הסבר לחוסר יכולתו להציג את החשבוניות על בסיסן ניכה מס תשומות – לא נפל פגם בהרשעתו בעבירה לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ

רע"פ 31432-02-26

1. לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים מ' ברנט, ש' בורנשטין ו-ע' מיכליס) בע"פ 13184-09-24 מיום 23.2.2025, בגדרו התקבל ערעור המדינה על זיכויו של המבקש מכתב אישום שהוגש נגדו לבית משפט השלום רמלה (השופט ה' אבו שחאדה) בת"פ 64185-11-18 מיום 21.7.2024.

2.  לשלמות התמונה יצוין כי לאחר קבלת ערעור המדינה כאמור, הוחזר ההליך לבית משפט השלום על מנת שיגזור את דינו של המבקש. עונשו של המבקש הועמד ביום 19.5.2025 על 20 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, וערעורים הדדים שהגישו הצדדים בעפ"ג 8795-07-25 ובעפ"ג 9076-07-25, נדחו על ידי בית המשפט המחוזי (השופטים ש' בורנשטין, מ' ברק-נבו ו-ד' ארד-אילון) ביום 28.12.2025.

3. בבקשה שלפניי טוען המבקש, בין היתר, כי נפלה שגיאה משפטית בפסק הדין המרשיע של בית המשפט המחוזי, אשר מתבטאת לעמדתו בקביעה לפיה מקום בו עוסק קיזז מס תשומות, מוטל נטל על העוסק להציג את החשבוניות על בסיסן קוזז אותו המס; ובהיעדר יכולת מצידו לעשות כן, ניתן להרשיעו בעבירה לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מס ערך מוסף). המבקש סומך ידו על פסק דינו של בית משפט השלום בעניינו, לפיו חסרון מסמכים וחשבוניות אינו מבסס כשלעצמו את רכיב המטרה "להתחמק או להשתמט מתשלום מס", אשר נמנה על רכיבי העבירות המנויות בסעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף. במילים אחרות, המבקש סבור כי על מנת להרשיע בעבירות לפי סעיף זה, מוטל על התביעה נטל להוכיח באמצעות ראיות פוזיטיביות מטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס.

4. דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

5. כידוע, רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים ונדירים אשר מעוררים שאלה עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש או כשישנו חשש לעיוות דין או אי צדק מהותי (רע"פ 4710/23 אבו רקייק נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (29.6.2023)). יודגש, כי אמת מידה זו חלה גם במקרה בו זוכה המבקש על ידי הערכאה הדיונית, והורשע לאחר מכן על ידי ערכאת הערעור, ואין בכך כדי לבסס עילה לקבלת רשות ערעור "בגלגול שלישי" (ראו: רע"פ 4794/10 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 15 ‏(‏13.4.2011‏))‏‏. לאחר עיון בבקשה מצאתי כי טענותיו של המבקש ממוקדות כולן בעניינו הפרטני ואינן מעוררות סוגיה משפטית-מהותית כלשהי או חשש לעיוות דין.

6. למעלה מן הצורך יצוין כי אין בידי לקבל את טענת המבקש בדבר הצורך להוכיח את רכיב המטרה באופן פוזיטיבי, באמצעות ראיות מסבכות ומפלילות. בית משפט זה כבר פסק כי "הלכה פסוקה בדיני המס היא כי אדם המסתמך על חשבונית שאינה משקפת עסקת אמת לניכוי תשומות, מתכוון להקטין בדרך זו, שלא כדין, את סכום המע"מ שעליו לשלם, ובכך יש משום כוונה להתחמק מתשלום מס" (רע"פ 1054/07 צמרת אויאשן 1988 בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (6.2.2007)); זאת, מכיוון שהמטרה להתחמקות ממס, בהיותה מצפונות נפשו של עושה העבירה, נלמדת מראיות נסיבתיות כגון התנהגותו של הנאשם ונסיבות אובייקטיביות חיצוניות (ראו: ע"פ 5783/12 גלם נ' מדינת ישראל,  ‏פסקה 97 לפסק דינו של השופט א' שהם (‏11.9.2014‏))‏‏. לפיכך, ניכוי תשומות מבלי יכולת להציג חשבונית מס, מלמד על כוונה לחמוק מתשלום מס – וזאת בהיעדר הסבר אחר מפיו של הנאשם, אשר יכול לעורר ספק סביר לגבי כוונותיו.

7. בנסיבות המקרה שלפניי, ובשעה שהמבקש לא הציג הסבר מניח את הדעת לחוסר יכולתו להציג את החשבוניות על בסיסן ניכה מס תשומות, סבורני כי לא נפל פגם בהרשעתו בעבירה לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף.

8. הבקשה נדחית אפוא.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשפ"ו (15 פברואר 2026).