כלים נוספים לצמצום הון שחור צמצום הוצאות בהפרת חוק מזומן דיגיטציה במערכי המס

רשות המסים פרסמה את חוזר מס הכנסה 03/2026 – עדכון בעקבות תיקוני חקיקה במסגרת חוק התוכנית הכלכלית לשנת 2025 (להלן – החוזר)

צמצום הון שחור

במסגרת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025) התשפ"ה -2024 נערכו תיקוני חקיקה בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], (להלן -"הפקודה"), חוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975 (להלן – "חוק מע"מ), וחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג, 1963 (להלן – "חוק מיסוי מקרקעין"), שתכליתם להעניק לרשות המיסים כלים נוספים לצמצום תופעת ההון הלא מדווח, ולחזק את המלחמה בפשיעה באמצעות כלים פיסקאליים. מדובר בשינוי קו מחשבה של המחוקק, ומעבר מתפיסת אכיפה של כל מערך מס בנפרד, בהתאם לרציונליים שעומדים בבסיס כל חוק מס בנפרד, לתפיסת- על חדשה של אכיפה פיסקאלית משולבת וסנכרון בין כלל מערכי המס. כך, שהפרות בתחום פיסקאלי אחד ישליכו על מערכי המס השונים במקביל, באופן שיגביר את הציות בכלל מערכי המס וימנע מצבים בהם נישום יפר הוראות חוק פיסקאלי אחד וייצור לעצמו תמריץ במערך פיסקאלי אחר.

העיקרון, כי אין להכיר בניכוי מס או הוצאה מקום שהפעולה שבגינה נתבע הניכוי בוצעה בניגוד לדין, ובפרט כאשר מדובר בהפרות של חובת ניכוי במקור או של הוראות החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח- 2018 (להלן – "חוק צמצום השימוש במזומן") זאת לשם הפחתת תמריץ להעלמות מס, הלבנת הון ופעילות כלכלית בלתי רשומה. עיקרון זה יושם באמצעות תיקוני חקיקה במערכי המס השונים: פקודת מס הכנסה, חוק מע"מ וחוק מיסוי מקרקעין.

צמצום הוצאות פיקטיביות או הוצאות הפרת חוק מזומן – תיקון 280 לפקודה

הכנסה חייבת במס היא הכנסה לאחר ניכויים, קיזוזים ופטורים שהותרו ממנה לפי כל דין. כלומר, המס מוטל על רווח שנוצר בידי נישום, לאחר ניכוי הוצאות אותן הוציא לצורך ייצור הכנסתו בשנת המס. עם זאת, קיימות הגבלות על ניכוי הוצאות מסוימות או במקרים מסוימים, כמפורט בסעיפים 18, 30 ,31 , 32 32א לפקודת מס הכנסה.
סעיף 17 לפקודת מס הכנסה, קובע את העיקרון הבסיסי לפיו נישום רשאי לנכות מהכנסתו החי יבת הוצאות שהוציא בייצור אותה הכנסה. עיקרון זה, המשקף את שיטת המיסוי על הרווח, מהווה את הבסיס לקביעת גובה ההכנסה החייבת במס של יחידים וחברות כאחד.
סעיף 32 לפקודה נועד להוות מנגנון סייג להוראות סעיף 17 לפקודה והוא מפרט רשימה של הוצאות, (כדוגמת הוצאות בעלות אופי פרטי, קנסות, הוצאות שנתינתם הינה בניגוד לדין ועוד) אשר על אף שהוצאו בפועל וייתכן שיש להן קשר כלשהו לפעילות העסקית של הנישום, לא יותרו בניכוי לצורכי מס.
במסגרת התיקונים לסעיף 32 לפקודה, נקבעו מספר הוצאות נוספות שלא יהיו מותרות בניכוי, כאשר מטרת התיקונים היא צמצום הוצאות פיקטיביות או הוצאות שהוצאתן כרוכה בהפרת הוראת חוק שמטרתו מניעת העלמות מס או אי תשלום מס.

באופן משלים ל הוספת פסקה (16א) בסעיף 32 לפקודה, והוספת פסקה (א2) לסעיף 38 לחוק מע"מ, תוקן גם סעיף 46 לחוק מיסוי מקרקעין. התיקון קובע, כי בחישוב השבח החל על מכירת זכות במקרקעין, לא יותרו בניכוי תשלומים שהוציא עוסק, במסגרת עסקו, שהוחלט שנתינתם מהווה הפרה לפי חוק לצמצום השימוש במזומן, ובשל ההפרה כאמור הוטל עיצום כספי לפי סעיף 9 לחוק זה . יובהר, כי שלילת ההוצאה מותנית בהטלת עיצום כספי כאמור, ואינה חלה על עצם ההפרה בלבד. בנוסף, במידה והתקבל ערעור שהוגש לבית המשפט על הה חלטה להטיל עיצום כספי כאמור, יוחזר המס ששולם ביתר בשל אי הכרה בהוצאה כאמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. "עוסק" – מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, לרבות מלכ"ר. תחולה: התיקון יחול על תשלומים והוצאות ששולמו מיום 1.1.2026 ואילך. התיקונים שבוצעו במערכי המס השונים, יוצרים הלימה בין אכיפת החוק לבין זכויות המס של הנישום – כך, נישום שיפר את החוק ונמצא כי הוטל עליו עיצום כספי, לא ייהנה מהטבות מס בגין הפעולה האסורה.

החקיקה החדשה מתמקדת בשני מישורים עיקריים:

הרחבת מנגנוני הדיווח והדיגיטציה של עסקאות בתחום המע"מ במסגרת פרויקט "חשבונית ישראל", הדיווח המפורט, והדיווח על עסקאות מול עוסקים ברש"פ;
אכיפה משולבת בכלל מערכי המס (מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין) של הפרות של חוק המזומן ושל חשבונית ללא מספר הקצאה

שינוי מודל חשבוניות ישראל

בשנים האחרונות התרחב בישראל היקף התופעה של הפצת חשבוניות מס שהוצאו שלא כדין. תופעה זו גורמת לנזק משמעותי לקופת המדינה. כחלק מההתמודדות עם התופעה ולשם מניעתה תוקן חוק מע"מ בסעיף 38 לחוק ההתייעלות הכלכלית. התיקון קבע חובה לקבלת מספר הקצאה לחשבוניות מס שסכומן עולה על 5,000 ₪ לצורך ניכוי מס התשומות הגלום בהן. בתיקון הוסמך מנהל רשות המיסים להחליט שלא להקצות מספר במקרים שבהם היה לו יסוד סביר לחשש שחשבונית המס שלגביה הוגשה הבקשה תוצא שלא כדין. כחלק מהוראות התיקון נקבע, כי מודל חשבונית יחוקק כהסדר קבע ולא יהיה בגדר "הוראת שעה" וכניסתו לתוקף תהיה בהדרגה, כך שבשנת 2024 יבוצעו הקצאות בכל המקרים שבהם יתבקשו, ללא שיקול דעת למנהל להחליט אחרת, וכן, כי סכום החשבונית ירד באופן מדורג מ – 25,000 ש"ח בשנת 2024 ל- 20,000 ש"ח בשנת 2025 15,000 ש"ח בשנת 2026 10,000 ש"ח בשנת 2027 ול- 5,000 ש"ח בשנת 2028 צוין, כי עקב מלחמת חרבות ברזל הוחל התיקון מחודש מאי 2024 לאור הצלחתה של מערכת הקצאת חשבוניות ותרומתה לצמצום היקף העלמות מס בסכומים משמעותיים הוחלט להאיץ את החלתו המדורגת של התיקון האמור, כך שהסכום שלגביו יידרש מספר הקצאה לצורך ניכוי מס התשומות ירד ל – 10,000 ש"ח החל מיום 1.1.2026 (במקום 15,000 ש"ח) וירידה נוספת ל- 5,000 ש"ח החל מ- 31.5.2026

דיגיטציה של הליך ההתחשבנות בעסקאות עם גורמים ברש"פ

במסגרת תהליכי הייעול והשיפור ברשות המ יסים, החל מחודש 3/2022 פועלת בהצלחה מערכת מקוונת המאפשרת הנפקת חשבוניות התחשבנות (I). התהליך נעשה באופן ממוחשב בלבד וללא צורך בהגעה פיזית אל משרדי מע"מ. בתאריך 1.8.2025 נכנסו לתוקפם שינויים לנושא חשבוניות התחשבנות I מכירה ושירות לעוסקים פלסטינים, שעיקרם ביטול האפשרות להשתמש בחשבוניות "ידניות" (מוקאסות), כך שכל חשבונית ללקוח פלסטיני I שתופק החל ממועד זה, תופק אך ורק באמצעות המערכת המקוונת. הרחבה נוספת בנושא זה מצויה בהודעת רשות המיסים מיום 24.6.25 בעניין "החלת חובת הפקת חשבוניות התחשבנות (I ) ללקוחות פלסטינים באופן דיגיטלי"

ניכויים שאין להתירם

32. בבירור הכנסתו החייבת של אדם לא יותרו ניכויים בשל –

(16) תשלומים, בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, שיש יסוד סביר להניח שנתינתם מהווה עבירה לפי כל דין;

(16א) תשלומים שהוחלט שנתינתם מהווה הפרה לפי חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018, ובשל ההפרה כאמור הוטל עיצום כספי לפי סעיף 9 לאותו חוק; התקבל ערעור שהוגש לבית המשפט על החלטה להטיל עיצום כספי כאמור, יוחזר המס ששולם ביתר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו;

לפי חוק צמצום שימוש במזומן, עוסקים אינם רשאים, בין השאר, לשלם או לקבל את מלוא העסקה במזומן בעסקאות שמעל לתקרה שנקבעה (6,000 ש"ח בעסקה בין עוסקים). הפרה של הוראות החוק ע"י העוסק, עלולה להוביל להטלת עיצום כספי.

שיעור העיצום מהתשלום במזומן, מהתשלום בשיק או מהשיק המוסב יהיה – (1) אם התשלום או השיק הוא עד 25,000 ש"ח – שיעור של 15%; (2) אם התשלום או השיק הוא מעל 25,000 ש"ח ועד 50,000 ש"ח – שיעור של 20%; (3) אם התשלום או השיק הוא מעל 50,000 ש"ח – שיעור של 30%. בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי הראשון; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 6, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.

(18) הוצאה שהוציא עוסק בעד עסקה שמס התשומות ששולם בגינה לא הותר בניכוי לפי סעיף 38(א1) לחוק מס ערך מוסף; לעניין זה, "עוסק" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף.

תחולה: התיקון יחול על הוצאות ששולמו מיום 1.8.2025 ואילך

בהתאם לחוזר כדי להתמודד עם תופעת הפצת חשבוניות מס אשר הוצאו שלא כדין ובמטרה להילחם בהון השחור, נוספה פסקה (18) לסעיף 32 לפקודה, לפיה, לא יהיה ניתן לנכות הוצאה, לצרכי חישוב ההכנסה החייבת, בשל עסקה שסכומה מחייב מספר הקצאה, ללא חשבונית מס אשר הוקצה לה מספר הקצאה לפי סעיף 47(א2) לחוק מע"מ. תיקון זה נועד לייצר הקבלה בין הכלל החל בניכוי מס תשומות בהתאם לחוק
מע"מ לבין הכלל אשר יחול על ניכוי הוצאות

סייג להתרת ניכויים והקטנת מקדמות בשל דיווח לקוי

32א. (א) על אף האמור בכל דין, לא יותרו לנישום ניכוי הוצאות או הקטנת מקדמות לפי סעיף 175(ד) בשל תשלומים שחלה לגביהם חובת ניכוי במקור, אלא אם כן נוכה המס והועבר לפקיד השומה, וכן הוגש לפקיד השומה דו"ח שהנישום חייב בהגשתו על פי סעיפים 166 או 171, לפי הענין, שבו צויינו שמו, מענו ומספר תעודת הזהות של האדם אשר לו או בשבילו שולמו התשלומים, ובחבר-בני-אדם – מספר מזהה אחר, והכל בצורה מדויקת המאפשרת לפקיד השומה לזהות את מקבל התשלום.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הנישום הוכיח, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי התקיים אחד מאלה:

(1) האדם אשר לו או בשבילו שולמו התשלומים כלל את התשלומים האמורים בדוח על הכנסתו לפי סעיף 131 ושילם את סכום המס החל בשלהם;

(2) סכום המס נוכה והועבר בהתאם לאישור פקיד שומה לפי סעיפים 166 או 171;

(3) אין חובת ניכוי במקור בשל התשלום.

תחולה: התיקון יחול על תשלומים והוצאות ששולמו ביום 1.1.2026 ואילך

מע"מ

ניכוי המס ששולם על תשומות

38. (א) עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין או בהצהרת ייבוא או במסמך אחר שאישר לענין זה המנהל, ובלבד שהצהרת הייבוא או המסמך האחר נושאים את שמו של העוסק כבעל הטובין ושהניכוי ייעשה בתוך ששה חדשים מיום הוצאת החשבונית, ההצהרה או המסמך.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יותר ניכוי מס התשומות הכלול בחשבונית מס שסכומה, בלא המס, עולה על 10,000 ש"ח ושאינה כוללת מספר שהקצה לה המנהל לפי סעיף 47(א2)(2) או (א3)(1) או (א4) (להלן – מספר שהקצה המנהל).

(א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יותר ניכוי מס התשומות הכלול בחשבונית מס אם התמורה שבשלה ניתנה חשבונית המס היא תשלום שהוחלט שנתינתו מהווה הפרה לפי חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018, ובשל ההפרה כאמור הוטל עיצום כספי לפי סעיף 9 לאותו חוק, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל כי בגין העסקה שולם מס כדין; התקבל ערעור שהוגש לבית המשפט על החלטה להטיל עיצום כספי כאמור, יוחזר המס ששולם ביתר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בסעיף 93 מיום תשלומו עד יום החזרתו.

על פי סעיף 45 לחוק מע"מ, עוסק המבצע עסקה חייב להוציא לקונה חשבונית המתעדת את העסקה. על פי סעיף 38 לחוק מע"מ, מס התשומות המשולם ע"י העוסק עצמו, ניתן לניכוי (קיזוז) מתוך תשלומי המע"מ שגבה העוסק במסגרת עסקאותיו. בשל תכליות הסדרי אי -ניכוי הוצאות המפחיתות את חבות המס של הנישום כמפורט בפסקה (16א) בתיקון סעיף 32 לפקודה כאמור, נקבע, כי עוסק לא יהיה זכאי לנכות ממס הערך המוסף שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבונית המס, אם הוחלט שהתמורה שבשלה ניתנה אותה חשבונית מהווה הפרה של חוק צמצום השימוש במזומן והוטל עיצום כספי.
במסגרת תיקון סעיף 38 לחוק מע"מ נוספה פסקה (א2) אשר לא מתירה לנכות מס תשומות בהפרת חוק צמצום השימוש במזומן. כך למשל, עוסק ששילם את מלוא התמורה במזומן בעסקה העולה על 6,000 ₪ ובגין עסקה זו יצאה חשבונית מס-לא יוכל העוסק לנכות את מס התשומות הגלום בחשבונית המס

תחולה: התיקון יחול על חשבוניות מס שהוצאו מיום 1.1.2026 ואילך

זכות להוציא חשבונית מס

47. (א) עוסק מורשה רשאי להוציא לגבי עסקה חייבת במס חשבונית מס במקום חשבונית עסקה, וחייב הוא לעשות כן לפי דרישת הקונה.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) או (א2), הקונה לא ידרוש חשבונית מס כאמור באותו סעיף קטן קודם לתשלום התמורה או חלקה, לפי העניין, אם המועד לחיוב במס בשל העסקה חל עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל.

(א2) (1) עוסק מורשה המוציא חשבונית מס כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש מהמנהל להקצות מספר לחשבונית המס (בסעיף קטן זה – המבקש), ובעסקה שסכומה, בלא המס, עולה על הסכום האמור בסעיף 38(א1), חייב הוא לעשות כן לפי דרישת הקונה; הוראות סעיף קטן זה יחולו לעניין חשבונית מס שהוצאה בשל עסקה שהמס שחל לגביה אינו בשיעור אפס;

(2) המבקש יגיש את הבקשה כאמור בפסקה (1) באופן מקוון כפי שיורה המנהל; הקצה המנהל מספר לחשבונית המס, יציין המבקש את המספר על גבי חשבונית המס, לרבות בכתב יד;

(3) היה למנהל יסוד סביר לחשש שחשבונית המס שלגביה הוגשה הבקשה תוצא שלא כדין, רשאי הוא להחליט שלא להקצות מספר לחשבונית המס (להלן – החלטה מקדמית); החליט המנהל כאמור – ישלח למבקש את ההחלטה המקדמית באופן מיידי, בהודעה מקוונת, ויאפשר למבקש לפעול בהתאם למפורט בה; ההודעה המקוונת תכלול את אלה:…..

(4) עוסק מורשה רשאי לבקש מהמנהל להקצות מספר לחשבונית מס גם לאחר הוצאת החשבונית, אולם אין בכך כדי לשנות מהמועד הקבוע בסעיף 38(א).

תיקון סעיף 47(א 2) – תוספת פסקה (4) ככל שיצאה חשבונית מס ו לא הונפק בגינה מספר הקצאה, העוסק יהיה רשאי לבקש מהמנהל מספר הקצאה לאחר הוצאת החשבונית. אין בבקשה זו כדי לשנות את מועד הנפקת החשבונית בהתאם להוראות סעיף 38(א) לחוק מע"מ והוראות סעיף 116(א) לחוק מע"מ

פרטי דוח תקופתי לעוסק החייב בדיווח מפורט

(ז) הוראות סעיף זה יחולו על עוסק שמתקיים לגביו אחד מאלה (בחוק זה – עוסק החייב בדיווח מפורט):

(1) מחזור עסקאותיו עולה על 500,000 ש"ח או שחלה עליו חובה לנהל פנקסי חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה מכוח הוראות ניהול פנקסי חשבונות שנקבעו לפי סעיף 130 לפקודת מס הכנסה;

כחלק מהמלחמה בהון השחור בכלל, ובתופעת הוצאת חשבוניות מס שלא כדין בפרט, נקבעה בחוק מע"מ חובה על ע וסקים אשר עומדים בתנאים המפורטים בסעיף 69א(ז) לחוק מעמ, חובת דיווח מפורט חודשי. הקובץ הינו קובץ המשודר לרשות המיסים הכולל את כל חשבוניות המס שהעוסק הוציא, כל חשבוניות המס שהעוסק קיבל, וסכומן הכולל של כל חשבוניות העסקה שהוציא או שקיבל, הכל לעניין תקופת הדיווח הכלולה בדוח. דיווח מפורט זה מאפשר לרשות המיסים לבצע הצלבה לגבי העסקאות בין עוסקים החייבים בהגשת דיווח מפורט לבין חשבוניות המצוינות בדיווחים כאמור, ובעקבות ממצאים אלו לדרוש מהעוסקים לבצע תיקון בדוח המפורט ולשלם את המע"מ הנדרש מהתיקון, או להוציא שומה לעוסק בגובה המס שבו הוא חייב.
סעיף 69א)ז( לחוק מע"מ קובע את התנאים אשר בהתקיימם עוסק חייב בהגשת דיווח מפורט.
בין השאר, קבוע הרף המזערי של מחזור עסקאות המחייב בהגשת הדוח המפורט. פסקה (1) לסעיף 69א(ז) לחוק מע"מ, טרם התיקון, קבעה, כי חובת הדיווח המפורט חלה על מי שמחזור עסקאותיו עולה על סך של 2.5 מיליון ,₪ או שחלה עליו חובה לנהל פנקסי חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה מכוח הוראות ניהול פנקסי חשבונות שנקבעו לפי סעיף 130 לפקודה (אף אם מחזור עסקאותיו נמוך מהרף האמור).
במסגרת תיקון סעיף 69א(ז) לחוק מע"מ, הורחבה חובת הגשת הדיווח המפורט כך שתחול על כל עוסק שמחזור עסקאותיו השנתי עולה על 500,000 ש"ח ונותר על כנו התנאי שלפיו חלה חובת הגשת הדיווח המפורט על העוסק החייב ב ניהול פנקסי חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה מכוח הוראות ניהול פנקסי חשבונות שנקבעו לפי סעיף 130 לפקודה.

(2) (נמחקה) במסגרת התיקון לסעיף נמחקה הפסקה

(3) המנהל התיר לעוסק, לבקשתו, להגיש דוח לפי סעיף זה, בתנאים ובתיאומים שיורה המנהל.

תחולה: מועד תחילתו של תיקון הסעיף הינו החל מ- ,1.9.2025 והוא יחול על דוח שהוגש החל מ- 1.10.2025 עבור חברה.
יחד עם זאת, יינתנו ההקלות הבאות לגבי עוסק שהוא יחיד ביחס לתקופת המעבר: חובת הגשת דוח תקופתי מפורט למע"מ על ידי עוסק, שהוא יחיד, אשר מחזור עסקאותיו עולה על 500,000 ₪ תחול החל מיום 1.1.2026 במקום מיום ,1.9.2025 והיא תחול על דוח מפורט לתקופה 1/2026 ואילך.
הובהר, כי עוסק שהוא יחיד יהיה רשאי שלא לפרט את חשבוניות המס, שסכום כל אחת מהן בלא המס אינו עולה על 5,000 ,₪ ובלבד שיפרט בדוח את הסכום הכולל של החשבוניות האמורות. אי לכך, בהתייחס לחשבוניות תשומה כאמור לא יידרש לפרט את מספר הספק אלא להזין "מספר קבוע" 77777772
עוסק שהוא יחיד, רשאי להגיש בקשה למשרד אזורי מע"מ, בו הוא רשום כעוסק, לפיה חובת הגשת דוח תקופתי מפורט על ידו תחול החל מיום ,1.1.2027 בהתקיים אחד התנאים הבאים ביחס לדוחות שהוגשו בגין שנת :2025 שיעור של 90% לפחות מהסכום הכולל של חשבוניות מס התשומות מבוסס על חשבוניות מס, שסכום של כל אחת מהן בלא המס אינו עולה על 5,000 .₪. שיעור של 90% לפחות מהיקף חשבוניות מס התשומות מורכב מחשבוניות מס שסכום כל אחת מהן בלא המס אינו עולה על 5,000 ש"ח
בקשה כאמור תוגש בצירוף תצהיר, ובמידת הצורך, בתוספת אסמכתאות. הודגש, כי הקלות אלו יהיו בתוקף עד לתאריך 31.12.2026

חוק מסמ"ק הוצאות שלא יותרו (תיקון מס' 105) תשפ"ה-2025

46. (א) הוצאות שהוצאו בשל מכירה שסעיפים 29 או 31 חלים עליה, או במכירה לאיגוד מקרקעין שסעיף 30 חל עליה, לא יותרו כניכוי בחישוב השבח החל על מכירת הזכות במקרקעין על ידי מקבל המתנה או ממכירת הזכות על ידי האיגוד, חוץ מסכומים ששולמו בעת המכירה האמורה כאגרת העברת מקרקעין, ולפי חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין), תשי"ט-1959.

(ב) בחישוב השבח החל על מכירת זכות במקרקעין, לא יותרו בניכוי תשלומים שהוציא עוסק, במסגרת עסקו, שהוחלט שנתינתם מהווה הפרה לפי חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018, ובשל ההפרה כאמור בוטל עיצום כספי לפי סעיף 9 לאותו החוק; התקבל ערעור שהוגש לבית המשפט על החלטה להטיל עיצום כספי כאמור, יוחזר המס ששולם ביתר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו; לעניין זה, "עוסק" – כהגדרתו בחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018.

תחילה: 1.1.2026