בית המשפט העליון – חובת גילוי נציגות קבוצת רכישה לחבריה אודות פרטי עסקה מהותית בקבוצת רכישה

בית המשפט העליון דחה בקשת נציגות קבוצת רכישה הידועה כ"יונייטד שרונה" לבטל החלטת בית המשפט המחוזי לגלות מידע למבקשי המידע, אשר ביקשו ביטול חלקי של פסק בוררות שדחה בקשת לסעדים מהטעם שקביעת הבורר נוגדת את תקנת הציבור.

 די נהיר כפי שהצביע בית המשפט המחוזי, כי סעיף 8(1) לחוק השליחות, התשכ"ה-1965 מהווה בסיס מוצק לחיוב המבקשים לגלות למשיבים "כל ידיעה וימסור [ימסרו] לו [להם] כל מסמך הנוגעים לנושא השליחות ויתן [יתנו] לו [להם] דין וחשבון על פעולותיו [פעולותיהם]". העובדה שהמבקשים פועלים במסגרת שליחותם בהתנדבות אין בה כדי לפטור אותם ממחויבותם הבסיסית המפורטת. ביסוד דיני השליחות חובת נאמנות וחובה זו אינה מתקהה בשל כך שהשלוח פועל ללא קבלת שכר. וכדברי בית המשפט מקדמת דנא: "נאמנות השלוח כלפי שולחו עומדת ביסוד תורת השליחות, ובהיעדרה של נאמנות לא תהיה שליחות" (ע"א 6645/00 עו"ד ערד נ' אבן, פ"ד נו(5) 365, 380 (2002); וראו עוד לעניין חובת הנאמנות של שלוח: ע"א 4998/11 חליו נ' כהן, פסקה 26 (26.1.2014)).

קבוצת הרכישה הידועה כ"יונייטד שרונה" מונה מאות חברים, שרכשו זכויות לקבלת דירות מגורים ו/או יחידות מסחריות ו/או משרדים בפרויקט המוקם ע"י הקבוצה באיזור שרונה בתל אביב. "המנהל ההנדסי" הממונה על הוצאתו לפועל של הפרוייקט הוא חברת ב.ס.ר. ישראל נדל"ן בע"מ (להלן- ב.ס.ר), בשלב הנוכחי, ולפי לדברי ב"כ המבקשים – "הבניין לקראת הסוף, טרם אוכלס" (פרוטוקול עמוד 5 שורה 31).

בית המשפט המחוזי (השופטת העמיתה י' שבח) תיקן בפסק דינו מיום 18.8.2025 את פסק הבוררות מיום 27.1.2025 של הבורר, השופט בדימ', ש' מנהיים. בפסק הבוררות הורה הבורר למבקשים לגלות לעיני המשיבים, בהסכמת המבקשים, שורה של מסמכים ואילו בפסק הדין הורה בית המשפט על גילוי רחב יותר של מסמכים.

חברי הנציגות הם שלוחיהם של מבקשי הביטול וחובת הגילוי בה הם חבים כלפי חברי הקבוצה היא נגזרת ישירה, מהותית, ומשמעותית של הנאמנות שחב השלוח לשולחו, עת הדיון שנדרש מתייחס למידת הגילוי והיקפו.

בספרו חוק השליחות, מסביר הנשיא פרופ' ברק כי "חובת השלוח לגלות לשולח כל ידיעה ולמסור לו כל מסמך הנוגע לשליחות היא רחבה בהיקפה: ראשית, החובה משתרעת על כל ידיעה ועל כל מסמך הנוגעים לנושא השליחות, בין אם  ידיעה או מסמך אלו באו לשלוח בתור שכזה ובין אם הם באו אליו באופן אחר…" (עמודים 1054-1055).

היעלה על הדעת לשלול את זכותו של השולח לקבל העתק מההסכם שנערך עבורו ובשמו באמצעות השלוח עם הקבלן שבונה עבורו את ביתו?  זהו מידע קלאסי "הנוגע לעצם השליחות" והוא חב גילוי.

חובת הגילוי אינה מוטלת בספק. הנדרש הוא לבצע את האיזון הראוי בין אותם מסמכים חבי הגילוי לבין הצורך לאפשר לנציגות לבצע את תפקידה ללא הכבדה מיותרת.

רע"א 65963-10-25   תמר בן פורת נ. רוני אבידור  (16.11.2025)

ת"א 21318-02-25 בן פורת ואח' נ' רייס ואח' ת"א 16532-03-25 רייס ואח' נ' בן פורת ואח' 18 אוגוסט 2025

מצאתם את התוכן שימושי ו/או מעניין. שתפו.