ניכוי הוצאות שהייה לתושב חוץ

הוצאות שהייה למומחה חוץ לעיתונאי ולספורטאי זר ולמרצה אורח

ההוצאה תקרה
משכורת למומחה חוץ 13,200 ש"ח לחודש
הוצאות דיור יותרו במלואן
הוצאות שהייה למומחה חוץ לעיתונאים  ולספורטאים זרים הנמוך מבין מחצית השכר היומי, או, 320 ש"ח ליממה.
הוצאות טיסה יותרו במלואן

עיתונאי חוץ וספורטאי חוץ 

75א.   שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר הניכויים והזיכויים שיותרו לעיתונאי חוץ מעבודה עיתונאית, וכן בדבר שיעור המס שיחול על הכנסתו האמורה וכן להתקין תקנות כאמור לגבי ספורטאי חוץ על הכנסתו מעיסוק בספורט; לענין זה –

           "עיתונאי חוץ" – תושב חוץ הרשום בהתאגדות עיתונאי החוץ בישראל, שהגיע לישראל כדי לעסוק בעבודה עיתונאית, והכנסתו מעבודה עיתונאית מתקבלת מתושב חוץ;
           "עבודה עיתונאית" – הכנת כתבה עיתונאית בעיתון או כתבה משודרת באמצעי תקשורת המוני אלקטרוני, או סיוע בהכנת כתבה כאמור.
           "ספורטאי חוץ" – תושב חוץ שהגיע לישראל על מנת לעסוק בספורט;
           "עיסוק בספורט" – השתתפות באופן סדיר במשחקים או בתחרויות ספורט, באימון או בהכנה לקראתם, למעט עיסוק כמאמן בתחום הספורט, והכל באגודת ספורט או במועדון ספורט ישראליים.

תקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ), תשנ"ח-1998

          בתוקף סמכותי לפי סעיף 75א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

ניכוי הוצאות שהייה

  1. 1.ספורטאי חוץ זכאי לנכות מהכנסתו מעיסוק בספורט את ההוצאות האלה:

(1)  סכום שהוציא בעד לינה או דמי שכירות ששילם בעד דירה ששכר בישראל, ובלבד שהגיש מסמכים או קבלות לאימות אותן הוצאות להנחת דעתו של פקיד השומה;

(2)  סכום שלא יעלה על 320 שקלים חדשים שהוציא בעד ארוחות בשל כל יום שהייה בישראל; הסכום האמור יתואם לפי סעיף 120ב לפקודה, כאילו היה תקרת הכנסה ויעוגל לעשרת השקלים החדשים הקרובים.

הגבלת ההוצאה לגבי תקופת שהייה בחו"ל

  1. 2.על אף האמור בכל דין, ספורטאי חוץ ששהה מחוץ לישראל בשנת המס תקופה מצטברת העולה על 30 ימים, יהא רשאי לנכות רק חלק מההוצאות המפורטות בתקנה 1, כיחס התקופה שבה שהה בישראל בשנת המס, לכלל שנת המס; לא יובאו בחשבון התקופה המצטברת האמורה, תקופות שבהן שהה מחוץ לישראל במסגרת העיסוק בספורט.

שיעור המס

  1. 3.על הכנסתו החייבת של ספורטאי חוץ מעיסוק בספורט יחול מס בשיעור 25%, במקום השיעורים הקבועים בסעיף 21 לפקודה, והכנסה זו תיחשב כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת.

הגבלת תחולה 

  1. 4.הוראות אלה לא יחולו על הכנסה מעיסוק בספורט של ספורטאי חוץ שהופקה לאחר שהפיק בישראל הכנסה כאמור במשך למעלה מארבעים ושמונה חודשים; לענין זה, לא תובא במנין ארבעים ושמונה החודשים הכנסה שהופקה מעיסוק בספורט, לפני יום ט' בטבת תשנ"ו (1 בינואר 1996).

תחילה

  1. 5.(א)  תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ב בטבת תשנ"ז (1 בינואר 1997).
    (ב)  בשנת המס 1997, במקום הסכום הקבוע בתקנה 1(2) יבוא "210".
    ב' באייר תשנ"ח (28 באפריל 1998)

יעקב נאמן  שר האוצר

תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושב חוץ), תשל"ט-1979

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 17(14) ו-243 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

  1. 1.בתקנות אלה –
    "אזור" – כהגדרתו בסעיף 3א לפקודה;
    "מרצה אורח" – פרופסור או מורה תושב חוץ שהוזמן מחוץ לישראל והמקבל תמורה בעד הוראה או מחקר במוסד להשכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958;
    "מומחה חוץ" – תושב חוץ שנתקיימו לגביו כל אלה:
    (1)   הוא שוהה בישראל או באזור כדין;
    (2)   הוא הוזמן מחוץ לישראל בידי תושב ישראל שאינו קבלן כוח אדם או מתווך כוח אדם, כדי לתת שירות לאותו תושב ישראל בתחום שבו יש לתושב החוץ מומחיות ייחודית;
    (3)   בכל תקופת שהותו בישראל או באזור הוא הועסק או נתן שירות בתחום מומחיותו הייחודית;
    (4)   בעד שירותו כאמור שולמה לו תמורה בסכום העולה על 13,200 שקלים חדשים, כשהוא מוכפל במספר חודשי שהייתו בישראל, שנוכה ממנה במקור מס כדין; שהה בישראל פחות מחודש, יחושב הסכום האמור, כשהוא מחולק ב-30 ומוכפל במספר ימי שהייתו בישראל; הסכום האמור יתואם על פי סעיף 120ב לפקודה כאילו היה הנחה סוציאלית, ויעוגל למאה השקלים החדשים הקרובים;
    "מדד" – (נמחקה);
    "מתווך כוח אדם" – כל העוסק בתיווך עבודה, בתמורה לתשלום או להטבה חומרית אחרת, או בלא תמורה, למעט שירות התעסוקה כמשמעותו בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, ולמעט עיתונים או פרסומים אחרים שתיווך עבודה אינו מטרתם העיקרית;
    "קבלן כוח אדם" – כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.

ניכוי הוצאות שהייה

  1. 2.מרצה אורח או מומחה חוץ זכאי לנכות בשל התקופה שבה שהה בישראל, אך לא יותר מאשר בעד תקופה של שנים עשר חודשים, מהכנסות שהוא מקבל בעד הוראה, מחקר או מתן שירות, לפי הענין –
    (1)  סכום שהוציא בעד לינה או דמי שכירות ששילם בעד דירה ששכר בישראל – ובלבד שהגיש מסמכים או קבלות לאימות אותן הוצאות להנחת דעתו של פקיד השומה;
    (2)  סכום שלא יעלה על 500 לירות שהוציא בעד ארוחות בשל כל יום שהייה בישראל; הסכום האמור יותאם לעלית המדד על פי סעיף 120ב לפקודה כאילו היה תקרת הכנסה ויעוגל לעשרה השקלים החדשים הקרובים.

2א.     (פקעה).
עיגול סכומים
3.(א)  הותאמו סכומים בעד ארוחות בשל כל יום שהייה בישראל (להלן – הארוחות) כאמור, יעוגל הסכום המותאם למספר השקלים החדשים השלמים הקרוב המתחלק ב-10 (להלן – הסכום העגול).
(ב)  היה מספר השקלים החדשים העולה על הסכום העגול פחות מ-5, לא יובא בחשבון לענין הארוחות; היה מספר השקלים החדשים העולה על הסכום העגול 5 או יותר יווסף לסכום הארוחות סכום של 10 שקלים חדשים.

כ"ג בתמוז תשל"ט (18 ביולי 1979)                                    שמחה ארליך

                                                                                                               שר האוצר

תקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל), תשס"ו-2006

           בתוקף סמכותי לפי פסקה (א)(4) בהגדרה "תושב ישראל" או "תושב", שבסעיף 1 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1.       בתקנות אלה –
           "ספורטאי חוץ" ו"עיתונאי חוץ" – כהגדרתם בסעיף 75א לפקודה;
           "עולה חדש" – עולה כהגדרתו בסעיף 35(ד) לפקודה;
           "שירות צבאי" – למעט שירות בצבא הקבע.

קביעת יחידים כתושבי ישראל

2.       יראו כתושב ישראל יחיד שאינו תושב ישראל כאמור בפסקה (א)(4) להגדרה "תושב ישראל" או "תושב" שבסעיף 1 לפקודה (להלן – ההגדרה), בכל אחד מאלה:

(1)  אם הוא עובד מדינת ישראל – אם יחסי עובד מעביד בינו לבין מדינת ישראל החלו כאשר היה אותו יחיד תושב ישראל;
(2)  אם הוא עובד של מעביד אחר המפורט בפסקה (א)(4) להגדרה – אם יחסי עובד מעביד בינו לבין אותו מעביד החלט כאשר היה היחיד תושב ישראל, ובלבד שלא חלפו חמש שנים מיום שהחל היחיד לעבוד אצל אותו מעביד מחוץ לישראל, והכל אלא אם כן הוכיח אחרת להנחת דעתו של פקיד השומה.

קביעת יחידים כתושבי חוץ

3.       יראו יחיד שאינו עולה חדש ושרואים אותו כתושב ישראל כאמור בפסקה (א)(1) ו-(2) להגדרה, כתושב חוץ, אם בחמש שנות המס הקודמות לשנת המס היה תושב חוץ והוא אחד מאלה:

(1)  נציג דיפלומטי או פקיד קונסולרי בשירות סדיר ובתפקיד רשמי של מדינה זרה וכן בן זוגו וילדיו של כל אחד מהם, המתגוררים עמו;
(2)  חייל בצבא מדינה זרה או בשירות האומות המאוחדות;
(3)  יחיד שהגיע לישראל לשם שירות בצבא הגנה לישראל – עד לסיום שירותו הצבאי, אם ביקש שלא להיחשב תושב ישראל;
(4)  סטודנט הלומד בהיקף של חצי תכנית לימודים לפחות – בשלוש השנים הראשונות לשהייתו, בישראל, אם ביקש שלא להיחשב תושב ישראל;
(5)  מורה, מרצה או איש מחקר השוהה בישראל במוסד להשכלה גבוהה או במוסד הוראה אחר ומשמש בתפקיד בעבור אותו מוסד – בשלוש השנים הראשונות לשנייתו בישראל;
(6)  איש דת הממלא תפקיד דתי במוסד דת בישראל על פי הזמנת אותו מוסד – בשלוש השנים הראשונות לשהייתו בישראל;
(7)  חולה המאושפז בבית חולים או במוסד שיקומי שהגיע לישראל לצורך אשפוז או שחלה בעת שהותו בישראל ואשר אילולא תקופת אשפוזו לא היו חלות לגביו הוראות פסקת משנה (א)(2) בהגדרה;
(8)  עיתונאי חוץ וספורטאי חוץ – בחמש השנים הראשונות לשהותם בישראל.

תחילה

4.       תחילתן של תקנות אלה ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006).

ז' באדר התשס"ו (7 במרס 2006)

                                                                                     אהוד אולמרט

                                                                                                       ממלא מקום ראש הממשלה

מצאתם את התוכן שימושי ו/או מעניין. שתפו.