נטל הראיה לדרישת מע"מ תשומות

פסק דין* בבית המשפט המחוזי דחה בקשתו של נישום אשר ערער על שומה שבה לא הותר לו לנכות מס תשומות בסכום נומינלי של כשני מיליון ש"ח אשר נכלל ב- 34 חשבוניות משלושה עוסקים, וזאת מאחר והחברה נכשלה בהצגת ראיה שתוכיח את קיומם של העוסקים שלטענתה ביצעו את העסקאות לא כל שכן נמנעה מלהביא בדל של ראיה כי החברה ערכה בדיקה כלשהי למיהותם ולמהותם של מי מהעוסקים הנ"ל.
בשים לב לחשיבות ניכוי מס תשומות בחיי היום-יום של עוסק מורשה, מצאנו לנכון לתזכרכם בדבר היסודות הצריכים להתקיים, בין היתר, על מנת שעוסק יהיה זכאי לנכות מס תשומות בגין חשבונית:
  • נדרש כי התשומות ישמשו בעסקה החייבת במע"מ (לרבות מע"מ בשיעור אפס). כאשר מדובר בעסקה אשר חלקה אינו משמש לעסקה חייבת במע"מ (פטור ממע"מ) או שחלקה פרטי וחלקה עסקי יש לדרוש חלק יחסי בהתאם להוראות.
  • קיום חשבונית מס כדין – מדובר בחשבונית מס** מקורית שהוצאה כדין על-ידי עוסק מורשה ונושאת את שם העוסק, מנכה התשומות ושלא חלפו יותר מששה חודשים (בדרך-כלל) מיום הוצאתה ועד לדרישת התשומות בגינה.
בנוסף נזכיר כי בעת רכישה קיימת חובה על קונה החייב במע"מ עסקאות לדרוש חשבונית מס, או, לשלם בהעברה בנקאית, בכרטיס אשראי, או בצ'ק למוטב בלבד כשערך הנכסים או השירותים בין 249 ש"ח לבין 20,000 ש"ח. כאשר ערך הנכסים או השירותים גבוה מ-20,000 ש"ח התשלום לא יכול להיות בשטרי כסף (מזומן).
נציין כי, בתי המשפט מתייחסים בחומרה לשימוש בחשבוניות פקטיביות (חשבוניות שניתנות שלא בתמורה לנכס או לשירות).
עוד נציין כי מנהל רשות המסים זכאי לקבוע כי מס התשומות נוכה שלא כדין ומשכך יכול הוא לתקן את קביעת המס תוך חמש שנים*** מיום שנעשתה דרישה. כמו כן משקבע המנהל שומה כאמור יכול הנישום להשיג על הקביעה תוך 30 ימים משהומצאה לו השומה.