חישוב מס נפרד או מאוחד

 לסרטון לגבי הוראות לחיושב נפרד לבני זוג בעסק משותף בשנת 2014.

 פקודת מס הכנסה מתייחסת לבני זוג נשואים החיים ומנהלים משק בית משותף זה עם זו כיחידה אחת, ולפיכך הכלל[1]קובע כי יחול חישוב מס מאוחד לשני בני זוג, משמע, בדרך כלל יצטרפו הכנסות בן/ת הזוג להכנסות בן/ת הזוג הרשום/ה[2] ויראו את כלל הכנסותיהם כאילו הופקו על ידי בן הזוג הרשום, לרבות הכנסות של ילדו שטרם מלאו לו 18 שנים, אלא אם[3], מקור ההכנסה בנכס שהתקבל בירושה, או, בנכס שהיה בבעלותו שנה לפני נישואיו, או, שמקורו בפיצויים, או, בכספי ביטוח שהתקבלו בשל פגיעות גוף שלגביהם יערך חישוב מס נפרד.
החריג לכלל קובע[4] כי תינתן זכות לחישוב מס נפרד לכל אחד מבני הזוג לגבי הכנסה מעסק, משלח יד או מעבודה וכן לגבי הכנסה מיגיעה אישית דוגמת קצבאות המשולמות מהמעסיק מקופות גמל, וקצבה חייבת במס המשתלמת מאת המוסד לביטוח הלאומי.
התרת חישוב מס נפרד לכל אחד מבני הזוג תאפשר ניצול מדרגות מס נמוכות חלף הוספת הכנסת הבן הזוג השני למדרגת המס הגבוהה אצל בן הזוג הראשון (48%).
על אף החריג לכלל המאפשר לבצע חישוב מס נפרד לגבי ההכנסות כאמור נקבע חריג לחריג[5], סעיף אנטי תכנוני, לפיו יבוצע חישוב מס מאוחד לגבי הכנסות כל אחד מבני הזוג מעסק, ממשלח יד ומעבודה, במקרה בו הכנסת בן הזוג באה ממקור הכנסה שהוא תלוי במקור ההכנסה של בן הזוג השני.
נקבע כי יראו תלות בין הכנסותיהם של בני הזוג בכל אחד מהמקרים בהם הכנסת בן הזוג באה מעסק או ממשלח יד של בן הזוג השני, או, כאשר אחד מבני הזוג מחזיק בזכויות בשיעור 10% לפחות בחברה, או, בשותפות והכל בתנאים מסוימים.
בהתאם להוראות שהופעלו כבר בשנת 2004, נקבע חריג לחריג לחריג[6] לפיו מתאפשר חישוב מס נפרד לגבי סכום אשר קובע שר האוצר בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת בתחילת השנה.
בהתאם להוראות על אף שהכנסת בני הזוג נובעת מאותו מקור וחלה חזקת התלות בין שני מקורות ההכנסה ומחויב חישוב מס מאוחד כאמור רשאים בני הזוג לתבוע כי ייעשה חישוב מס נפרד להכנסה בסכום התקרה אם מתקיימים כל התנאים הבאים: כל אחד מבני הזוג עבד במקום העיסוק הקבוע 36 שעות בשבוע לפחות, במשך עשרה חודשים או יותר בשנת המס. לבני הזוג אין הכנסה נוספת מעסק משלח יד או עבודה, למעט הכנסה כאמור שקבע שר האוצר באישור וועדת הכספים של הכנסת (טרם הותקנה תקנה כאמור). נמסרה הודעה על התביעה לחישוב נפרד חודש[7] לפני תחילת שנת המס בעדה נתבע החישוב הנפרד (תנאי טכני לכאורה המאפשר אי בחינת המהות לגופו של עניין). הסכום שנקבע כבר בעת התקנת התקנה לראשונה הינו סכום לא מהותי אשר אינו מגיע לכדי תקרת מדרגת המס הראשונה ואינו מהווה הקלת מיסוי משמעותית לבני זוג בעלי שליטה העובדים יחד, ומהווה תמריץ חברתי שלילי לעיסוק משותף של שני בני זוג. מאחר ומרבית בני הזוג הרשומים הינם גברים יש בה אף פגיעה בלתי מידתית במעמד האישה. בשנת 2012 הסכום לגביו יתאפשר חישוב מס נפרד הינו 48,960 ש"ח, פחות משכר המינימום בישראל (4,300 ש"ח בחודש שהם 51,600 ש"ח בשנה).
בשנת 2002 ניתנה פסיקה תקדימית דאז בענין רון קלס[8], בני זוג אשר הועסקו יחדיו כשכירים בחברה בבעלותם יזכו לחישוב מס נפרד משהוכחה אי התלות של הכנסות האחד בהכנסות האחר. לאחר מתן פסק הדין, נכתבו נהרות של מילים ובהן עובדות ופרשנויות לפיהן חזקת התלות בין מקורות ההכנסה הינה חזקה שניתנת לסתירה בכל עת בה בן הזוג היה מעסיק עובדת באותם כישורים ובאותו שכר גם אילולא המועסקת היתה אשתו.
בשנת 2012 נפסק בבית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים (גברים),  בעניין מלכיאלי[9], כי חזקת התלות היא חזקה מוחלטת, שאינה ניתנת לסתירה. זאת במקביל לקריאת בית המשפט למחוקק לבחון את לשון הסעיף.
מעת מתן פסק הדין בעניין מלכיאלי למעשה חזקת התלות בין מקורות ההכנסה היא חזקה חלוטה שאינה ניתנת לסתירה, ובני זוג אינם יכולים לסתור את טענת התלות בין מקורות ההכנסה שלהם בכל עת בה הם עובדים בעסק משותף, בבעלות אחד מהם, אף אם אין להם כוונה לעשות תכנון מס לא ראוי.
בהתאם לפסיקה בעניינם של מלכיאלי ואחרים, רשות המיסים הפיקה שומות מס לבני זוג, רטרואקטיבית לשנים עברו, בהן חישוב מס מאוחד לבני זוג, לרוב צורפה הכנסת האישה להכנסת בעלה, ובני הזוג נאלצו לשלם סכומי מס גבוהים.
יו"ר וועדת הכספים טען בפני וועדת הכספים בדיון שנערך לגבי חישוב המס המאוחד בין בני זוג כי עולה אצלו חשד, שיש חסר תקציבי בהכנסות המדינה ורשות המסים רוצה לגבות כסף מן הגורן ומן היקב. כמו כן ביקש יו"ר וועדת הכספים במכתב למנהל רשות המיסים כי יוקפאו כל ההליכים, השומות והדרישות שהוצאו לזוגות שעובדים יחד בגין חישוב מס מאוחד שנעשה לבני הזוג על תקופות עבר, עד לאחר הבחירות לכנסת ה-19.
דוגמאות לדרישת המס האפשרית בשומות מטעם רשות המיסים:
  • שני בני זוג נשואים משתכרים כמיליון ש"ח בשנה, לשם הפשטות כחצי מיליון ש"ח כל אחד מהם, ישלמו מס שולי בשיעור 33% וכ- 250,000 ש"ח מס הכנסה יחדיו בחישוב מס נפרד (לגישת רשות המיסים בכל עת בה שני בני הזוג עובדים במפעל אשר אינו בבעלותם). לעומת זאת, בשומה בה חישוב מס מאוחד ידרשו שני בני הזוג לשלם כ- 360,000 ש"ח מס הכנסה, ולהתחייב במס בשיעור 48% על כל הכנסה נוספת בידם אשר אינה חייבת במס מוגבל. מדובר בפער של כ- 13% והמדובר במס הכנסה בלבד.
  • כאשר הבעל מרוויח מעל כחצי מיליון ש"ח ולאשתו שכר עבודה בסך 120,000 ש"ח, ויש להם שלושה ילדים לא היתה האישה משלמת מס כלל לו עבדה במקום שאינו של בעלה, ואילו בעקבות צירוף הכנסתה להכנסת בן זוגה יחול על הכנסתה מס הכנסה בסך של כ- 58,000 ש"ח.
  • כשמצרפים לכך את השפעת הביטוח לאומי עלול הפער לגדול.
כלומר מדובר בקנס ולא פרס על העובדה שבחרו גם לקיים זוגיות וגם לקיים עסק המהווה אבסורד ואף עידוד לא לקיים זוגיות כדת משה וישראל בעסק משותף.

[1]סעיף 65 לפקודת מס הכנסה, התשכ"א-1961 (להלן- הפקודה).
[2]סעיף 66 ב לפקודה קובע כי בן/ת הזוג הרשום/ה הוא בעל/ת עיקר ההכנסה (51%) בשנתיים שקדמו ליום קביעת כבן זוג רשום (ניתן להגיש בקשה לקביעה שונה עד לשלושה חודשים לפני תחילת שנת המס).
[3]סעיף 66 (ב) לפקודה.
[4]סעיף 66 לפקודה.
[5]סעיף 66 (ד) לפקודה.
[6]סעיף 66 (ה) לפקודה.
[7] לרבות חלק מחודש, בדרך כלל עד ליום 31 בדצמבר.
[8] רון קלס אסתר קלס נגד פקיד השומה תל אביב 4, ע"א 900/1 מיום 12 במאי 2003.