המס על רווח הון :
- מס בשיעור 23% לחברה*
- מס בשיעור 30% ליחיד/ה שהוא/היא בעל/ת מניות מהותי (בתוספת 3% מס יסף עד 2024 / 5% משנת 2025)
- מס בשיעור 25% ליחיד/ה שאינו/ה בעל/ת מניות מהותי. (בתוספת 3% מס יסף עד 2024 / 3% מס יסף 721 אש"ח הוני 5% מעל 1,442 אש"ח הוני משנת 2025)
רווח הון ריאלי במכירת מקרקעין מחוץ לישראל או נייר ערך בחבר בני אדם שעיקר נכסיו הם מקרקעין מחוץ לישראל יחויב במס בשיעור שלא יעלה על מס חברות
במכירת נכס שנרכש לפני יום 31 בדצמבר 2002, יחויב רווח הון במס בהתאם לשיעור המס הממוצע המחושב לפי יחס ההחזקה בנכס לפני המועד ולאחריו ושיעורי המס (המקסימאליים) החלים על הכנסתו של המוכר נכס, טובת הנאה, או זכות ראויה. לאחור מס חברות בשנת המכירה או שיעור המס השולי החל בשנת המכירה.
רווח הון ריאלי מנכסים אשר נרכשו לאחר 31 במרץ 1961 * יחויב בשיעור המס הממוצע משוקלל אשר יקבע לפי היחס בין תקופת ההחזקה בנכס לפני היום הקובע לכלל תקופת ההחזקה בנכס.
בוטל הצורך בהפחתת פחת מתואם מהמועד הקובע כהגדרתו במסגרת תיקון 132 לפקודה.
חבר בני אדם – ממוצע משוקלל בין שיעור מס של 23% ובין שיעור מס החברות החל לפני 2002 (36%).
יחיד/ה – ממוצע משוקלל בין שיעור מס של 30%/ 25% (בעל מניות מהותי או לא) לבין שיעור המס השולי המירבי החל על הכנסתו/ה של היחיד/ה (50% ) בשנת המכירה.(בתוספת 3% מס יסף עד 2024 / 3% ו- 5% משנת 2025)
(בנוסף קיימת אפשרות לפריסה אחורה ארבע שנים ברווחי הון שש שנים במענקי פרישה ומרכיבי הון)
"91(ה) (1) לפי בקשת הנישום יחושב המס על ריווח ההון הריאלי כאילו נבע הריווח בחלקים שנתיים שווים תוך תקופה שאינה עולה על ארבע שנות מס או על תקופת הבעלות בנכס, לפי הקצרה שבהן, והמסתיימת בשנת המס שבה נבע הריווח; ואולם לענין קביעת המקדמות לפי סעיפים 174 עד 181 יראו את ההכנסה בכל אחת מהשנים האמורות שבתוך התקופה האמורה, כאילו הוסף עליה החלק השנתי; חישוב המס ייעשה בהתחשב בשיעור המס הקבוע בסעיף קטן (ב), ולענין מס שבח – בהתחשב בשיעור המס הקבוע בסעיף 48א(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, וכן בהתחשב בשיעורי המס החלים על כלל הכנסתו החייבת של הנישום וביתרת נקודות הזיכוי שזכאי להן הנישום בכל אחת משנות המס בתקופה האמורה; לענין סעיף קטן זה, "תקופת הבעלות בנכס" – תקופה שתחילתה בתחילת שנת המס שלאחר שנת המס שבה הגיע הנכס לידי הנישום וסיומה בתום שנת המס שבה יצא הנכס מידיו;"
"8(ג) לפי בקשת הנישום או יורשיו, יראו את ההכנסות שלהלן, לענין חישוב סכום המס החל עליהן, כאילו נתקבלו כאמור לצידן:
(1) הפרשי שכר או הפרשי קצבה – בשנים שאליהן הם מתייחסים, אך לא יותר משש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו; לעניין זה, "קצבה" – קצבה המשתלמת מכוח הסדר פנסיה תקציבית כהגדרתו בסעיף 9(6ו), וכן קצבה כאמור בפסקאות (2) עד (3א) להגדרה "הכנסה מיגיעה אישית" שבסעיף 1;
(2) דמי פדיון חופשה שקיבל עובד – בחלקים שנתיים שווים תוך תקופה שאינה עולה על שש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו, אך לא יותר משנות עבודתו;
(3) הכנסה מיגיעה אישית כאמור בפסקאות (5) או (6) להגדרתה שבסעיף 1 – בחלקים שנתיים שווים בשנות העבודה שבשלהן משולם המענק או בתקופה שבה נוצרה הזכות לקיצבה, לפי הענין, אך בלא יותר משש שנות המס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו המענק או היוון הקיצבה; אולם רשאי המנהל, אם נתבקש על כך, להתיר חלוקה לתקופה אחרת לרבות לשנים הבאות, בתנאים שיקבע, לרבות תשלום מקדמה.
(ד) התיר המנהל לפי סעיף זה או לפי סעיף 9א(ד) חלוקתה של הכנסה ומת הנישום, או שהוחל בפירוקה של החברה הנישומה, לפני תום התקופה שקבע המנהל, תיווסף להכנסת הנישום בשנת המס שבה מת, או להכנסת החברה בשנת המס שבה הוחל בפירוקה, כל ההכנסה העולה לפי אותה חלוקה בחלקן של השנים שלאחר אותה שנת מס; אולם לפי בקשתם של יורשי הנישום, מנהל עזבונו או המוציא לפועל של צוואתו, תחולק כל ההכנסה כולה חלוקה חדשה לתקופת השנים שנסתיימה בשנת המס שבה מת הנישום, או, לפי בקשתם של יורשי הנישום, תיחשב כל ההכנסה העולה לפי אותה חלוקה בחלקן של השנים שלאחר אותה שנת מס כהכנסתם של יורשי הנישום בשנים אלה, לפי שיעור חלקיהם בעזבון הנישום, לאחר שנתנו ערובה להנחת דעתו של המנהל לתשלום המס שיגיע מהם לפי חישוב זה, ובלבד שאם שילם כדין מקדמה על פי סעיף קטן (ג)(3) או סעיף 9א(ד) או אם נוכה מס במקור לפי סעיף 164 – יראו את סכום המקדמה ששולם או סכום המס שנוכה, כאמור, המתייחסים לשנים שלאחר הפטירה, כסכום המס המגיע."
"נכס" – כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט –
(1) מיטלטלין של יחיד המוחזקים על ידיו לשימושו האישי או לשימושם האישי של בני משפחתו או של בני-אדם התלויים בו;
(2) מלאי עסקי;
(3) זכות חזקה במקרקעין – בין שבדין ובין שביושר – המשמשים לצרכי מגורים ולא לשם השתכרות או ריווח;
(4) זכויות במקרקעין וזכויות באיגוד כהגדרתן בחוק מיסוי מקרקעין, שעל מכירתם מוטל מס שבח או שהיה עשוי להיות מוטל אילולא הפטור לפי החוק האמור;
"נכס בר-פחת" – נכס שנקבע לו שיעור פחת בתקנות לפי סעיף 21 או שניתנה בעדו הפחתה וששימש לנישום לצרכי ייצור ההכנסה;
לדוגמה:
יחיד החזיק בנכס מיום 1 ביולי 2001 עד למכירתו ביום 1 ביולי 2005 – שיעור המס השולי אשר חל על הרווח הריאלי של העובד אשר יחול על רווח ההון הריאלי בידו יהיה 34% – ומהווה ממוצע משוקלל בין יחס תקופת ההחזקה (62.5/37.5) בנכס לאחר היום הקובע לבין לאחריו. (שיעור המס השולי של העובד 50% ללא התחשבות בפריסה לשנים שחלפו).
* סכום אינפלציוני אינו חייב במס.
סכום אינפלציוני חייב ב- 10% = ההפרש בין המחיר המקורי המתואם לבין המחיר המקורי עד ליום 31 בדצמבר 1993 חייב ב 10%.
קיזוז הפסד הון ייעשה בדרך כלל מול רווחי הון ולא מול רווח שוטף פירותי
בקשה לחישוב מס שבח מקרקעין בפריסה אחורה לעד 4 שנים (טופס 7003)
בקשה לפריסת הכנסה על פני עד 6 שנים קדימה (טופס 116ג') שירות זה מאפשר לעובד או לשאיריו לבקש לפרוס את ההכנסה ממענק פרישה, מהיוון קצבה, מהפרשי שכר או קצבה ומפדיון ימי חופשה.