חוק לצמצום השימוש במזומן

הנדון:   חוק לצמצום השימוש במזומן

חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018 (להלן- החוק)[1] קובע הגבלות על שימוש במזומן[2] ובשיקים החל מיום 1 בינואר 2019.

החוק קובע סמכות להטלת עיצום כספי בעת הפרת הוראות החוק החל מיום 1 ביולי 2019.

השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כגורם המהווה את ה"דלק" המניע את הכלכלה השחורה. "כלכלה שחורה" או "כלכלת צל" (shadow economy) הינה נתח הפעילות הכלכלית שאינו מופיע בתמ"ג. הפעילות הבלתי חוקית המשויכת לכלכלה השחורה מגוונת וכוללת העלמות מס, פעילות פלילית, הלבנת הון, מימון טרור וכיוצא באלה.

הכלכלה השחורה בישראל מביאה לנזק ישיר אובדן הכנסות ממסים המוערך בעשרות מיליארדי ש"ח מדי שנה ולנזקים עקיפים שאינם כלכליים: העדר שיוויון בנטל תשלום המסים, הגדלת הנטל על אזרחים שומרי חוק, פגיעה בלכידות החברתית והחוסן הלאומי, ערעור שלטון החוק וסדרי הממשל פגיעה בצמיחה כלכלית ותחרות חופשית.

קיים קשר הדוק בין תופעת הכלכלה השחורה והלבנת ההון, לבין השימוש במזומן. קשר זה נובע מהיותו של המזומן אנונימי, קל ונוח לשימוש שיכול לפעול רחוק מעינהן של רשויות אכיפת החוק.

אמצעי תשלום נוסף המקל על העלמות מס והלבנת הון הוא סיחור שיקים ובפרט הסבת שיק בלא שם הנפרע (שיק על החלק) המאפשר העברת השיקים באנונימיות מ"יד ליד" בלא תיעוד פרטי המסב והנסב.

הגבלות על שימוש במזומן ובשיקים

החוק קובע הגבלות על שימוש במזומן ושיקים אשר אינם  ברי אכיפה על ידי המערכת הפיננסית המהווה שומר הסף בכל הנוגע למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.

דוגמה:

עסקה שסכומה 18,000 ש"ח- תקרת המזומן בגינה 1,800 ש"ח

עסקה שסכומה 180,000 ש"ח- תקרת המזומן בגינה 11,000 ש"ח

 

הגבלת שימוש במזומן

החוק קובע מגבלה על שימוש במזומן – שטרי כסף ומטבעות שהם הילך חוקי בישראל, וכן מטבע חוץ;

עוסק[3] לא ייתן ולא יקבל תשלום במזומן[4] בעבור עסקה[5] במסגרת עסקו אם מחיר העסקה[6] עולה על 11,000 ש"ח.

אדם שאינו עוסק[7] לא ייתן תשלום במזומן לעוסק אם מחיר העסקה עולה על 11,000 ש"ח.

אדם שאינו עוסק לא יקבל במזומן בעבור עסקה אם מחיר העסקה עולה על 50,000 ש"ח.

אדם שאינו עוסק לא ייתן תשלום במזומן לאדם שאינו עוסק אם מחיר העסקה עולה על 50,000 ש"ח.

עוסק לא יקבל מתייר בעבור עסקה במסגרת עסקו ותייר לא ייתן תשלום במזומן לעוסק אם מחיר העסקה עולה על 55,000 ש"ח[8].

עורך דין או רואה חשבון אדם לא יקבל במזומן במסגרת מתן שירות עסקי[9] ללקוח סכום העולה על 11,000 ש"ח או 50,000 ₪, לפי העניין.

המגבלות לעיל לא יחולו על תשלום במזומן בין קרובי משפחה[10] ועל רשות מרשויות המדינה שיקבעו בצו.

אדם לא ייתן ולא יקבל תשלום במזומן כשכר עבודה, כתרומה, או כהלוואה בסכום העולה על 11,000 ש"ח.

הגבלת שימוש בצ'קים

החוק קובע מגבלה על שימוש בצ'קים[11] וקובע כי עוסק לא ייתן ולא יקבל במסגרת עסקו תשלום בשיק בלי ששמו נקוב בו כנפרע או נסב וכי אדם שאינו עוסק לא יקבל ולא ייתן שיק העולה על 5,000 ש"ח בלי ששם מקבל התשלום נקוב בשיק כנפרע, או כנסב לפי הענין.

החל מיום 1 ביולי 2019 לא יפרע תאגיד בנקאי, בנק הדואר, או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שיק שמתקיימות לגביו אחת מאלה:

  • אם שם הנפרע אינו נקוב בשיק;
  • אם השיק שיק מוסב והסכום הנקוב בו עולה על 10,000 ₪ ומתקיים בו אחד מאלה:
  • לא נקובים בשיק השמות של המסב והנסב ומספר תעודת הזהות של המסב;
  • השיק הוסב יותר מפעם אחת, למעט-
  • היסב שנועד לתקן פרטים כפי שיקבע שר האוצר
  • לאחר ההיסב הראשון השיק הועבר לתאגיד בנקאי, בנק הדואר, או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לשם פירעונו.
  • אם ההיסב לגוף פיננסי מפוקח.
  • אם לאחר ההיסב לגוף פיננסי מפוקח השיק הוסב מהגוף פיננסי מפוקח אחד לאחר פעם אחת בלבד.

נקבע בהוראת שעה כי החוק לא יחול עד ליום 1 בינואר 2021 לגבי מי שעיסוקו במתן אשראי שאינו נושא ריבית (גמ"חים).

 

חובת תיעוד אמצעי תשלום

נקבע כי עוסק יתעד את אמצעי התשלום באמצעותם שילם תשלום או קיבל תקבול.

 

עיצום כספי

על הפרת הוראה מהוראות החוק יוטל עיצום כספי אם התשלום או השיק עד 25,000 ש"ח שיעור של 15%, אם התשלום או השיק בסכום 25,000-50,000 ש"ח שיעור של 20%, אם התשלום או השיק מעל 50,000 שיעור של 30% החל מיום 1 ביולי 2019.

מנהל רשות המיסים רשאי להטיל על עוסק המפר את המגבלות או לא תיעד לאחר שתישלח אליו הודעה על כוונת חיוב. נקבעה זכות טיעון תוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.

המפקח על הבנקים רשאי להטיל עיצום כספי על תאגיד בנקאי המפר את המגבלות.

בהפרה חוזרת[12] יווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה סכום השווה לעיצום הכספי הראשון.

סמכויות פיקוח ואכיפה

לשם פיקוח ממונה רשאי לדרוש מכל אדם למסור לו שמו ומענו ולהציג לו תעודת זהות או תעודה רשמית המזהה אותו, לדרוש מל אדם למסור לו ידיעה או מסמך הדרושים לו למילוי תפקידו, להיכנס למקום שהכניסה אליו דרושה למילוי תפקידו, לרבות כלי תחבורה כשהוא נייח ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

התעורר חשד לביצוע עבירה לפי החוק רשאי מפקח לחקור כל אדם הקשור לעבירה או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור, לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור, לבקש מבימ"ש צו חיפוש.

עונשין

תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראת מהוראות החוק המהווה עבירה.

שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.

 

חיוב עוסקים בהחזקת אמצעי תשלום / סליקה

לשם הגדלת היקף השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים, רשאי שר האוצר לקבוע כללים לחייב עוסקים בהחזקת אמצעי ייעודי המשמש לקריאת כרטיסי חיוב או לסליקת אמצעי תשלום אלקטרוני אחר, ובלבד שלא יחייבו להחזיק יותר מאמצעי ייעודי אחד.

תמצית הוראות החוק

להלן תמצית הוראות החוק  הקובעות מגבלות על השימוש במזומן ובשיקים "פתוחים" החל מיום 1 בינואר 2019[13]:

המקבל המשלם סיווג התשלום מחיר העסקה בש"ח שישולם במזומן סכום בש"ח שישולם בשיק חלק[14]
עוסק עוסק עסקה[15] 11,000 אין מגבלת סכום – לא יתן / יקבל עוסק שיק בלי שנקוב בו שם המקבל
עוסק אדם שאינו עוסק עסקה 50,000 5,000
עוסק תייר עסקה 55,000[16]
אדם שאינו עוסק אינו עוסק עסקה 50,000 5,000
עו"ד או רו"ח אדם שאינו עוסק מתן שירות עסקי[17] 11,000

50,000

אדם שאינו עוסק אדם שאינו עוסק שכר עבודה תרומה, או, הלוואה[18] 11,000

 

5,000 מאדם שאינו עוסק; אין מגבלת סכום – לא יתן / יקבל עוסק שיק בלי שנקוב בו שם המקבל
תאגיד בנקאי, בנק הדואר, נש"מ 10,000

סימולטור חוק צמצום השימוש במזומן – רשות המסים

 

הבהרה: כל סקירה ו/או מידע המובא/ת בתקשורת זו אינו/ה מיועד/ת לשימוש או להצגה או להעתקה, בשום אופן ובשום צורה, והשימוש בסקירה ו/או במידע דלעיל הינו באחריות המשתמש בלבד, ואינו/ה יכול/ה לשמש לקוח, אדם או ישות כלשהי לכל מטרה, לרבות, אך לא רק, לייעוץ מס או להצגה בפני רשויות או להתגוננות לשם מניעת עונשין שעלולים לחול על  נישום כלשהו וכיו“ב. אך מובן הוא כי אין המידע האמור מהווה תחליף למקורות ו/או לייעוץ.

[1] החוק נתקבל בשנת 2018 לאחר שממשלת ישראל אימצה את המלצות הוועדה לצמצום השימוש במזומן בשנת 2014.
[2] "מזומן" – שטרי כסף ומטבעות שהם הילך חוקי בישראל, וכן מטבע חוץ.
[3] "עוסק" – מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, לרבות מלכ"ר.
[4] "תשלום במזומן" – סכום המשולם, או הניתן במזומן, לפי העניין, למעט סכום הנמוך מבין אלה: (1) סכום בשיעור 10% ממחיר העסקה, מסכום המתנה, התרומה, או ההלוואה לפי הענין; (2) הסכום הנקוב בפרט (1) או (2) לתוספת הראשונה לפי הענין.
[5] "עסקה" – מכירה או קנייה של נכס, או מתן שירות או קבלתו.
[6] "מחיר העסקה" – התמורה שהצדדים לעסקה הסכימו עליה בעבור הנכס או השירות, לרבות מע"מ, מס קנייה ובלו, וכן הוצאות הנלוות לעסקה שסוכמו עם מוכר הנכס או עם נותן השירות; לעניין זה – (1) אין נפקא מינה אם חלק מהתמורה שולם שלא במזומן או בשווה כסף, (2) במכירת כמה נכסים, לא יראו את המחיר המצטבר של הנכסים כמחיר עסקה אחת, אלא אם הוסכם בין הצדדים על מכירתם בעת ובעונה אחת; (3) בעסקה מתמשכת לקבלת שירות יראו כל תשלום שיש לשלם באופן תקופתי מעת לעת, כמחיר העסקה; (4)  במכר של זכות שכירות שהתמורה משולמת מעת לעת, ולא לשיעורין, יראו כל תשלום שיש לשלם כמחיר העסקה; (5) בעסק שנושאה הוא מזומן, ובכלל זה הפקדה, משיכה, העברה, או המרה של מזומן, לא יראו את המזומן כחלק ממחיר העסקה;
[7] "אדם שאינו עוסק"- לרבות עוסק שלא במסגרת עסקו.
[8] 40,000 ש"ח ככל ושונה הסכום הנקוב בפרט א בתוספת ראשונה לחוק.
[9] "שירות עסקי" – כל אחת מהפעולות המפורטות להלן: (1) קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי דלא ניידי; (2)קנייה או מכירה של עסק; (3)              ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים בפרטים 1 עד 4 ו-6 לתוספת השלישית; (4) קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד; (5)        הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.
[10] בן זוג, הורה, בן, בת, אח או אחות וילדיהם, נכד או נכדה ובני זוג של כל אחד מאלה, וכן כל אדם אחר הסמוך על שולחנו.
[11] אין נפקא מינה אם נותן התשלום בשיק הוא המושך או המסב של השיק, או אדם אחר.
[12] הפרה בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.
[13] נקבע כי החל מ 1 בינואר 2020 רשאי שר האוצר בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה ולקבוע כי במקום 11,000 ₪ יהיה הסכום 6,000 ₪ ובמקום 50,000 ₪ יהיה 15,000 ₪.
[14] בלא שם הנפרע.
[15] מכירה או קנייה של נכס, או מתן שירות או קבלתו.

[16] 40,000 ש"ח ככל ושונה הסכום הנקוב בפרט א בתוספת ראשונה לחוק.

 [17] "שירות עסקי" – כל אחת מהפעולות המפורטות להלן: (1) קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי דלא ניידי; (2)קנייה או מכירה של עסק; (3)              ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים בפרטים 1 עד 4 ו-6 לתוספת השלישית; (4)קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד; (5)  הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.

[18] למעט לגבי הלוואה שנותן גוף פיננסי מפוקח.

מצאתם את התוכן שימושי ו/או מעניין. שתפו.